שיא של עשור במספר החברות שהוקמו ב-2010 - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שיא של עשור במספר החברות שהוקמו ב-2010

רמת גן, נתניה, בני ברק וראשון לציון מובילות בשיעור החברות החדשות; חיפה מדשדשת ■ ראש רשות התאגידים: "מדיניות המיסוי משפיעה על הקמת חברות פרטיות, בעיקר חברות יחיד"

תגובות

"הגידול במספר החברות המוקמות הוא סימן חיובי שמצטרף לנתונים המצביעים על צמיחה במשק", מעריך ראש רשות התאגידים במשרד המשפטים, עו"ד אלון בכר. נתוני 2010 של רשות התאגידים מצביעים על עלייה של 11% במספר החברות הפרטיות החדשות שנרשמו ברשם החברות בהשוואה לשנת שקדמה לה. בסך הכל נרשמו בשנה החולפת 16,898 חברות, לעומת 15,211 חברות ב-2009. מדובר במספר הגבוה ביותר של חברות חדשות זה כעשור.

הערים המובילות בשיעור הגידול של רישום חברות חדשות ב-2010 הן רמת גן (גידול של 27%), נתניה (גידול של 25%), בני ברק (25%) וראשון לציון (21%). נתונים פחות מעודדים נרשמו בעיר חיפה, שלא מצליחה לנסוק מבחינה עסקית, עם גידול של 4% בלבד במספר החברות החדשות.

המספר הגבוה ביותר של חברות חדשות הוקם, כמצופה, בתל אביב - בסך הכל הוקמו בשנה החולפת 3,065 חברות חדשות בעיר, כ-20% מכלל החברות שהוקמו ברחבי הארץ. במקום השני במספר החברות נמצאת הבירה, ירושלים עם 1,245 חברות, ובמקום השלישי נמצאת רמת גן - עם 1,032 חברות חדשות.

"העובדה ששיעורי גידול גבוהים נרשמו גם בערים כמו נתניה ובני ברק, שלא נחשבות באופן מסורתי לערי עסקים, מספקת סיבה נוספת לאופטימיות. ההתאוששות הגיעה גם לחלק ניכר מערי הפריפריה שנהנו מפריחה במספר החברות החדשות", אומר בכר. בניגוד לגידול המרשים במספר החברות החדשות, בכל הנוגע לעמותות לא חל שינוי. ב-2010 הוקמו 1,625 עמותות חדשות, בדיוק כמו ב-2009. מדובר בעלייה קלה בלבד של 3% בהשוואה למספר העמותות שהוקמו ב-2008 - אז הוקמו 1,576 עמותות חדשות. גם 2011 נפתחה ברגל ימין עם מספר גבוה של חברות פרטיות חדשות - 2,638. בנוסף לחברות החדשות, הוקמו במהלך ינואר 2011 384 שותפויות ו-168 עמותות.

האם ייתכן ששיקולי מס גרמו ליחידים לרשום חברות? כידוע שינויים במיסוי גרמו לכך שכדאי מאוד לעובדים ברמות שכר מסוימות לקבל את שכרם באמצעות חברה.

"אני מניח שלמדיניות המיסוי יש השפעה על הקמת חברות פרטיות - בעיקר חברות יחיד. אני ער לכך שיש מתנגדים למגמה זו של הקמת חברות יחיד. הטענה היא בין היתר שאין לאפשר ליחידים להסתתר מאחורי מסך ההתאגדות. צריך לזכור שעקרון ההתאגדות מטרתו לקדם כלכלה מודרנית, ויש לו צד חיובי מבחינת המשק כולו - רמת הדיווח והשקיפות שמחויבת בה חברה גבוהה יותר מזו המוטלת על מסגרות כלכליות אחרות, כגון עוסק מורשה, כך שלציבור יש מידע רב יותר על גוף כלכלי שמאוגד כחברה".

מה ניתן לומר על הקיפאון היחסי במספר העמותות בהשוואה למספר החברות. האם הדבר מעיד על קיפאון בגידול של המגזר השלישי לעומת המגזר העסקי?

"לא מדובר בקיפאון כלל, להפך. מספר העמותות בישראל ביחס למספר התושבים הוא גבוה במיוחד, מהגבוהים בעולם. אכן, ב-2010 הוקמו עמותות במספר זהה ל-2009, אבל בשורה התחתונה כמות העמותות בארץ נמצאת במגמת עלייה. בכל שנה נוספות כ-1,600 עמותות חדשות. הנתונים שלנו מלמדים דווקא על מודעות גבוהה להתארגנות אזרחית בחברה הישראלית ועל פעילות רחבת היקף שהולכת וגדלה של המגזר השלישי בארץ. יש לכך גם היבט כלכלי - ככל שהממשלה מפריטה תחומים שהיו בעבר בטיפולה הישיר, הצורך החברתי והסוציאלי עדיין קיים והוא מוצא ביטוי הולך וגדל בעמותות ובחברה האזרחית בכללותה".

נסח חברה ב-10 שקלים

בכר, 40, הגיע לרשות התאגידים מהסנגוריה הציבורית. הוא בן למשפחה ירושלמית שמקורה ביישוב היהודי בעיר העתיקה וששורשיה מגיעים עד סוף המאה ה-18. לאחר שהשלים מסלול של עתודה אקדמית, שירת בתפקידי משפטי צבאיים שונים וגם כיום הוא סנגור צבאי בכיר במילואים.

בסנגוריה הציבורית היה בכר סגן הסנגור הציבורי המחוזי ירושלים וטיפל בין היתר בבקשה למשפט החוזר של עמוס ברנס, שהביאה בסופו של דבר לזיכויו מרצח החיילת רחל הלר. כראש רשות התאגידים הוא משמש גם רשם העמותות, רשם החברות והשותפויות, רשם המפלגות ורשם ההקדשות והמשכונות.

מאז נכנס לתפקידו הוא מתעל אנרגיה רבה לתהליכי המודרניזציה של רשות התאגידים. הרשות מאגדת יחידות רשמים שונות שפעלו בעבר כיחידות עצמאיות והיא מחולקת לשתי זרועות: זרוע עסקית, הכוללת את רשם החברות והשותפויות ורשם המשכונות; וזרוע מלכ"רית, הכוללת את רשם העמותות, רשם ההקדשות וטיפול בחברות לתועלת הציבור.

לדברי בכר, "עד הקמת הרשות, היה רשם החברות גוף ארכאי שהתנהל על פי נורמות ניהוליות מיושנות וטכנולוגיה שעבר זמנה. היחידה ועובדיה לא הוכשרו לעבודה בסביבה ממחושבת מתקדמת, ותהליך קליטת, מיון ושמירת המידע המשיך להתבצע באמצעות מסמכי נייר, כאילו מהפכת המחשוב נעצרה בפתח".

בכר מעיר כי לא היה די בכוח האדם שהוקצה ליחידה בעבר כדי לטפל במספר הגדל והולך של החברות הפרטיות, בפעילות המתעצמת בשוק השעבודים והמשכנתאות ובדרישות לעדכונים בזמן אמת בכל הקשור לנתוני חברות ולזכויות צדדים נוספים הבאים עמן בקשר. איכות המידע שהוקלד באופן ידני למאגר החברות היתה מוגבלת ודרשה זמני טיפול ארוכים.

"התוצאה היתה שמשימות שהוטלו על הרשם בחוק החברות לא מוצו", מסביר בכר. "לא נערך פיקוח על קבלת מידע עדכני מהחברות מדי שנה ולא נאכפו הוראות תשלום האגרות השנתיות, הגם שהאגרה השנתית היא בסכום לא גבוה יחסית".

ההתנהלות הבירוקרטית יצרה קושי עצום לקבל מידע על חברה מסוימת. למשל, מי שרצה להתקשר עם חברה ולחקור מעט על אודותיה היה נאלץ להגיע פיסית למשרדי רשם החברות בירושלים, לחכות זמן ממושך בתור, לשלם אגרה גבוהה יחסית ולקבל את הנסח של החברה.

"כיום, בעקבות מהלך חקיקתי שיזמנו, ניתן לקבל נסח חברה בהקלקה אחת באינטרנט תמורת 10 שקלים בלבד במקום 46 שקל בעבר. בנוסף, אנחנו בעיצומו של הליך סריקת כל תיקי החברות וגם אותם יוכל המזמין לקבל על דיסק תמורת תשלום של כ-60 שקל בלבד - במקום מאות ואלפי שקלים עלות הדפסת כל מסמכי התיק בעבר", מסביר בכר. לדבריו, "בחזון שלנו כל אזרח בישראל יוכל לקבל מידע עדכני וזול לביתו, ובעתיד גם למחשב ולטלפון הסלולרי. היעד שלנו הוא מקסימום מידע במינימום עלות".

אמיל סלמן


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#