ישראלי, אמריקאי וצרפתי מנסים להסכים על אתיקה בעריכת דין - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ישראלי, אמריקאי וצרפתי מנסים להסכים על אתיקה בעריכת דין

ביוזמת ראש לשכת עורכי הדין, יורי גיא רון, דנו ראשי לשכות עורכי הדין מכל העולם בגיבוש קוד אתי בינלאומי למקצוע

11תגובות

>> מה צריכים עורכי הדין לצפות אחד מהשני ומה הציבור צריך לצפות מעורכי הדין? בהתחשב בכך שישראל מובילה בעולם בשיעור עורכי הדין ביחס לכלל האוכלוסייה, יהיה זה רק הולם אם לשכת עורכי הדין בישראל תוביל את הדיון בהסדרה הגלובלית של המקצוע.

במסגרת אירועי שנת היובל של לשכת עורכי הדין התקיים באחרונה בירושלים ביוזמת ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, דיון ראשון מסוגו בנושא גיבוש קוד בינלאומי אחיד של עקרונות בסיסיים למקצוע עריכת הדין. בדיון השתתפו ראשי לשכות עורכי הדין מרחבי העולם - ארה"ב, בריטניה, וויילס, סין, גרמניה, אוסטריה, הולנד, צרפת, ספרד, איטליה, בלגיה, קניה, קרואטיה, רומניה ועוד. אפשר לומר כי בדיון הזה היו מיוצגים למעלה מ-2 מיליון עורכי דין מרחבי עולם.

גיא-רון הוביל את הדיון, שתוכנו הובא לידיעת TheMarker. ביוזמתו גיבש פרופ' מרדכי קרמניצר, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, מתווה לקוד בינלאומי למקצוע עריכת הדין.

המתווה של גיא-רון וקרמניצר מבקש להגביר את מעורבותם של עורכי הדין בהגנה על שלטון החוק ועל ערכים הומניטריים בסיסיים - תפקיד החורג לכאורה מהעיסוק המקצועי הפורמלי של רוב לשכות עורכי הדין בעולם. לדברי גיא-רון, לקוד אחיד ומשותף לקהילה המשפטית בעולם יש לא רק תפקיד משפטי משמעותי אלא גם תפקידים חברתיים וציבוריים. "משיחות שקיימתי באחרונה עם כמה וכמה ראשי לשכות, ולאור האירועים האחרונים שפקדו את העולם, קביעת עקרונות בסיסיים אחידים למקצוע עריכת הדין נהפכה לנושא מרכזי על סדר היום", אמר גיא-רון.

יוסי זמיר / פלאש 90

"לגיבוש עקרונות משפטיים בסיסיים יש השפעה על מקצוע עריכת הדין ועל הציבור בכללותו", ציין גיא-רון. "בהיעדר קיומם של עקרונות כלליים כאלה, לא יהיה לאנשי מקצוע באזורים מסוימים בעולם קווים מנחים בסיטואציות מסוימות. יתרה מזאת, החברה כיום היא מורכבת הרבה יותר ומושפעת מהגלובליזציה, כך שאחידות זו של עקרונות תתגבש באופן טבעי", הוסיף.

"עורכי דין הם בעלי מניות מיוחדים בשלטון החוק"

המתווה שגובש בישראל עומד על עקרונות בסיסיים של נאמנות ועצמאות המקצוע, שלטון החוק, זכויות אדם, נגישות למשפט, כבוד המקצוע ואתיקה. לדברי גיא-רון, "מדובר בעקרונות שבלעדיהם מקצוע עריכת הדין לא יוכל לעמוד בסטנדרטים הראויים. כמובן שעקרונות אלה לא יעמדו לבד - כל ארגון מקצועי לאומי יאמץ את הקוד ויעניק לו את הפרשנות המאפיינת את הסביבה ומערכת המשפט המקומית. קוד מוצהר זה יסייע גם בידי משטרים חדשים לעצב את מקצוע עריכת הדין בהתאם לשינויים שחלו במשטר".

פרופ' קרמניצר, הסביר כי מקצוע עריכת הדין אינו רק מקצוע, אלא גם שליחות, ולכן הוא זקוק להתוויית עקרונות מינימליים. "בעולם הפוסט-מודרני כל הרשויות מצויות בהידרדרות. הדבר נכון גם לגבי הרשות המקצועית. שליחות שכוללת מחויבות ותרומה מיוחדת של המקצוע לחברה היא חיונית לחיזוק הלגיטימציה של המקצוע וחיזוק יוקרתו, שאינה תמיד ברמה גבוהה.

"אני מתייחס, בהקשר זה, למחויבות של עורכי הדין לשלטון החוק, לזכויות האדם ולנגישות למשפט. עורכי דין הם בעלי מניות מיוחדים בשלטון החוק", אמר קרמניצר. "בעולם גלובלי זה בהחלט הגיוני לגבש עקרונות אוניברסאליים מקובלים של המקצוע, כפי שנעשה על ידי רופאים ומבקרי פנים. ההסכמה האוניברסלית מעצימה עקרונות אלה", הוסיף.

בטיוטת המתווה שהוצעה למתדיינים מוסבר כי "עולם המשפט נהפך לכפר גלובלי. כתוצאה מכך, עכשיו יותר מתמיד, קיים צורך לנסח עקרונות כלליים כדי ליצור בסיס משותף להסדרת מקצוע המשפטים. מטרת ההכרזה היא לגבש את העקרונות הקשורים לליבה האוניברסלית של המקצוע, עקרונות שבלעדיהם המקצוע המשפטי לא יוכל לעמוד בסטנדרטים המצופים", נכתב.

"לחזור לנאיביות"

הדיון שהתקיים המחיש כמה קשה לגבש הסכמה בינלאומית בקרב עורכי דין ברגע שמנסים לפרוט עקרונות עמומים לכללים מגובשים יותר. ראש לשכת עורכי הדין של פאריס, עו"ד ז'אן קסטליאן, דווקא התלהב מהרעיון של קוד בינלאומי ואמר כי יתמוך בו. הוא משוכנע שהלשכות בעולם כולו יכולות לכפות עקרונות מרוככים, כמו הקביעה כי מקצוע עריכת הדין הוא עצמאי מפני התערבות ממשלות ומסדיר את עצמו בדרך של כללים. עם זאת, קסטליאן העיר: "יש לנו כמה שאלות, כמו מה זה אומר שעל עורך הדין להיות מסור ונאמן לחלוטין לשלטון החוק, שהרי לשיטתי עורך דין צריך להיות נאמן ללקוח שלו".

לחצו להגדלה:

עו"ד סטיבן זאק, יו"ר הלשכה האמריקאית לעריכת דין (ה-ABA), אמר: "אם אנחנו מתכוונים לעשות משהו, אנו צריכים לעשות משהו פשוט שכולם יסכימו עליו. אני מאמין שהדבר מסתכם בארבע מילים: 'שוויון וצדק במסגרת החוק', שכתובות בכניסה לבית המשפט העליון בארה"ב. המשפט הזה מסכם את כל העקרונות שמדברים עליהם כאן, את הגישה לערכאות, אתיקה ותפיסת הצדק". גם יו"ר ועדת האתיקה הארצית בלשכה בישראל, עו"ד דרור ארד-אילון, שנטל חלק בדיון, הסכים שיש לגבש קוד פשוט שתהיה בו, כלשונו, חזרה ל"נאיביות".

ראש הלשכה הבריטית, עו"ד לינדה לי, ציינה כי הדבר שמאכזב אותה יותר מכל בקרב עורכי הדין הוא הנטייה להתמקד בפרטים הקטנים. "לכן, אני מסכימה שצריך לגבש משהו פשוט ביותר", אמרה.

לדבריה, היא מזהה מתקפות על שלטון החוק במקומות רבים בעולם וכן מתקפות על מקצוע עריכת הדין. "לכולם יש בעיות זהות והבעיה העיקרית היא שממשלות רוצות להכפיף אותנו לסטנדרטים אתיים כשהן רוצות להכביד עלינו מצד אחד, ומאידך גיסא הן מעדיפות שלא יהיו לנו סטנדרטים כאלה כשרוצים שהמשפט יתנהל כמו עסק, ולכן אנחנו צריכים לעקוב אחר התנהלות הממשלה והקיצוצים שהיא עורכת על חשבון הפגיעה בנגישות הציבור לערכאות".

בהקשר זה מתחה לי ביקורת על הרעיון שהועלה בישראל על ידי שר המשפטים, יעקב נאמן, להחיל "בוררות חובה" בתביעות מסוימות. לדבריה, בבריטניה עלה הרעיון של גישור חובה והיא מסתייגת ממנו. "אני גם שומעת שכל אחד בעולם היה רוצה להיות עו"ד והממשלות בעולם רוצות שאנחנו נאפשר לכל אחד להיות עו"ד והיינו רוצים לאפשר זאת, אבל זה פשוט לא מציאותי".

וונג הואן, ראש לשכת עורכי הדין של הונג קונג, הראה כי אפילו כללים להתנדבות עורכי דין שונים ממדינה למדינה. "בהונג קונג סיוע משפטי לנזקקים ניתן על ידי המדינה, וזה שונה ממדיניות הפרו-בונו המוכרת. לכן, גם לזה יש משמעויות שונות בכל מיני מדינות", הסביר.

מה מקשה על עו"ד גרמני לעבוד מול עו"ד בריטי

היוזמה הישראלית אינה הפעם הראשונה שבה נעשה ניסיון לגבש קוד אתי בינלאומי של עורכי דין. בהקשר זה בולט במיוחד הקוד שגיבש האיחוד האירופי ב-1988. באיחוד האירופי יש כמיליון עורכי דין שיוצגו בדיון על ידי ג'ורג' אלברט דאל. דאל ציין כי גיבוש הקוד לאיחוד "לא היה פשוט, אבל זה עובד". לדברי דאל, הקוד נחוץ במיוחד בעולם של פעילות משפטית חוצת גבולות, שבה נדרש עורך הדין לסמוך על עמיתו הזר. "חשוב לתת דגש לסודיות המקצועית ולחיסיון המקצועי", אמר.

"אבל אפילו חיסיון מקצועי שבין עורך הדין ללקוח מעורר בעיות", טען הנציג האיטלקי, אלדו בולגארלי. לדבריו, "באיטליה, מכתב מעורך דין אחד לעורך דין שני אינו חסוי אם לא צוין במפורש שהוא חסוי. בצרפת זה ההפך, ובגרמניה אפילו אם כתוב על המכתב שכתב עורך הדין לעמיתו שהוא חסוי, עורך הדין המקבל עדיין חייב להראות אותו ללקוח".

גם ראש הלשכה הגרמנית אקסל פילגס הצביע על הקושי בגיבוש קווים משותפים לעורכי דין ממדינות שונות שיאפשרו שיתופי פעולה עסקיים. "יצירת שיתופי פעולה במשרדים של עורכי דין גרמנים, צרפתים ובריטים הם קשים מאוד, כי כללי האתיקה של עורכי הדין הגרמנים שונים מהבריטים, ואם הבריטים לא פועלים בהתאם לכללים האלה, אז הגרמנים חייבים להתפצל מהם", הסביר.

לבחור עקרונות בינלאומיים משותפים

דומה שהדיון עסק בבעיות מקצועיות של עורכי דין מסחריים, עד שהשמיעה את קולה פלורנס קאג'וג'ו, נציגת לשכת עורכי הדין של קניה. "בקניה יש חוקה חדשה שאומצה לאחר תהליך ארוך באוגוסט בשנה שעברה. אני רוצה לבקש מכם לא להתרכז רק במה שעובר על עורכי הדין במדינות המפותחות, אלא לזכור שיש גם עורכי דין במדינות מתפתחות שמבחינתם עקרונות יסוד הם מאבק להגשים את הזכויות הבסיסיות המגולמות בעקרונות הללו" אמרה.

האם יש לעורכי הדין מחויבות להביע דעה במישור הבינלאומי גם בסוגיות פוליטיות? נשיא הלשכה האמריקאית זאק אמר כי הלשכה האמריקאית נוהגת לשלוח "מכתבי שלטון חוק" לגורמים בינלאומיים שהלשכה סבורה כי יש למחות בפניהם על פעילות בלתי חוקית. "שלחנו מכתב כזה ללוב אתמול, ומכתב נוסף למצרים כמה שבועות לפני כן", סיפר. "האם נראה לכם שקדאפי הפסיק את מעשיו מיד ברגע שהוא קיבל את המכתב שלי?" הנוכחים חייכו. "אם מכתב זה היה חתום לא רק על ידי הלשכה האמריקאית, אלא על ידי כל הלשכות בעולם, זו יכולה היתה להיות אמירה בעלת עוצמה רבה", הבהיר זאק.

ראש הלשכה הגרמנית פילגס הבהיר כי במדינתו לא נהוגה התערבות כזו. "בניגוד לארה"ב ולמכתבי שלטון החוק, אנחנו תמיד שואלים את עצמנו בגרמניה מהו הקו להתערבות, ואנחנו מתערבים רק כשמדובר בעניין מקצועי של עורכי דין. למשל, אם תהיה התקפה על עורכי הדין בלוב או במצרים", הסביר פילגס. זאק הגיב: "אנחנו לא רואים במכתבים האלה התערבות פוליטית. אנחנו מצביעים על המצב החוקי, לא אומרים למנהיג מסוים להתפטר".

הסכמה בתחום הפוליטי היא עניין סבוך למדי, טען פסקל מאורר, נשיא ה-UIA, ארגון עורכי הדין הבינלאומי שהוקם בתחילת המאה הקודמת וכולל כיום עורכי דין מיותר מ-200 מדינות. "קיים קושי להסכים ברמה הבינלאומית על מהן זכויות אדם או מהו שלטון החוק, ולכן יהיה קשה לגבש עקרונות מוסכמים בעניין הזה. קל יותר להסכים על עקרונות משותפים למקצוע ולכן אולי צריך לגבש שני מסמכים נפרדים", הציע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#