בעקבות עתירת TheMarker: מערכת המשפט תחויב לחשוף בכמה תיקים מטפל כל שופט - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעקבות עתירת TheMarker: מערכת המשפט תחויב לחשוף בכמה תיקים מטפל כל שופט

מוסיה ארד מתחה ביקורת על חוסר השקיפות: "שופט חרוץ הוא עבד; למערכת יש אינטרס שיידעו בדיוק מה אנחנו עושים"

7תגובות

>> הישג במאבק למען חופש המידע. בתום הליך שארך כמעט שנתיים הורתה בשבוע שעבר נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים, השופטת מוסיה ארד, למנהל בתי המשפט, משה גל, להעביר לעיתון TheMarker נתונים בנוגע למספר התיקים שנדונים בפני כל אחד משופטי העליון והמחוזי. בנוסף, הנהלת בתי המשפט חויבה להעביר מידע על משך הזמן שחלף ממועד פתיחת כל אחד מהתיקים.

המידע המדויק בנוגע למספר התיקים המתנהלים אצל כל שופט ומשך הזמן שאורך הטיפול בתיקים הללו הם מהנתונים החשובים והכמוסים בניהול מערכת המשפט בישראל.

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ומנהל בתי המשפט גל הצהירו מעל כל במה כי העומס המוטל על השופטים הוא בלתי נסבל - הגבוה בעולם - ופוגע קשות במלאכת עשיית הצדק. ביניש וגל נופפו בסטטיסטיקות מבהילות, המציבות את ישראל באחד המקומות הראשונים בעולם מבחינת מספר התיקים לשופט, ביקשו תוספת תקנים של שופטים והתריעו כי המצב חמור ביותר. התאבדותו של השופט מוריס בן עטר חיזקה, לכאורה, את טענותיהם והעלתה את הסוגיה הרגישה לכותרות. ואולם, חרף הנאומים והדיונים הסוערים בוועדות הכנסת סירבה הנהלת בתי המשפט באופן עקבי ונחוש, תוך העלאת טענות סרק וטיעונים שהתבררו כלא מדויקים, להעביר את המידע שנמצא ברשותה. הנהלת בתי המשפט ניהלה הליך ארוך ומתיש בבית המשפט נגד TheMarker, בתקווה למנוע את חשיפת המידע המדויק בדבר העומס המוטל באופן אישי על כל שופט.

סלמן אמיל

חשיבות ציבורית עליונה

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

באוגוסט 2009 פנתה החתומה מעלה לממונה דאז על חוק חופש המידע, השופט אלון גילון, בבקשה לקבל את המידע - בהתאם להוראות חוק חופש המידע - בשל החשיבות הציבורית העליונה של העומס המוטל על מערכת בתי המשפט. בדצמבר 2009 השיב גילון כי באפשרותו לספק את רוב המידע, והבהיר כי לאחר תשלום האגרה יועבר המידע.

בינתיים חלה השופט גילון ואת מקומו תפס עו"ד ברק לייזר, עוזרו של מנהל בתי המשפט. לייזר סירב להעביר את החומר בטענה כי הצגת נתונים שתשקף מדד אמיתי לעומס מחייבת פיתוח כלי לסיווג תיקים בהתאם למשקלם. כלי כזה, טען, אינו קיים בידי הנהלת בתי המשפט. לגבי הבקשה לקבל מידע על משך הזמן שתיקים מתנהלים בפני השופטים, השיב לייזר כי הפקת המידע מחייבת ניתוח בסיס נתונים שמבצעים גופים חיצוניים ושכרוך בעלויות גבוהות.

לאור סירובו של לייזר למסור את המידע - בניגוד לעמדתו של השופט גילון - עתר TheMarker לבית המשפט המחוזי בירושלים במארס 2010.

פגיעה באמון הציבור

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד פז מוזר ממשרד ליבליך-מוזר, טען TheMarker כי חוק חופש המידע נועד לאפשר לאזרח להתבונן בנעשה בתוככי רשויות הציבור ולבקר אותן, והוא חל גם על הרשות השופטת. בעיתון סברו כי הנהלת בתי המשפט לא הציגה כל טעם מהותי שיש בו כדי להצדיק הימנעות מגילוי המידע. העובדה שלשיטת הנהלת בתי המשפט המידע אינו משקף מדד אמיתי לעומס אינה סיבה חוקית לאי-הגילוי, נטען בעתירה.

לגבי הטענה כי עלות הפקת המידע גבוהה, ציין TheMarker כי מדובר בטענה סתמית, שנעשתה בלא כל פירוט ולאחר שממונה על חוק חופש המידע קבע כי מדובר במידע שניתן למסרו.

הנהלת בתי המשפט טענה בתשובה לעתירה כי אין לה נתונים כמותיים לגבי מספר התיקים שבהם מטפל כל אחד מ-14 שופטי העליון: "שיטת הטיפול בבית המשפט העליון אינה כוללת סיווג של התיקים לפי שופט מסוים או הרכב מסוים... נקבעים לתיקים מועדי דיונים או ניתנו החלטות לגביהם, כך שבסופו של דבר השופט או ההרכב המטפל בתיק הוא השופט שישב בדין באותו יום".

בנוגע לתיקים שמתנהלים בבתי המשפט המחוזיים, הסבירה הנהלת בתי המשפט כי המידע אמנם קיים, אבל הפקתו תצריך הקצאת משאבים בלתי סבירה, שעלולה לשבש את תפקוד הרשות - ולכן אין באפשרותה להעבירו. הנהלת בתי המשפט חזרה על הטענה כי המידע על מספר התיקים שבהם מטפל כל שופט אינו מהווה אינדיקציה לעומס המוטל על כל שופט.

עוד טענה המדינה: "פרסום הנתונים עלול לגרום לכך שהמערכת תימנע מלהקצות תיקים לשופטים בסמוך לאחר פתיחתם, דבר שעלול לפגוע בתפקודה... הפרסום עלול לפגוע במאמצי מערכת המשפט להתייעל ולהשתפר". בנוסף, נטען כי קיים חשש שהצגת תמונה לא מדויקת בדבר יעילות השופטים והעומס המוטל עליהם, תסיט את תשומת הלב אל השופטים, על חשבון הפרמטר האמיתי שאליו יש להתייחס - הניהול האיכותי של ההליך השיפוטי.

המדינה איימה כי "פרסום המידע עלול לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט ולהביא לריבוי תלונות ובקשות לפסילת שופטים".

להוביל את השקיפות

בספטמבר 2010 התקיים דיון בעתירה. בדיון דחתה השופטת ארד את מרבית טענות המדינה. ארד מכהנת כשופטת זה 29 שנה ונושאת בתפקיד ניהולי מתוקף היותה נשיאת המחוזי בשש השנים האחרונות. בדיון העירה ארד: "שופט חרוץ הוא עבד. שופט לא יכול ללכת לסרט בערב בלי לחשוב על התיק. נכנסים לבית המשפט המחוזי בירושלים אלפי תיקים בשנה, ויש כאן 25 כושים קטנים שעובדים מהבוקר עד הערב".

ארד דיברה בפתיחות מפתיעה: "האדם הפרטי, שלפעמים יש לו רק תיק אחד כל החיים, רואה שפסק הדין ניתן אחרי שנים, ומבחינתו הוא צודק. הנתונים לגבי העומס שבו פועלים השופטים לא באים לידי ביטוי, והאדם הפשוט לא יודע על כך. כמו שמדינת ישראל לא יודעת להסביר את עצמה, כך גם מערכת המשפט לא יודעת להסביר את עצמה".

נשיאת המחוזי בירושלים העבירה בדיון מסר ברור לנציגת המדינה ולעו"ד לייזר: "חשוב שהמערכת שלנו תוביל את השקיפות. זה לא הובן ולא הופנם. לפרקליטות יש לפעמים קשיים להבין זאת. אנחנו בבתי המשפט המחוזיים נאלצים לשוב ולצטט פסקי דין של העליון בעניין.

"כולנו רוצים לשפר את המערכת. אנחנו מאוד לא רוצים שמידע לא נכון ייצא, אבל המידע קיים. כמו שיכולים לפרסם פרסום פוגעני ולא נכון, ולעתים זה קורה שלא בצדק, הרשות חייבת למסור את המידע. בכל מערכת יש תקלות, אבל סך הכל בשנים האחרונות נעשים הרבה דברים טובים, וראוי שיידעו עליהם.

"מה אכפת לנו כמערכת שיידעו כמה תיקים יש אצל כל שופט? המערכת מתנהלת יפה מאוד ונכון מאוד. נעשים בה שינויים מרחיקי לכת. למערכת יש אינטרס שיידעו בדיוק מה אנחנו עושים. הציבור לא ער מספיק למספרים.

"גם אם יראו שיש אצל שופט אחד 70 תיקים ואצל אחר 700 תיקים - יש לכך הסבר, והנהלת בתי משפט תיתן את ההסבר הזה. אנחנו צריכים להיות גאים", הדגישה ארד.

"ככל שנגלה יותר, נועיל למערכת"

נשיאת המחוזי בירושלים אמנם הסכימה כי המידע על מספר התיקים שמתנהלים אצל כל שופט באופן אישי אינו מהווה אינדיקציה לעומס, אבל שבה ושאלה מדוע הנהלת בתי המשפט מסרבת למסרו. "מה אכפת למערכת מה הבן אדם עושה במידע? הם (העיתון) יכולים לפרסם כל מידע בצורה מעוותת. המחוקק לא ביקש ממבקש המידע להראות את האינטרס שלו בבקשת המידע. המחוקק אמר לנו לא להתעניין איך המידע יפורסם.

"המידע נכון. למערכת יש הסברים, ולמקרים שאין הסברים - המערכת תצטרך להתמודד".

בנימה אישית אמרה ארד: "אני חושבת שהמערכת צריכה תיקון ולהתייעל, אבל אין לה מה להסתיר. המערכת הולכת לכיוון נכון, והנשיאה ביניש מובילה זאת. אם יש לנו הסבר - למה לא לתת אותו? אם לא נספק מידע, המסקנה תהיה שאנחנו מסתירים משהו".

ארד גם גילתה בדיון כי הנהלת בתי המשפט נעזרת בשירותיו של פרופ' בועז רונן, מומחה בעל שם עולמי לניהול. "הוא לימד אותי שדברים מדידים ומידע נגיש יוצרים ניהול טוב יותר. יש תמריצים אחרים, ואולי המערכת תצא נשכרת מזה. ככל שנגלה יותר, נועיל למערכת. "השופטים עובדים קשה יותר מרוב המגזרים במדינה. איפה שיש תשובות, ניתן; איפה שאין הסברים, לא נוכל לתת. חשוב שיראו זאת. פתיחות יכולה לעזור לנו לשפר את עצמנו - בהנחה שהעיתונות תמלא את תפקידה כראוי", סיכמה ארד.

"טיעונים לא מדויקים"

לאחר הדיון בספטמבר התנהלו מגעים לפשרה. תחילה ניאותה המדינה למסור את המידע, אך לאחר כמה חודשים חזרה בה. בהמשך חזרה פעמיים נוספות מהסכמי פשרה שהציעה והמשיכה בסירובה למסור את המידע.

בשבוע שעבר חייבה נשיאת בית המשפט המחוזי בירושלים השופטת ארד את המדינה למסור את המידע, תוך שהיא דוחה את הטענות העובדתיות שהציגה המדינה. בלשון עדינה אך ברורה תיארה ארד את טיעוני המדינה במישור המשפטי כ"לא מדויקים". ארד פסקה כי הנהלת בתי המשפט תישא בהוצאות משפט של TheMarker , בסך 20 אלף שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#