חברה שהכפישה מנהלת מיוחדת שמינה ביהמ"ש - תפצה אותה ב-50 אלף שקל

השופטת אלשיך:" לעיתים קרובות מחליטים רוכשים של חברה חדלת פירעון כי ההגנה הטובה ביותר היא התקפה"

הילה רז
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך מאסה בטענות סרק ובהגשת בקשות תוקפניות כנגד נושאי משרה שמונו על ידי בית המשפט. בפסק דין שנתנה באחרונה הורתה אלשיך לחברת האופנה נון סטופ מ.נ. יבוא ושיווק בע"מ שרכשה פעילות חברת גואל אורגנזה שקרסה לשלם 50 אלף שקל לעו"ד קרן רייכבך-סגל שמכהנת כמנהלת המיוחדת של חברת גואל אורגנזה לאחר שהגישה בקשת סרק ובה טענות קשות נגד רייכבך.

ב- 2008 מינה בית המשפט המחוזי בתל אביב את עו"ד קרן רייכבך-סגל מקבוצת איתן-מהולל עורכי דין ופטנטים למפרקת של חברת גואל אורגנזה לפי בקשת רשות המסים. החברה הפעילה רשת אופנה שכללה תשעה סניפים ברחבי הארץ תחת השם 'אורגנזה'.

רשות המסים טענה כי החברה חייבת לה כ-15.6 מיליון שקל מהם חמישה מיליון שקל שאינם שנויים במחלוקת, ובעקבות חובותיה הבריחה החברה בעסקה מלאכותית את פעילותה ונכסיה לחברה חדשה שהוקמה לצורך כך והיא למעשה ממשיכה של החברה החייבת.

באחרונה הגישה רוכשת פעילות חברת גואל ארוגנזה, חברת נון סטופ מ.נ. יבוא ושיווק, בקשה לבטל חלק מההסכים בין הצדדים בעילות של הטעיה שבוצעה כביכול על ידי המנהלת המיוחדת. השופטת אלשיך דחתה את הטענות ופירטה את משנתה "עניין לנו בהגשת בקשה הכוללת האשמות חמורות ביותר, וזאת באורח הגובל ואני זהירה בלשוני - בהעלאת טענות סרק. אין לי אלא להעיר כי לעיתים קרובות נתקל בית המשפט ברוכשים של חברה חדלת פרעון אשר בדיעבד מתקשים בתשלום המגיע מהם, או לחלופין מגלים בדיעבד כי עסקת הרכש היתה כדאית פחות משסברו, ומחליטים כי 'ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה', קרי - להקדים תרופה למכה ולהגיש בקשות ביטול המכפישות את בעל התפקיד ומאשימות אותו במקרה הטוב בעוולות חמורות מתחום דיני החוזים, ובמקרה הרע בהאשמות הגובלות בפלילים".

אלשיך הוסיפה כי "במקרה זה מועלת אחת הטענות השגורות בפני מבקשים שכאלו, אשר מנסים לחמוק מן התהייה, הכיצד טענותיהם סותרות באורח ברור למדי את המערכת החוזית הכתובה ולפיה "לא ידעו" או "לא הבינו את מה שחתמו עליו". בין היתר, משום שלא היו מיוצגים". אלשיך דוחה הניסיון ומציינת "במלוא הכבוד הראוי לא אוכל לתת ידי להתנהלות מסוג זה. אין עסקינן במכר ארגז סחורות בסכום פעוט, אלא במכר של פעילות חברה חדלת פרעון, אשר ערכה מגיע למאות אלפי שקלים. אם החליט הרוכש, מרצונו, להיקלע לעסקה בסדר גודל שכזה, בלא ליטול ייצוג או לוודא כי הוא שולט היטב בפן החוזי של רכישה כזו, הרי שאין לו אלא להלין על עצמו בלבד. קל וחומר, אין הוא יכול להפוך טענה כזו ל'קרדום לחפור בו', בבקשה לשחררו בדיעבד מעסקה שהסתברה כדאית פחות משסבר".

השופטת פסקה כי בנסיבות המקרה תישא חברת האופנה בהוצאותיה של המנהלת המיוחדת בסך 50 אלף שקל (פר"ק 1388/08).

ורדה אלשיךצילום: תומר אפלבאום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker