גם בפעם השלישית בית המשפט העליון השאיר שאלות פתוחות - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם בפעם השלישית בית המשפט העליון השאיר שאלות פתוחות

תגובות

>> בית המשפט העליון הצליח בשבוע שעבר להביא לסופה התדיינות שאותה הגדיר "מהארוכות שידענו בתולדות המשפט בגין תובענה ייצוגית". ההתדיינות החלה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה ב-1995, בשמם של מחזיקים בניירות ערך בגין נזקים שנגרמו בשל מעשי מרמה ופרטים מטעים בתשקיף ובדו"חות הכספיים של חברת רייכרט תעשיות. ההתדיינות עברה תחת ידם של כמה שופטים, נדונה בשלושה ערעורים נפרדים בבית המשפט העליון והביאה לקבלתן של כמה החלטות עקרוניות הנוגעות לתובענות ייצוגיות בניירות ערך.

למרות גלגוליה של ההתדיינות, נותרו שאלות נכבדות שנוגעות לאופן חישוב הנזק בתובענות ייצוגיות בניירות ערך. בפסק הדין האחרון, שאישר למעשה פשרה בין באי כוחו של התובע המייצג לבין הנתבע היחיד שנותר בתיק, דן רייכרט, התייחס בית המשפט העליון במשפט אחד לפסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופטת מיכל אגמון-גונן) בעניין זה. הוא קבע ללא הנמקה כי "בית המשפט המחוזי בפסק הדין השני קבע את שיטת חישוב הנזק שלא בהתאם להנחיותיו של בית משפט זה". לגישתי, פסק דינו של המחוזי קבע את גובה הנזק באופן שהיה נכון וראוי.

השאלה היתה כיצד יש לקבוע את הנזק שנגרם לרוכשי ניירות ערך שהוטעו בתשקיף. אדגים: נניח שנייר הערך הונפק במחיר 100 ובמועד ההנפקה נמסר מידע מטעה שהשפיע על מחירו. מחיר נייר הערך ירד במשך חודשיים למחיר 60 עקב ירידות בשוק, ואז התגלה שבמועד ההנפקה נמסר מידע מטעה. ביום הגילוי מחיר נייר הערך צנח ל-30.

בפסק דינו הקודם קבע בית המשפט העליון שתי אפשרויות לחישוב הנזק. הדרך הראשונה, המכונה "חסרון הכיס", היא למצוא מה היה ערכו האמיתי של נייר הערך ביום ההנפקה ולהפחית ערך זה ממחיר ההנפקה. הדרך השנייה, שבית המשפט התיר להשתמש בה במקרה הצורך ומכונה "חסרון הכיס המקורב", היא להפחית ממחיר ההנפקה את מחיר נייר הערך לאחר הגילוי, ומההפרש לנכות את ירידת מחיר נייר הערך עקב הירידות הרגילות בשוק. בית המשפט העליון היה סבור ששתי השיטות יגיעו לתוצאות דומות. אכן, אם ערכו האמיתי של נייר הערך ביום ההנפקה היה 70, הפיצוי לפי שיטת חסרון הכיס הוא 30, בדיוק כמו הפיצוי לפי שיטת חסרון הכיס המקורב (100 פחות 30, בניכוי הירידות בשוק בסך 40).

אולם, כפי שפרופ' שרון חנס ואני מסבירים במאמר שכתבנו ושבית המשפט המחוזי הסתמך עליו בפסק דינו, שתי השיטות שונות בתכלית ואינן מגיעות בהכרח לאותה תוצאה. בעניין רייכרט השיטות הובילו לתוצאות שונות ולכן כל צד דבק בשיטה הנוחה לו.

נשוב לדוגמה: נניח שההטעיה כה חמורה עד שבעצם ערכו האמיתי של נייר הערך ביום ההנפקה הוא 0 (כך טענו התובעים). כשתתגלה ההטעיה, מחיר נייר הערך יצנח לאפס. במקרה זה שיטת חסרון הכיס תביא לפיצוי בסך 100. לעומת זאת, שיטת חסרון הכיס המקורב תביא לפיצוי בסך 60 בלבד (100 פחות 0, בניכוי הירידות בשוק בסך 40). לכן לא מפתיע שבבית המשפט המחוזי בחר התובע בשיטת חסרון הכיס בעוד הנתבע התעקש למדוד את הנזק בשיטת חסרון הכיס המקורב.

ההבדל בין השיטות הוא במידה שבה כל אחת מהן חושפת את המשקיע לסיכונים (ונותנת לו את הסיכויים) בהשקעתו. שיטת חסרון הכיס מתעלמת מהירידות בשוק ולכן מפצה את המשקיעים בגין ירידות אלה אף שאינן קשורות להטעיה. לעומתה, שיטת חסרון הכיס המקורב מתחשבת בירידות אלה ומנכה אותן מהפיצוי.

בית המשפט העליון התעלם בפסק דינו הקודם מההבדל בין השיטות, ואילו המחוזי שנדרש ליישם את פסק הדין הבין את ההבדל בין השיטות ובחר לאמץ שיטה שלישית, החושפת את המשקיע לסיכויים ולסיכונים בשוק. מצער שבית המשפט העליון לא ניצל את ההזדמנות לבחון שוב את הסוגיה. בתי המשפט המחוזיים יצטרכו להתמודד כעת עם בעייתיות זו. תקוותנו היא שיבחרו בדרך הפשוטה והוודאית שהוצעה על ידנו ויושמה בבית המשפט המחוזי.

-

הכותב הוא מומחה לתובענות ייצוגיות בבית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#