המחוזי החליט: לא חייבים להיות עורכי דין כדי לחפש טעויות בתלושי שכר

לשכת עוה"ד טענה שפעילות של עסק אשר מייעץ לעובדים לגבי זכאות לקבל כספים מהמעסיק כוללת שירות משפטי ■ שופטת המחוזי רחל ברקאי דחתה את התביעה: "אין הפעלת שיקול דעת משפטי - זוהי אינה הסגת גבול מקצוע עריכת הדין" ■ הלשכה: "שוקלים הגשת ערעור לעליון"

אפרת נוימן
תלוש שכר
תלוש שכר (אילוסטרציה). מותר לייעץ גם ללא תואר משפטיצילום: אלברטו דנקברג
אפרת נוימן

האם מי שאינו עורך דין יכול לספק שירותים בתחום דיני העבודה והביטוח? לטענת לשכת עורכי הדין, התשובה היא לא. במארס 2017 הגישה הלשכה תביעה נגד בני הזוג רגינה ומיכאל אברמוב, בעלי חברת MRF ייעוץ כלכלי, המציעה בין השאר שירותי בדיקה כלכלית של רכיבי שכר — כדי לבדוק אם מגיעות לעובדים זכויות שלא קיבלו. הלשכה טענה כי MRF מספקת שירותים משפטיים, אף שעובדיה אינם עורכי דין. ואולם השופטת רחל ברקאי מבית המשפט המחוזי תל אביב דחתה בשבוע שעבר את התביעה.

MRF ייעוץ כלכלי הוקמה ב–2011 כדי לסייע לעולים חדשים ממדינות חבר העמים הזכאים לפנסיה ולקצבאות נכות מהביטוח הלאומי ברוסיה לבדוק אם הם מממשים את מלוא זכויותיהם, וגם כדי לסייע בשמירה על הזכויות הסוציאליות של עובדי השמירה והניקיון בישראל. החברה מעסיקה שלושה עובדים דוברי רוסית.

השופטת רחל ברקאי
השופטת רחל ברקאיצילום: אוליבייה פיטוסי

בכתב התביעה טענה לשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד אפי נוה, כי הנתבעים עוסקים בפעולות ייחודיות לעורכי דין. עוד טענה הלשכה, באמצעות עורך הדין ערן זהר, כי מדובר בפעולות הכרוכות בבחינה של זכויות משפטיות, תוך מתן ייעוץ וחיווי דעת משפטיים ואף בחינה של מסמכים משפטיים. הלשכה גם טענה כי אם עמדתה לא תתקבל, הדבר עשוי להיות מדרון חלקלק שאת סופו אין לדעת — ומה שיתחיל כסיוע טכני חשבונאי יסתיים בייעוץ משפטי של ממש.

המחלוקת בין הצדדים התמקדה בפעילות המחלקה הכלכלית במשרדי החברה, שמספקת שירותי בדיקה כלכלית של רכיבי שכר לעובדים, ברובם עובדי שמירה וניקיון. בעלי החברה טענו, באמצעות עורכת הדין הדס ברוה, כי הם מספקים שירותים משלימים שאינם מוגבלים למקצוע עריכת הדין — כמו מילוי טפסים קבועים ובדיקת רכיבי שכר, שאינם מצריכים הכשרה משפטית. לטענתם, אין מדובר בעיסוק ייחודי לעורכי דין.

השופטת ברקאי קבעה כי "חישוב זכותו של עובד לקבלת הטבות שכר כמו דמי הבראה, פנסיה, ימי חופשה וחגים, כמו גם בחינת רכיבי השכר המשולם לעובד, אם על פי חוק, הם בדיקה לזכאות במישור הטכני ואינם כרוכים בהפעלת שיקול דעת משפטי. מובן שהזכאות נגזרת מהדין, אבל אין מדובר בפעולה הדורשת הפעלת שיקול דעת משפטי, שאותה יש לייחד רק לעורכי דין. על כן אין לראות בכך משום הסגת גבול מקצוע עריכת הדין".

אפי נוה, נשיא לשכת עורכי הדין
אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדיןצילום: עופר וקנין

פסק הדין המנחה בסוגיה זו ניתן בבית המשפט העליון ב–2014. הרכב שופטי בית המשפט העליון קיבל באופן חלקי את ערעורה של לבנת פורן על פסק הדין של בית המשפט המחוזי — שהגביל את פעילות המרכז למימוש זכויות רפואיות שבראשותה.

השופטת עדנה ארבל, שכתבה את פסק הדין בעליון, קבעה אז כי "כל שנותר לבית המשפט הוא לפרש את הוראת ייחוד המקצוע בצמצום, באופן שיגן על הציבור מפני שירות בלתי־נאות מצד אחד, ובה בעת ימזער את הפגיעה בחופש העיסוק ובאוטונומיה לבחור מייצג ויקדם ככל הניתן את הנגישות למערכת המשפט, מצד שני".

השופטת ציינה כי ככלל, ככל שמדובר בסיוע בעל אופי טכני לאדם שאינו מתמצא בדקויות השפה או סובל מליקוי או מגבלה כלשהי, בעניינים שאינם כרוכים בעיבוד של העובדות, בהפעלת שיקול דעת או בהסתמכות על הדין – לא תהיה בכך משום הסגת גבול המקצוע.

הדס ברוה
עו"ד הדס ברוהצילום: יח"צ

שופטת המחוזי ברקאי ציינה כי לפי יישום אמות המידה בפסק הדין שעסק בלבנת פורן, הפעילות במקרה הנוכחי אינה בגדר שירות משפטי. לדבריה, עוגן נוסף לכך אפשר למצוא בעובדה שהמחוקק ראה בבדיקת רכיבי שכר, פעילות שיכולה להתבצע על ידי אנשי מקצוע שונים, לצד עורכי דין, מתחום הכלכלה והחשבונאות. "בכך נשמטת הקרקע תחת טענת ייחוד המקצוע לעורכי דין בלבד", פסקה השופטת. לאור התהליכים המקוצרים שהתנהלו, השופטת חייבה את לשכת עורכי הדין בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל בלבד.

מלשכת עוה"ד נמסר בתגובה כי "הלשכה סבורה שפסק הדין מוטעה, ובכוונתה לשקול הגשת ערעור בעניינו לבית המשפט העליון. בדיקה של טענת זכאות מכוח זכות משפטית כלשהי לקבלת החזרים כספיים בגין רכיבי שכר או זכויות סוציאליות היא שירות משפטי לכל דבר ועניין. הנתבעים מודים למעשה כי אינם מבצעים חישוב אריתמטי פשוט, אלא בודקים אם קיים פער כספי בין מה ששולם לעובד (הלקוח) לבין מה שהיה צריך לקבל. בדיקה זו היא שירות משפטי, שהרי כיצד הם יודעים לחשב מה זכאותו של אותו לקוח ומהיכן היא נובעת — האם היא תוצר של חקיקה או שמדובר בזכאות הנובעת מפסיקת בתי הדין לעבודה או מכוח הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה וכיו"ב?

"כך למשל, נדרש ידע משפטי לצורך חישוב זכאות לקבלת כספים בכל הנוגע לימי מחלה על בסיס חוק דמי מחלה, וזכאות כספים בגין דמי חופשה, בהתבסס על חוק חופשה שנתית. בנוסף, הנתבעים לא הוכיחו שהם עומדים בדרישות החריג של ייחוד המקצוע, ויש להם רישיון של בודק שכר. השופטת למעשה איפשרה את העיסוק בתחום למי שאינו עורך דין — אף שאינו נמנה עם החריגים שנקבעו על פי חוק".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ