כך נהפכה ועדת האיתור לממונה על ההגבלים לפארסה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך נהפכה ועדת האיתור לממונה על ההגבלים לפארסה

אין מנוס מפיזור ועדת האיתור והתחלתו מחדש של ההליך

תגובות

פארסה של דיסאינפורמציה, חוסר שקיפות חמור וחשש לניגודי עניינים - כך נראה היום תהליך מינוי הממונה על ההגבלים העסקיים, שאמור להחליף את רונית קן. כל מי שעיניו בראשו מבין כי התנהלות ועדת האיתור למינוי הממונה יוצרת חשש כי אינטרסים לא מקצועיים משפיעים על קבלת ההחלטות בו. אסור להניח לתהליך הזה להימשך. הדבר הנכון והראוי לעשות כיום, מבחינתו של שר התמ"ת שלום שמחון, הוא להורות על הפסקת עבודתה של ועדת האיתור במתכונתה הנוכחית. הבעיה הראשונה היא חוסר שקיפות בתהליך מינוי ועדת האיתור. יו"ר ועדת האיתור, מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, מונה על ידי השר בנימין בן אליעזר לפני שזה הוחלף על ידי שלום שמחון. חברים בוועדה מכוח החלטת הממשלה גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, ונציג נציבות שירות המדינה.

זהותם של שאר חברי הוועדה גובשה במחשכים - וזו שערורייה. ההרכב לא פורסם לפני שהחלה הוועדה את עבודתה, ואפילו המועמדים שהגיעו לוועדה לא ידעו מי האנשים שבפניהם הם מתראיינים. רק בדיעבד התברר כי נציגת האקדמיה היא ד"ר שלומית יניסקי-רביד ונציג בית הדין להגבלים עסקיים הוא מוטי פרידמן.

בימים האחרונים פנתה התנועה לאיכות השלטון בדרישה לבדוק את חברותם של שני המועמדים הללו. התנועה טוענת כי דיני הגבלים אינו תחום המומחיות המובהק של יניסקי-רביד, וכי הקשר היחיד של פרידמן לתחום הוא היותו בעבר חבר בבית הדין להגבלים - אך הוא אינו מומחה בנושא. לגבי פרידמן, נשמעו גם טענות על ניגודי עניינים. כל הטענות נבדקות כעת על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה מייק בלס, לאחר שהמשנה ליועץ ליכט פסל את עצמו מלדון בפניית התנועה חברותו בוועדה.

חוסר השקיפות גרם עוול ליניסקי-רביד ולפרידמן. מדובר בוועדת איתור לתפקיד רגיש, והעובדה שכשירותם לוועדה וניגודי עניינים פוטנציאליים שלהם לא נבחנו מראש ונהפכו למושא בדיקה משפטית עכשיו, עלולה להרתיע אנשים ראויים מלהסכים להשתתף בוועדות איתור כאלה בעתיד.

אבל הכשלים בעבודת ועדת האיתור חמורים יותר. ככל הידוע, הוועדה סיננה את המועמדים שפנו אליה ובחרה לזמן לראיונות כעשרה מועמדים. הציבור הרחב אינו יודע כמה מועמדים פנו לוועדה והציעו את עצמם לתפקיד הממונה על ההגבלים. הציבור גם אינו יודע מי זומן לראיונות בוועדת האיתור ומי לא. ועוד יותר חמור מכך - המועמדים שנדחו בשלב הראשוני אינם יודעים על מה ולמה נדחו. בין המועמדים הללו אנשים ראויים שעד עתה אינם מצליחים להבין מדוע הועדפו על פניהם שמות שלכאורה אין להם ניסיון משפטי או כלכלי בתחום ההגבלים העסקיים והוזכרו בעיתונות כמי שזומנו לראיונות.

הדיסאינפורמציה אינה נגמרת כאן. מאחר שוועדת האיתור לא פירסמה מי זומן לראיונות, כמה מהשמות שפורסמו בעיתונות כמי שזומנו לראיון בוועדה מבוססים על מידע מטעה. מי זומן לוועדה? ידוע בוודאות כי הופיעו בפניה בועז הירש, הממונה על סחר חוץ בתמ"ת; בועז גולן, היועץ המשפטי של הרשות כיום; פרופ' מאהר דבאח, הנחשב למומחה בינלאומי בדיני הגבלים עסקיים; מירב בארי, שהיתה הכלכלנית של רשות ההגבלים; ואסף כהן, כלכלן משרד התקשורת. כל שאר השמות הם בגדר ספקולציה.

הגדרת פירמידות שליטה

חשוב למנות את האתגרים העומדים בפני הממונה הבא על ההגבלים העסקיים כדי להבין עד כמה מדאיג תהליך הבחירה הלקוי:

1. הממונה הבא יהיה איש מפתח בהתמודדות עם בעיית הריכוזיות הניצבת לפתחה של מדינת ישראל, ויהיה חייב להתמודד עם שינויים מבניים ורגולטוריים משמעותיים. יהיה עליו לחזק את סמכויותיה של רשות ההגבלים, כדי שזו תוכל לפרק אוליגופולים חזקים ולהכתיב שוק שיעודד תחרות כלכלית וימנע מבעלי הון לבצר מעמד מונופוליסטי ולצבור השפעה פוליטית חסרת תקדים בישראל.

2. בתחום החקיקה חייב הממונה הבא להיות שותף לתהליך ההגדרה המשפטי של פירמידות השליטה, כדי שיהיה ניתן לרסן את כוחם של בעלי הון הנשענים על כספי ציבור - בעיה שאפילו שר המשפטים, יעקב נאמן, סימן כתופעה מבנית המחייבת טיפול.

3. מן הממונה הבא נדרשת הבנה משפטית מעמיקה של דיני ההגבלים העסקיים, מכיוון שהתחום זועק לרפורמה כבר עשר שנים. חשוב שתהיה לממונה גם תבונה בינלאומית, משום שהרפורמה בדיני ההגבלים צריכה להיעשות במבט רחב, כדי לבלום מונופולים מקומיים שצברו כוח רב מדי וכדי ליצור שוק אטרקטיבי למשקיעים זרים שיחזקו את תהליך הגלובליזציה של המשק.

4. הממונה הבא חייב לפתוח את רשות ההגבלים לציבור הרחב ולעסוק בפעילות הסברה על חשיבותה של התחרות ועל המשמעות של תחרות לצרכנים. במדינות המערב וגם בתקופות כהונה של ממונים קודמים, כמו יורם טורבוביץ' ודוד תדמור, החלה רשות ההגבלים לעשות צעדים בכיוון זה, אך בתקופתה של רונית קן נהפכה הרשות לגוף מסוגר שפעילות ההסברה שלו מינורית, במקרה הטוב. כך אי אפשר לקדם תחרות במשק.

בוץ ניגודי הענייינים

המועמדים שהופיעו בפני הוועדה לא נשאלו כלל על עמדתם בנושא פירמידות השליטה. האם ועדת האיתור אינה מבינה את האתגרים העומדים בפני הממונה הבא? לא זה העניין. הוועדה פשוט כילתה את זמנה בהצגת שאלות שנועדו לבחון את הבנתם של חלק מהמועמדים בדיני ההגבלים העסקיים. כלומר, הוועדה זימנה מועמדים אשר אף בעיני חבריה יש ספק לגבי התאמתם לתפקיד.

לפני ששקעה עגלת ועדת האיתור בבוץ ניגודי העניינים, כבר התגלעה בין חבריה מחלוקת על המועמדים המובילים. ייתכן שגם זו דיסאינפורמציה. לכותב שורות אלה נאמר כי חברי הוועדה גם אינם תמימי דעים בשאלה אם להמליץ לשר על מועמד אחד או על שלושה מועמדים.

עבודתה של ועדת האיתור מוקפאת כעת עד סיום הבדיקה שעורך בלס. זהו מצב הרסני משום שרשות ההגבלים מתפקדת כשבראשה ממונה זמני. רונית קן כבר פרשה, והעובדים ברשות מרגישים מתוסכלים כתוצאה מחוסר ודאות פנימית. לממונה הבא צפויה אם כך מטלה קשה נוספת: בנייה מחדש של רוח הקרב והלכידות הארגונית.

המוניטין הגרועים שיצאו למוסד הקרוי ועדת האיתור קיבלו תמיכה בהליך הנוכחי. כדאי שוועדת האיתור למינוי יו"ר רשות ניירות ערך, שמינה שר האוצר, תלמד מטעויות ועדת קדמי ולא תחזור עליהן. בינתיים אין מנוס מלבטל את הליך מינוי הממונה על ההגבלים ולהתחיל מהתחלה, הפעם בצורה מסודרת ושקופה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#