116 תלונות מוצדקות נגד שופטים הוגשו ב-2010 - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

116 תלונות מוצדקות נגד שופטים הוגשו ב-2010

43% מהתלונות היו על התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין על ידי שופטים

2תגובות

בשנת 2010 נמצאו על ידי נציב תלונות הציבור 116 תלונות מוצדקות נגד שופטים, שמהוות -19% מכלל התלונות שבוררו על ידי הנציב לגופן. כך עולה מהדו"ח השנתי שמסר אתמול הנציב, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, לנשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש ולשר המשפטים יעקב נאמן. לשם השוואה, ב-2009 נמצאו 131 תלונות מוצדקות על שופטים, שהיוו 17% מכלל התלונות שבוררו לגופן באותה שנה.

לפי נתוני הנציבות, בשנת 2010 חלה עלייה משמעותית במספר התלונות המוצדקות על בתי הדין לעבודה ועל בתי המשפט לענייני משפחה - בהשוואה לשנת 2009. לעומת זאת, חלה ירידה במספר ובשיעור התלונות המוצדקות על בתי משפט השלום ועל בתי המשפט המחוזיים.

מדו"ח הנציב עולה כי במהלך שנת 2010 היתה ירידה של כ-13.6% במספר התלונות שהתקבלו בנציבות, ומספרן עמד על 866 תלונות, לעומת 1003 תלונות שהתקבלו בשנת 2009 .

תומר אפלבאום

מהתפלגות התלונות המוצדקות לפי סוגים עולה כי עיקר התלונות המוצדקות שהגישו מתדיינים - 50 תלונות שמהוות 43% - היו על התמשכות הליכים ועיכוב במתן החלטות ופסקי דין על ידי שופטים. 21%  מהתלונות המוצדקות (24 במספר) היו על ליקוי בניהול משפט, 18% מהתלונות המוצדקות (21 במספר) היו על התנהגות בלתי ראויה של שופטים באולם, 13% מהתלונות המוצדקות - 15 במספר- היו על פגיעה בעיקרי הצדק של המתדיינים ו-5% מהתלונות המוצדקות (6 במספר) היו על התבטאות בלתי ראויה של שופט בפסק דין או בהחלטה שנתן.

באשר לתלונות על התמשכות ההליכים, הסביר גולדברג בדו"ח כי " אכן, העומס המוטל על השופטים הוא כבד. אולם גם במציאות זו ראה הנציב מקום להחליט כי התלונה מוצדקת, כל אימת ששוכנע כי השופט נאחז בעומס העבודה ככיסוי לסחבת כפשוטה. סלחנות וסובלנות במקרים כאלה, ובמיוחד אם הם חוזרים על עצמם על ידי אותו שופט, אינן תורמות להעברת המסר הראוי לאותם שופטים".

במקרה אחד אף המליץ גולדברג לנאמן על הגשת קובלנה נגד שופט בית משפט שלום לבית הדין המשמעתי לשופטים בגין סחבת. עם זאת ציין גולדברג כי "לעניין העומס עצמו, הפתרון אינו מצוי בין כתליו של הנציב. מדובר במשימה לאומית דחופה, אשר חורגת מגבולות סמכותו".

גולדברג מסביר כי "אין להשלים עם התנהלות או התנהגות לא נאותה של שופט שיש בה כדי להטיל כתם על המערכת השיפוטית כולה". לדעתו, "פגיעתן הרעה של תופעות כאלה (אף אם אינן רבות) בשמה הטוב של המערכת השיפוטית, גם מחייבת מחשבה נוספת על דרך בדיקת התאמתם של מועמדים לשיפוט לתפקיד".

הנציב הוסיף כי "המערכת אך תצא נשכרת אם תישיר מבט גם אל מול תופעות שליליות שאינן מצויות כיום בדל"ת אמות סמכותו". לכן, מציע גולדברג בתזכיר חוק הנציבות שאושר לפני כחודש בוועדת השרים לענייני חקיקה, להרחיב את סמכותו של הנציב גם ביחס לברור תלונות על התנהגות של שופט מחוץ לכס המשפט שאינה הולמת את מעמדו כשופט, או על התנהגות שארעה לפני מינויו לשופט. בנוסף, התזכיר מציע לאפשר לנציב לערוך בירור יזום בנוגע להתנהגות שופט או לנהלי עבודת השופט. יש לציין כי שופטים רבים, ובראשם יו"ר נציגות השופטים ורדה אלשיך, מתנגדים להצעה להרחיב את סמכותו של גולדברג כמבוקש בתזכיר.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש, הגיבה לדו"ח:"התפקיד השיפוטי אינו דומה לשום תפקיד אחר. זהו תפקיד בעל יחוד. על שולחנו של כל שופט מונח מספר תיקים שהוא במידה ניכרת רב בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי. השופט נדרש להתמודד עם המשא הזה ללא יכולת לחלוק את הנטל עם אדם אחר. המערכת עושה רבות בניסיונות לשפר מתוכה פנימה, אם כי בכך אין די להביא לפתרון מלא לקשיים. אני מאמינה כי חלק מהשיפור שאנו רואים בדו"ח הוא תוצאה של מאמץ זה".

הנשיאה ציינה כי ממצאי הדו"ח ילמדו ויופקו לקחים מהערותיו של הנציב.

 

 

 

 

 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#