"החברה לנאמנות הייתה עסוקה מכף רגל ועד ראש במתן שירותי הסתרה" - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"החברה לנאמנות הייתה עסוקה מכף רגל ועד ראש במתן שירותי הסתרה"

הבוקר נפתח משפטו של ארקדי גיאדמק בפרשת בנק הפועלים

תגובות

שלב ההוכחות בפרשת ארקדי גיאדמק ופועלים שירותי נאמנות נפתח היום. תחילה, הקריא השופט את החלטתו ביחס לבקשת התביעה לתקן את כתב האישום ולהוסיף סעיף עבירת שיבוש מהלכי משפט לפועלים שירותי נאמנות ומנכ"לה, שלמה רכט. "אמנם המדינה השתהתה שיהוי ניכר בבקשתה לתקן את כתב האישום", כתב השופט צבי גורפינקל. "אך יחד עם זאת אין מדובר בשינוי עובדתי אלא הוספת אישום", לדבריו, לא מדובר בשינוי חזית של התביעה ואין היא מחויבת לקיים שימוע ביחס לכל עבירה אלא ביחס לעובדות באופן כללי. לפיכך, התיר השופט גורפינקל את תיקון כתב האישום.

מייד לאחר התרת תיקון כתב האישום, החל התובע עו"ד שרון פרידמן את נאום הפתיחה: "התיק הוא תיק פשוט. מדובר בשורה של מצגים כוזבים ובוטים שנעשו על ידי בכירי המערכת הבנקאית תוך שיתוף פעולה עם הלקוח שכינו הלקוח מספר 1, גיאדמק ואיש הקש נחום גלמור. החברה לנאמנות הייתה עסוקה מכף רגל ועד ראש במתן שירותי הסתרה". אמר

פרידמן הוסיף כי מנכ"ל פועלים שירותי נאמנויות, שלמה רכט, "הגדיל לעשות, כשלאחר שהמשטרה כבר ביקשה לברר פרטים על חשבון הנאמנות של גיאדמק, במקום לרוץ ולספר במשטרה, הוא רץ וסיפר לגיאדמק על החקירה. וכך באופן פתאומי, 450 מיליון שקל רוקנו מחשבון גיאדמק והועברו לחו"ל".

יתרה מכך, הוסיף עו"ד פרידמן, כאשר, חברת פועלים שירותי נאמנות, הגיעה לצומת שבו נדרשה לבחור, האם להיות נאמנה ללקוח- גיאדמק או להיות נאמנה למדינה ולחוקיה, תשובתה הייתה חד משמעית: נאמנות לגיאדמק, שהכניס לה יותר מ-25% מכלל הכנסותיה מלקוחותיה הפרטיים. "אדוני, אכן שירותי נאמנות. גיאדמק לא רכש שירותי בנקאות אלא שירותי הסתרה", הוסיף פרידמן. לבסוף, ציין פרידמן. " למרות שמדובר בתיק פשוט, הליך ההוכחה עשוי להיות מורכב. מדובר בפאזל מורכב".

סנגורו של גיאדמק, פרופ' דוד ליבאי, ביקש בתום נאום הפתיחה של התובע מבית המשפט להורות לתביעה להקפיד על מילותיה. לדבריו, גיאדמק מעולם לא הודה בסחר לא חוקי בנשק, גם לא בצרפת או ביהלומי דמים, כפי שהשתמע בדברי התביעה. יתרה מכך, לדבריו, "אין לתביעה במשפט זה טענה שמקור הכסף הוא בלתי חוקי".

באוקטובר 2010, הגישה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) כתב אישום נגד שבעה נאשמים וביניהם ארקדי גיאדמק, ועובדי בנק הפועלים סניף הירקון. כתב האישום התייחס לשנת 2002, במהלכה ביקש גיאדמק לרכוש את חברת הפוספטים ההולנדית, טרמופוסט, בעסקה שהיקפה 50 מיליון דולר.

על פי כתב האישום, גיאדמק לא יכול היה לפעול בגלוי באירופה כיוון שהיה מבוקש בצרפת בחשד לעסקות נשק בלתי חוקיות שביצע בעבר. בעקבות זאת, החליט למצוא לו איש קש שיקנה אותה מהם במקומו. כתב האישום מייחס לגיאדמק עבירת מרמה לפיה, המבנה העסקי המפואר שבנו גיאדמק ושותפיו נועדו במטרה להחזיק כספים של גיאדמק ולהשתמש בהם תוך יצירת מצג שווא, כאילו הכספים האלה שייכים למישהו אחר.

לפי כתב האישום, איש העסקים נחום גלמור, שהיה "איש הקש" של גיאדמק, פנה לבנק אמרו ההולנדי, בעל השליטה בטרמופוסט, וביקש לרכוש את חברת הפוספטים תוך שהוא מסתיר מהם מהיכן מגיע הכסף שלו ולמי הוא שייך.

השניים, לפי האישום, הקימו חברה בשם קאזפוספט וחברת בת בקזחסטאן. במקביל, פתח גיאדמק חשבון פרטי בקרן הנאמנות, פועלים שירותי נאמנות. על פי כתב האישום, הועבר הכסף בחופשיות, בתנועות סיבוביות מחשבון הנאמנות לחשבון שחברת הקש פתחה בבנק הפועלים ומשם לחברת הבת הקזחית.

בינואר 2003 רכש גלמור את טרמופסט עבור גיאדמק תוך שהוא משתמש בכספי החברה הבת. בנוסף, נטען בכתב האישום כי השניים לא היו לבצע תוכניתם לולא מנהלי קרן נאמנות. לפיכך, הואשמו שלמה רכט וחיים שמיר, מנהלי פועלים שירותי נאמנות והפקידה קרן ללום, כי היו מעורים בפרטים ודאגו להסתיר את הדברים מפני הרשויות.

מוטי קמחי


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#