הבנקים: אסור לאפשר לנושים לעקל מסגרות אשראי בחשבונות של חייבים - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים: אסור לאפשר לנושים לעקל מסגרות אשראי בחשבונות של חייבים

איגוד הבנקים ביקש להצטרף לערעור על פסק דינה של השופטת אגמון-גונן שקבע שהזכות למשיכת יתר היא זכות כספית שנושה אינו יכול לעקל

תגובות

בצעד נדיר הגיש איגוד הבנקים לבית המשפט העליון בקשה להצטרף כידי בית המשפט בערעור שהגיש בנק מזרחי טפחות על פסק דין שקבע כי נושה יכול לעקל מסגרת אשראי של לקוח שמובטחת בבטוחות עד לגובה הבטוחות. ידיד בית המשפט הוא מעמד משפטי שניתן לגופים ציבוריים היכולים להביע את עמדתם המקצועית בעניין שהם תופשים כעקרוני, אף שהם אינם צד ישיר לסכסוך המשפטי. איגוד הבנקים הוא ארגון גג לבנקים המסחריים ולבנקים למשכנתאות והוא מסייע בקידום ענייניו של המגזר הבנקאי.

לפני כשלושה חודשים דנה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לאישור עיקול בסך 3.4 מיליון שקל אותו ביקש להטיל משה אלבס על חשבונות, בבנק מזרחי-טפחות, של אברהם שיף וחברת דורנקסט.

הבנק השיב לצו העיקול כי אין בחשבונות כספים לעיקול ופירט כי היתה בחשבון חברת דורנקסט יתרת מט"ח בסך של כ-7,500 דולר ויתרת חובה בעו"ש בסך של כ-103 אלף שקל. לפי הסכם מסגרת האשראי בין דורנקסט לבין הבנק, הסכים הבנק להעמיד לחברה מסגרת אשראי בסך 220 אלף שקל.
הבנק טען כי לדורנקסט אמנם היתה יתרת מט"ח אך כספים אלו משמשים לכיסוי יתרת החוב בחשבון. נוכח מאזן גבוה יותר של יתרת החוב, הוסיף הבנק בהתנגדותו לאישור העיקול כי לא יהיו יתרות כספים לקיזוז.

אלבס טען מנגד, באמצעות עורך דינו אמיר עדיקא ממשרד גלעד שר ושות', כי מרגע שקיים הסכם מסגרת אשראי, הבנק חייב להעמיד את האשראי, ולכן ניתן לעקל כל סכום עד לגובה מסגרת האשראי.

השופטת אגמון-גונן קבעה בפסק דינה כי יש לבחון האם הזכות לקבלת אשראי מכוח מסגרת אשראי היא זכות עתידית הניתנת לעיקול על פי מידה ההסתברות שהזכות תמומש או לפי מידת מחויבותו של הבנק להעמיד את האשראי על פי המסגרת. בחינה זו, הוסיפה, תעשה בהתאם למהותו ואופיו של הסכם מסגרת האשראי.

השופטת פסקה כי "מקום בו במסגרת התנאים להסכם מסגרת האשראי, נטל הבנק ביטחונות להבטחת החזר הלוואתו, הרי שעד לגובה הביטחונות כספו של הבנק מובטח". היא הוסיפה כי "בהינתן הסכם מסגרת אשראי, במסגרתו ניתנו לבנק ביטחונות, הבנק מחויב תמיד להעניק ללקוח אשראי עד לגובה הביטחונות. משהבנק מחויב להעניק את הזכות למשיכת יתר, מדובר בזכות כספית של החייב לקבלת כספים שבעל העיקול יכול להיפרע ממנה, כשם שהוא יכול להיפרע מכל זכות כספית אחרת".

איגוד הבנקים טוען בבקשה שהגיש כעת כי פסק הדין של אגמון-גונן סוטה מהלכה נהוגה במשך 30 שנים, נקבעה ואושררה על ידי בית המשפט העליון. האיגוד מוסיף כי "קביעת בית המשפט המחוזי התקדימית היא רבת חשיבות, ונושאת השלכות משפטיות ומעשיות על כל הבנקים ולקוחותיהם והיא רלוונטית לכלל המגזר הבנקאי ולכלל המשק". איגוד הבנקים מתריע כי קביעתה של אגמון-גונן "מחייבת את המערכת הבנקים לשנות ולהתאים את התנהלותה באשר להסכמי מסגרות אשראי של הבנקים, באשר לתשובות הבנקים לצווי עיקול, באשר לבטוחות שמבטיחות את משיכת היתר וכיו"ב, כאשר כל שינוי כאמור מחייב זמן ומשאבים רבים". האיגוד מציין כי יישום פסק הדין יחייב את הבנקים להוסיף כוח אדם, לשנות נהלים ואת הסכמי מסגרת האשראי.

איגוד הבנקים מסביר כי הזכות למשיכת יתר אינה זכות עתידית ודאית ולכן היא אינה ניתנת לעיקול. "רק זכות עתידית שעילתה נתגבשה באופן ברור וודאי ניתנת לעיקול" נכתב בערעור.
האיגוד מבהיר עוד כי לפי כלל בסיסי בדיני העיקולים המעקל בא בנעליו של החייב. לטענתו קביעת בית המשפט המחוזי מעמידה את המעקל במצב טוב יותר מזה של החייב שמחויב להחזיר לבנק את האשראי שקיבל ממנו, בהתאם להסכמים שנקבעו בינו לבין הבנק.
האיגוד מעלה טענה עקרונית נוספת לפיה הקביעה של המחוזי מהווה התערבות חריפה במערכת ההסכמית שבין הלקוח לבנק. "הזכות למשיכת יתר עומדת ללקוח מכוח הסכם מסגרת אשראי הקיים בינו לבין הבנק. הסכם זה מאפשר ללקוח למשוך כספים למטרותיו ולא למטרת עיקול" מפרט האיגוד ומוסיף "בכל הכבוד בית המשפט אינו רשאי לשנות את ההסכם בין הצדדים ולקבוע תנאי הסכמי חדש לפיו הסכם אשראי מאפשר, כביכול, משיכת כספים על ידי נושה במסגרת עיקול".
הבנקים מציינים עוד באמצעות עו"ד אלקס הרטמן ממשרד ש. הורוביץ כי הזכות למשיכת יתר היא זכות אישית של הלקוח הספציפי שאינו יכול להעבירה או להמחותה, והיא אינה יכולה להיות כפויה על ידי מעקל שהוא צד שלישי להסכם בין הבנק ללקוח.
"רישום עיקול על יתרת מסגרת אשראי בלתי מנוצלת בחשבון הלקוח משמעו שיתוק מיידי ומוחלט של כל הפעילות בחשבון הלקוח, ללא כל הודעה מוקדמת. הפסקה פתאומית של מתן האשראי מהבנק עלולה לגרום נזר משמעותי ללקוח ולעסקו" מזהירים הבנקים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#