פרשת החניונים נסגרת - ראשי הערים צריכים לחשוש - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרשת החניונים נסגרת - ראשי הערים צריכים לחשוש

פרשת החניונים היא דוגמה נוספת לקשר מושחת בין הון לשלטון: איש העסקים המנוח ראובן גרוס הצליח להפעיל לטובתו עובדי ציבור בחברת אחוזות החוף, ששלטה בחניוני תל אביב ■ רוב נאשמי הפרשה הורשעו, והמנכ"ל לשעבר יעקב מאיר ילך לכלא ■ המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה רושמת עוד הצלחה ב"מגה-תיק" - ומתפנה לנאשם הגדול הבא

10תגובות

עבור כל מי שחנה אי פעם בחניון עירוני בתל אביב ממחישה "פרשת החניונים" בצורה אפקטיבית את השחיתות הציבורית המגיעה עד לכיס הפרטי. בשבוע שעבר נרשם הישג משמעותי במאבק בשחיתות הציבורית כאשר יעקב מאיר, שהיה מנכ"ל החברה העירונית אחוזות החוף - המנהלת את החניונים העירוניים בתל אביב - הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בחמש עבירות של מרמה והפרת אמונים וכן בניסיון ובסיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, והסכים לעונש של עשרה חודשי מאסר בפועל, קנס של 45 אלף שקל ועונש מאסר על תנאי.

מאיר הוא דמות מפתח בפרשת החניונים, שהכוכב המרכזי בה היה "מלך החניונים" ראובן גרוס, שנפטר ממחלה קשה זמן מה לאחר תחילת משפטו. 11 כתבי אישום הוגשו בפרשה לפני כמעט שלוש שנים. מדובר באחד התיקים המורכבים שטופלו בפרקליטות בגלל היקף חומר החקירה שנאסף בו.

התיק התבסס על האזנות סתר שביצעה היחידה הארצית לחקירות הונאה לגרוס ולמעורבים אחרים במשך יותר משנתיים. עבור התביעה היה זה "מגה-תיק", שכלל מאות קרטוני ראיות, אלפי שעות האזנות סתר, שורה ארוכה של נאשמים ומאות עדי תביעה.

TheMarker

ההישג: מאיר הסכים לעונש

לפי כתב האישום שבו הודה, היה מאיר דמות מפתח בתהליך שבו הצליח מלך החניונים גרוס להשחית את מנגנון המכרזים של החברה העירונית. הודאתו של מאיר ביום רביעי שעבר ונכונותו לרצות עונש מאסר בפועל הן הישג יוצא דופן של המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, בהובלת הפרקליטים ערן זלר, יונתן קרמר ויעל דקל. את התיק ליוותה הפרקליטה מיכל רוזן-עוזר, המובילה גם את התביעה בפרשת רשות המסים.

יש קווי דמיון בין הפרשות ויש גם שוני: מנהל רשות המסים לשעבר ג'קי מצא אמנם נידון לשנת מאסר בכלא, אך מצא לא הסכים עם הפרקליטות על העונש והניח כי לא יקבל יותר משישה חודשי עבודות שירות.

לעומתו, מאיר הודה מראש בחומרה הרבה של מעשיו והסכים כבר בהסדר הטיעון לעונש מאסר בפועל. בתמורה ויתרה הפרקליטות על סעיף השוחד בכתב האישום נגדו והסתפקה בהרשעה בהפרת אמונים.

בטיעונים לעונש שנשמעו בשבוע שעבר עמד סנגורו של מאיר עו"ד מיכה פטמן על כך כי בשנים האחרונות חל שינוי מגמה בבתי המשפט, ובנוסף ליחס המחמיר כלפי עובדי ציבור ניכר כי בתי המשפט מוכנים לגזור עונשי מאסר בפועל על מרמה והפרת אמונים.

מאיר עצמו ציין כי בשבע השנים האחרונות "חייו נהרסו". לדברי הסנגור, מאיר התפטר מכל עבודותיו לקראת כניסתו לכלא הצפויה במאי ונותר שקוע בחובות ונטול מקורות הכנסה.

שופט בית המשפט המחוזי גלעד נויטל קיבל את עמדת התובע זלר, שלפיה במעשי מאיר יש פגיעה חמורה באמון הציבור, ולנוכח נסיבות אישיות של מאיר אימץ השופט את העונש שעליו הוסכם בהסדר הטיעון.

ראשי הערים צריכים להתחיל לדאוג

השנים הארוכות שבהן מתגלגלת פרשת החניונים באולמות בתי המשפט, יחד עם מותו של גרוס שהביא לסגירת התיקים הפליליים נגדו, עימעמו את תשומת הלב הציבורית שניתנה לפרשה. עם זאת, אין להפחית בחשיבותה של סדרת ההרשעות שהשיגה הפרקליטות בתיק, שהוא תיק דגל בלוחמה בשחיתות הציבורית ברשויות המקומיות.

הפרקליטות זיהתה בעבר כי ברמה המוניציפלית קיימת בעיה קשה של שחיתות. לא מעט תיקים של בכירי הרשויות המקומיות תלויים ועומדים בפרקליטות גם עתה, בהם נגד ראש העיר בת ים, שלומי לחיאני, וראש העיר רמת גן, צבי בר. הנכונות של בתי המשפט להרשיע עובדי ציבור בכירים בהפרת האמונים גוברת, וההרשעות המצטברות שהושגו בפרשת החניונים צריכות להדאיג את ראשי הערים שבדרך.

מאיר הוא האחרון בשורת הרשעות בפרשה זו. כמי שהיה מנכ"ל התאגיד העירוני אחוזות החוף מ-1999, הוא עובד ציבור. לפי הודאתו, היה מקורב מאוד לגרוס, שהיה בין היתר הבעלים של חברת רם-חן שהפעילה חניונים ברחבי הארץ, ובין השניים נרקמה מערכת יחסים הדוקה שכללה שיחות טלפון יומיומיות, ארוחות משותפות ואף נסיעות משותפות לחו"ל.

אחוזות החוף אחראית ליותר ממאה חניונים בעיר תל אביב, ומפעילה אותם באמצעות זכיינים. דירקטוריון החברה מאויש על ידי נציגי ציבור, עובדי ציבור וחברי מועצת העיר. כתבי האישום ייחסו לגרוס השתלטות על תהליכי קבלת ההחלטות בחברה עד שהפך אותה, כלשונו של השופט נויטל, ל"חצר האחורית" שלו.

מאיר הודה למעשה בשבוע שעבר כי ידע שגרוס נעזר בחברות קש ופעל לקידום האינטרסים הכלכליים שלו, תוך שהוא מסתיר את הקשרים ההדוקים שלו מדירקטוריון החברה העירונית שאותה ניהל. חמורה במיוחד היתה מעורבותו של מאיר באישור שיטת המכרז שהפעילה אחוזות החוף בניהולו כדי לבחור את מפעילי החניונים בתל אביב.

מכתב האישום עלה כי לגרוס היה אינטרס שמכרזי ההפעלה ייערכו בשיטת "מינימום מקסימום". על פי שיטה זו, מקבלת ועדת המכרזים אומדן של המחיר האופטימלי לזכייה במכרז. נתון זה אמור להיות סודי. הוועדה קובעת מחיר מקסימום, אשר הצעות שעולות עליו נפסלות ומחיר מינימום - שהצעות נמוכות ממנו נפסלות אף הן. לגרוס היה כנראה מידע מוקדם על מחירי המקסימום והמינימום, ולכן היה מעוניין בקיומה של שיטת מכרז זו.

חקירת המשטרה העלתה כי במקרים רבים הצליחו החברות שבשליטתו של גרוס לזכות במכרזים בהצעות כספיות שנקבו בסכומים שהיו - פעם אחר פעם - קרובות מאוד לרף המקסימום, אך לא חצו אותו.

"שיכנעתי אותם שזו השיטה הכי טובה"

חבר דירקטוריון אחוזות החוף ישעיהו דרורי, מהנאשמים היחידים בפרשה שמשפטם טרם הסתיים, גרם לשינוי שיטת המכרז לרעתו של גרוס וזכה על כך לקיתונות של רותחין בשיחה ישירה מגרוס. מאיר הודה כי הסתיר מהדירקטוריון את הלחץ שהפעיל גרוס על דרורי להחזרת שיטת המכרז המטיבה עמו. באחת מהאזנות הסתר נקלט גרוס נוזף בדרורי שהתערב בשיטת המכרז.

גרוס: "שייקה, תגיד, מה הכנסת אתמול אצבע בעין? מה זה היה הנאום הזה לבטל את המינימום מקסימום. עשית נאום לבטל את שיטת המכרזים ולבטל את המינימום מקסימום בשיטת המכרזים?"

דרורי: "לא, לא".

גרוס: "מה לא, לא?"

דרורי: "אמרתי לקבוע מינימום, אבל לא מקסימום".

גרוס: "מה זה, מאיפה נהיית מבין בחניונים? חובה לקבוע מקסימום, אחרת הם נותנים מספרים סתם".

בהמשך השיחה נשמע דרורי מתקפל.

גרוס: "לא חשוב שייקה, מהר ניפגש ומהר להפוך את העניין ולהגיד מה שאמרת התכוונת להיפך. אתה משוגע? אתה יודע איזה נזק עשית?"

דרורי: "בוא'נה אתה טוב אתה".

גרוס: "הרגת אותנו אתמול".

דרורי: "לא אני אגיד משהו אחר, בדקתי ומצאתי, אבל תגיד לי מה".

גרוס: "או, טוב, אוקיי".

דרורי: "אבל לא בטלפון".

הלחצים של גרוס הועילו. לפי כתב האישום, שינה דרורי את עמדתו בישיבות הבאות ושיטת המכרז המועדפת על גרוס הושבה על כנה, בידיעת מאיר.

בהאזנת סתר לשיחה שקיימו השניים בפברואר 2003 מסביר מאיר לגרוס כי אינו יכול לטפל בקידום אחת הדרישות שגרוס הציב לו, בגלל שזה עתה העביר עבורו החלטה משמעותית הרבה יותר בישיבת דירקטוריון החברה העירונית - ההחלטה לעבוד בשיטת המכרזים שגרוס היה מעוניין בה.

"עזוב עזוב, זה ימשוך אש", מסביר מאיר לגרוס. "תן לי לעבוד בשקט היום... העברנו את השיטה. שיכנעתי למרות כל מה שראש העיר, כל העולם ואשתו והעיתונות וזה, שיכנעתי אותם שזו השיטה הכי טובה. עזוב, תסתכל קדימה".

מאיר הודה כי קידם ב-2003 את זכיית חברות הקש של גרוס בהפעלת חניון החשמל, חניון התבור וחניון שרתון, תוך שהוא יודע כי מדובר בחברות של גרוס.

בהאזנת סתר לשיחה על מכרז הפעלת חניון השוק הסיטוני בתל אביב נשמע גרוס מסביר למאיר מי עומד מאחורי חברות הקש. "קסם זה אנחנו חצי, ומרחבים לגמרי", הכוונה לחברות קסם ומרחבים שגרוס השתמש בהן, לפי כתב האישום, כחברות קש להסתיר את פעילותו ולזכות במכרזי הפעלת חניונים.

קיבלתם קנסות? תודו לגרוס

העזרה של מאיר לא נגמרה בכך. הוא הודה למשל כי פעל להגברת אכיפה נגד חניה לא חוקית באזורים הסמוכים לחניונים של גרוס כדי להגביר את ההכנסה בחניון. מי שחנה באותן שנים בסביבת חניון הארבעה בתל אביב יכול להודות למאיר על קנסות החניה שקיבל. באחת מהאזנות הסתר שהוגשו כראיה במשפט נקלט מאיר מנסה לרצות את גרוס ומסביר לו כי הוא פועל לקדם את האינטרסים שלו על ידי אכיפה עירונית מוגברת.

מאיר: "גם כשאתה ישן אני עובד בשבילך".

גרוס: "מה יצא מזה?"

מאיר: "עם אגף הפיקוח. איפה ביקשתי לעשות אכיפה. הגברת אכיפה. באזור רחוב הארבעה".

גרוס: "הלאה. איפה עוד? גולדה בערב שמת?" (הכוונה לאזור חניון מרכז גולדה - ע"ב).

מאיר הודה גם כי פעל בדירקטוריון החברה להיטיב את תנאי ההתקשרות עם חברות שהפעילו חניונים או לשנות תנאי התקשרות לטובת חברות אלה, תוך שהוא מסתיר מהדירקטוריון את העובדה שגרוס עמד מאחורי חברות אלה. למעשה, מאיר הודה כי ידע שגרוס התחרה במכרזים להפעלת חניונים עם כמה חברות, שרק אחת מהן רשומה על שמו ואילו האחרות היו חברות שלו שהוסתרו תחת בעלי שליטה פיקטיביים.

ב-2002-2003 נסע מאיר עם גרוס לרומניה ולרוסיה כדי לקדם יוזמות עסקיות של גרוס להקמת חניונים במדינות אלה, ואף נסע עם גרוס למולדובה כדי לקדם שם פרויקט של גרוס להקמת בית חולים.

מה הניע את מאיר לפעול כפי שפעל? בכתב האישום המקורי ייחסה הפרקליטות למאיר קבלת שוחד בצורות שונות, שרובן היו הטבות שוליות כמו קבלת כרטיסים לרחיצת רכב בחינם. סעיף אישום זה בוטל כעת בהסדר הטיעון.

השיחות המוקלטות בין מאיר לגרוס פותחות פתח להשערות פסיכולוגיות שונות. אפשר למשל לחוש כי מאיר שאף לתפקידים ציבוריים בעתיד וקיווה לקבל תמיכה מגרוס. אולי גם קיווה ליטול חלק בעתיד בעסקיו של גרוס. למשל, בשיחה שהוקלטה בין השניים בנובמבר 2002 ושהוגשה לבית המשפט, שיתף מאיר את גרוס בהתלבטותו לגבי האפשרות להתמודד על תפקיד פוליטי בעיריית ראשון לציון.

מאיר: "ללכת למועצת עיריית ראשון ממפלגת העבודה? מהליכוד?"

גרוס: "אני לא יודע".

מאיר: "רק בשביל החניון של המכללה אני רוצה ללכת לשם, אני רואה את זה, אני רוצה למות".

מאיר מתייחס לזיכיון העירוני להפעלה של חניון המכללה למינהל בראשון לציון, ובהמשך השיחה מוסיף, תוך שהוא וגרוס נכרכים בדבריו יחדיו: "צריך לראות אם אנחנו הולכים או לא. נכין לנו רקע. תאמין לי, רק בשביל החניון הזה שווה ללכת. 1,500 מקומות חבל על הזמן".

גרוס: "איזה איש גדול אתה, חבל על הזמן".

תהא הסיבה למעשיו אשר תהא, מאיר מצטרף לשורת עובדי ציבור שמגלים כי קשר קרוב מדי לבעלי הון יכול להיגמר באסון.

 

 

-

ראובן גרוס נוזף באחד הדירקטורים באחוזות החוף על כך שניסה לשנות את שיטת המכרזים המיטיבה עמו

גרוס: "שייקה, עשית נאום לבטל את המינימום מקסימום בשיטת המכרזים?"

ישעיהו דרורי: "לא, לא".

גרוס: "מה לא, לא?"

דרורי: "אמרתי לקבוע מינימום אבל לא מקסימום"

גרוס: "מה זה, מאיפה נהיית מבין בחניונים? לא חשוב, שייקה, מהר ניפגש ומהר להפוך את העניין ולהגיד מה שאמרת התכוונת להפך. אתה משוגע? אתה יודע איזה נזק עשית?"

דרורי: "בוא'נה, אתה טוב אתה"

גרוס: "הרגת אותנו אתמול"

דרורי: "לא, אני אגיד משהו אחר, בדקתי ומצאתי, אבל תגיד לי מה"

גרוס: "או, טוב, אוקיי"

דרורי: "אבל לא בטלפון"

מתוך תמליל האזנת סתר שערכה המשטרה לשיחה בין ראובן גרוס לישעיהו דרורי

מאיר מתגאה בפני גרוס על כך שפעל לאכיפת חניה מוגברת בעירייה - במטרה להגדיל את ההכנסה בחניונים

מאיר: "גם כשאתה ישן אני עובד בשבילך"

גרוס: "מה יצא מזה?"

מאיר: "עם אגף הפיקוח. איפה ביקשתי לעשות אכיפה. הגברת אכיפה. באזור רחוב הארבעה"

גרוס: "הלאה. איפה עוד? גולדה בערב, שמת?"

מתוך תמליל האזנת סתר שערכה המשטרה לשיחה בין ראובן גרוס ליעקב מאיר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#