העליון: לבעל מניות בבנק למסחר אין עילת תביעה אישית נגד מבקרי הבנק - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העליון: לבעל מניות בבנק למסחר אין עילת תביעה אישית נגד מבקרי הבנק

ביניש דחתה את ערעורו של רו"ח שלמה צאיג על כך שלא הותר לו להגיש תביעה ייצוגית נגד משרד רואי החשבון של הבנק למסחר שקרס"

תגובות

>> לא כל נזק שנגרם לבעל מניות בחברה כתוצאה מהפרת חובותיו של רואה החשבון המבקר מקים לבעל המניות עילת תביעה שמכוחה יוכל להגיש תביעה ייצוגית - כך פסקה בשבוע שעבר נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש. בכך דחתה ביניש את ערעורו של בעל מניות בבנק למסחר (בפירוק) בשם שלמה צאיג, על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתיר לו להגיש תביעה ייצוגית נגד משרד רואה החשבון המבקר של הבנק, קסלמן וקסלמן.

ב-2002 הגיש רו"ח שלמה צאיג תביעה ייצוגית בסך 18 מיליון שקל נגד כמה גופים הקשורים בקריסת הבנק למסחר, לרבות משרד קסלמן וקסלמן. לצאיג היו מניות בשווי 33 אלף שקל, ומשקרס הבנק ב-2002 עקב מעילת הענק של הפקידה אתי אלון בסך רבע מיליארד שקל, נהפכו המניות שבבעלותו לחסרות ערך.

צאיג תבע לחייב את קסלמן וקסלמן לפצות את המחזיקים במניות הבנק על אובדן ערך מניותיהם. לטענתו, המעילה התרחשה במשך חמש שנים שבמהלכן רואי החשבון היו אמונים על עריכת ביקורת לבנק ולכן היו צריכים לגלות את המעילה. קסלמן וקסלמן טענו, באמצעות עורכי הדין יעקב וינרוט, ישראל וולנרמן ואלירם בקל, כי המבקר החיצוני אינו אמון על עבודת בילוש לשם חשיפת מעילות וזיופים.

בסוף 2002 דחתה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ציפורה ברון, את הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית. צאיג עירער ובית המשפט העליון, חמש שנים לאחר מכן, החזיר את התיק לדיון רק בנוגע לקסלמן וקסלמן. במארס 2009 שבה ודחתה ברון את בקשת צאיג לאשר את הייצוגית נגד קסלמן. היא קבעה כי צאיג לא הוכיח קיומה של עילת תביעה אישית נגד המשרד, ומשכך לא התקיים אחד התנאי הקבועים בחוק לאישור הגשת ייצוגית על ידו.

טס שפלן

על כך הגיש צאיג ערעור לעליון באמצעות עו"ד יעקב סבו. בערעור טען בין היתר כי מכוח סעיף 170(א) לחוק החברות הקובע כי "רואה החשבון המבקר אחראי כלפי החברה ובעלי מניותיה לאמור בחוות דעתו לגבי הדו"חות הכספיים", קמה לו כבעל מניות עילת תביעה אישית נגד רואי החשבון.

ביניש דחתה את טענתו. היא הזכירה את ההלכה שנקבעה בעבר בעניין מגן וקשת (ע"א 2967/95) שלפיה עילת תביעה אישית קמה לבעל מניות רק כשהוא סובל מנזק אישי בלתי תלוי בנזקה של החברה. אם הנזק שנגרם לבעל המניות נובע מירידת ערך החברה ושווי מניותיה, וכל בעלי המניות ניזוקים באותה מידה, נקבע, אז לא קמה לבעל המניות עילת תביעה אישית, למעט במקרים חריגים.

"כבר נקבע בפסיקה כי עצם קיומה של חובת זהירות בנזיקין, כשלעצמה, אינה מקימה עילת תביעה אישית", קבעה ביניש והוסיפה: "לא כל נזק שנגרם לבעל מניות בחברה כתוצאה מהפרת חובותיו של רואה החשבון המבקר יקים לבעל המניות עילת תביעה אישית מכוחו של סעיף 170(א) לחוק החברות". לאחר שבחנה את כתב התביעה של צאיג, קבעה ביניש כי הנזק שבגינו הוא תובע "הינו אובדן ערך מניותיו וכי אף לשיטתו שלו מדובר בנזק שנגרם במידה שווה לכלל בעלי מניות הבנק". משכך, קבעה מדובר בנזק משני שנגזר מנזקה של החברה, שאינו מקים עילת תביעה אישית.

עם זאת, סייגה ביניש והוסיפה כי הסעיף עשוי בנסיבות מסוימות להקים עילת תביעה אישית, לדוגמה במקרים שבהם יוכיח בעל המניות קשר סיבתי בין הנזק שנגרם לו לבין מצג מטעה שנפל בחוות דעתו של רואה החשבון המבקר. (ע"א 3506/09)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#