"עורכי הדין הבכירים במדינה לא היו עוברים": העליון פסל שאלות נוספות בבחינת הלשכה

השופט יצחק עמית פסל שתי שאלות נוספות בבחינת הלשכה, וקבע כי בגלל הקרבה למועד הבחינה הבא אין להתערב בהחלטת המחוזי - שהתערב בשלוש שאלות ■ ואיך השופט מסביר את הפער בהצלחה בין המכללות ולאוניברסיטאות?

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בחינות ללשכת עורכי הדיןצילום: אוליבייה פיטוסי
אפרת נוימן

בית המשפט העליון התערב היום (א') בשתי שאלות בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין, ודחה את ערעור הלשכה על שלוש שאלות נוספות. כלומר, בסך הכל 4 ארבע שאלות ייפסלו, ועבור שאלה נוספת תתקבל תשובה נוספת. בעוד שבועיים ייערך המועד הבא של הבחינה, שממנה ייחלצו כעת נבחנים נוספים. במסגרת פסק הדין, השופט יצחק עמית הביע תהיות לגבי קושי הבחינה והזמן הקצר שבו נדרש לענות על שאלות.

הבחינה האחרונה, שנערכה בדצמבר, היתה הראשונה במתכונת חדשה שכללה גם שאלות בדין מהותי, וכ-66% מהנבחנים נכשלו בה. המתכונת החדשה של הבחינה כללה מטלת כתיבה (15 נק'), שאלון אמריקאי שעוסק בסדרי דין (45 נקודות) ושאלון אמריקאי בתחום הדין המהותי (40 נקודות) שאליו צורפו גם סעיפי חוק. על מנת לעבור את הבחינה יש להשיג ציון 65, ובתנאי שבכל אחד משלושת החלקים הנבחן ישיג לפחות שליש מהניקוד.

בתחילת מאי, קבע השופט אלי אברבנאל מבית המשפט המחוזי בירושלים, בעתירות שהוגשו נגד ועדת הבחינות ולשכת עורכי הדין, כי שתיים מתוך 85 השאלות בבחינה ייפסלו, ועבור שאלה שלישית תתקבל תשובה נוספת. שני הצדדים ערערו לעליון. 

השופט עמית, שכתב את פסק הדין שאליו הצטרפו השופטים נעם סולברג וג'ורג' קרא, דחה את רוב טענות הרוחב שהיו למערערים, אבל הוא התערב בשתי שאלות והצביע על שתי שאלות בעייתיות נוספות.

עמית פסל את שאלה 1 בדין המהותי, שעסקה בדיני הפקעת מקרקעין, מחוסר סבירות בשל הצטברות של פגמים ובהם השיעור הנמוך של המשיבים נכונה, אי הבהירות לגבי הכללת דיני ההפקעה במסגרת דיני הקניין, בהינתן שגם מהוראות החיקוק עצמו לא ניתן לדלות את התשובה הנכונה ובהינתן הפסיקה הנרחבת בנושאי הפקעה.

שאלה נוספת שנפסלה בעליון היא שאלה 7 בחלק הדיוני, שעסקה באופן שבו יחושב חוב דולרי בהליכי פשיטת רגל מבחינת שער החליפין, הפרשי הצמדה וריבית. על שאלה זו רק 7% מהנבחנים השיבו נכון. עמית ציין כי "לא יהא זה מוגזם לומר כי ענייננו בליבת האיזוטריה", וגם אלו שתורתם אומנותם בתחום חדלות הפירעון היו מתקשים. גם שאלה זו נפסלה מחוסר סבירות בהינתן שמעטים השיבו עליה נכון, יש ספק אם היא שייכת לחלק הדיוני או המהותי וסעיפי החוק לא היו לרשות הנבחנים.

השופט לא קיבל את ערעור הלשכה על 3 השאלות שהשופט אברבנאל התערב בהן, וקבע כי גם אם יש ממש בחלק מטענות הלשכה, התערבות כעת בהחלטה של המחוזי עלולה לפגוע בציבור שלם, שכן בעוד שבועיים תתקיים בחינת הלשכה הבאה, ועשרות נבחנים שעברו בעקבות פסיקת המחוזי לפני כחודש עשויים למצוא את עצמם עם ציון הנמוך מ-65.

"נבחנים רבים הסתמכו וכלכלו את מעשיהם על סמך פסק דינו של בית משפט קמא, בין אם הוא נכון ובין אם אינו נכון. בנסיבות אלה איננו סבורים כי יש מקום להתערב בפסק הדין, שבו הדבר עלול לפגוע בציבור עלום שברובו אינו לפנינו". עמית ציין את הבעייתיות של ההחלטה שיכולה לעודד הגשת עתירות כדי לקבל "חסינות" לפסק דין, והוסיף כי "ייתכן כי בעתיד ובהתאם להתנהלות במועדי הבחינות הבאות עלינו לטובה נשקול ונעיין בעמדה זו שוב".

בסיום, השמיע עמית ביקורת כלפי מתכונת הבחינה. "הנבחן נדרש לענות על שאלות קשות, לעתים איזוטריות, כמעט בכל תחומי המשפט. ספק אם עורכי הדין הטובים המנוסים והבקיאים ביותר במדינה, אלה שכוחם רב להם בכל תחומי המשפט, הן אזרחי והן פלילי, היו עוברים את הבחינה מבלי להתכונן לקראתה. אם כך, מדוע יש לצפות מנבחן שזה עתה סיים את תקופת ההתמחות שלו שיעמוד ברף מקצועי גבוה יותר מעורכי הדין הטובים ביותר במדינה"?

הוא הוסיף כי "בבוא הוועדה הבוחנת לערוך את המבחן, דומני כי ראוי שהתכליות השונות שבבסיס המבחן תעמודנה נגד עיניה, שמא יהא בכך כדי למתן מקצת השאלות האיזוטריות".

עמית ציין כי המהירות שבה נדרשים הנבחנים לענות על שאלות בבחינה יכול להיות אחד ההסברים לפערים בשיעורי ההצלחה של בוגרי אוניברסיטאות לעומת מכללות. זאת מכיוון שלבוגרי אוניברסיטאות, שעומדים ברף קבלה גבוה יותר של פסיכומטרי, יש יתרון מובנה כשהם באים לפתור בחינה שהמרכיב הפסיכומטרי שבה בולט במסגרת לחץ זמנים.

"האם ייגרע חלקו של המקצוע אם תינתן מסגרת זמן סבירה לפתרון כל שאלה ושאלה?" שאל השופט, והוסיף כי ספק בעיניו אם הזמן המוקצב לכל שאלה (שתי דקות בחלק הדיוני ו-3 דקות ו-20 שניות בחלק המהותי) מותיר זמן לקריאת השאלה, הבנתה, חשיבה, שליפת תשובה מהזיכרון או איתור דבר חקיקה רלוונטי מהקובץ והתגברות על ניסיונות הטעייה.

הוא סיכם זאת בכל שיש מקום לחשיבה של ממש בשאלת תוספת זמן כי לפתור את הבחינה. הוא גם תהה אם לא ראוי לפצל את רשימת 150 החיקוקים לדין דיוני (שאינו מצורף ולכן יש לשננו) ולדין מהותי (שמצורף). "אי הפיצול מטיל עומס עצום על הנבחנים לצד עמימות לגבי היקף החומר שאותו הם נדרשים לשנן".

עו״ד אילן בומבך אשר ישייצג חלק מהנבחנים אמר: ״הפסילה המרובה של השאלות, לצד ההמלצות הפרקטיות של בית המשפט גורמות לי להאמין שלשכת עורכי הדין תפיק לקחים משמעותיים בנוגע למתכונת העתידית של הבחינה כדי שעוולה כזו לא תישנה. היה כאן מקום לתת פקטור משמעתי לטובת המתמחים וחבל שבית המשפט לא עשה כאן את הצעד הנוסף בענין״.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker