קדחת של ייצוגיות: התובעים מזדרזים להקדים את האגרות של שרת המשפטים

מספר הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהוגשו מתחילת מאי עולה ב-500% על מספרן בתקופה המקבילה אשתקד ■ ביום שלישי ייכנסו לתוקף האגרות בהגשת ייצוגיות, לכן כל תביעה שהוגשה בימים האחרונים חוסכת אגרה של אלפי שקלים

עידו באום
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עומס תיקים בבית משפט בתל אביב
עומס תיקים בבית משפט בתל אביבצילום: מוטי קמחי
עידו באום

ביום שלישי ייכנסו לתוקף התקנות שהובילה שרת המשפטים, איילת שקד, להטלת אגרות על תביעות ייצוגיות. הגשת תביעה ייצוגית לבית המשפט המחוזי תעלה 16 אלף שקל והגשת ייצוגית לבית משפט השלום תעלה 8,000 שקל.

אמנם התקנות מפצלות את התשלום, כך שמגישי התביעות יצטרכו לשלם רק חלק מהסכום מראש במועד הגשת התביעה. עדיין, הסכום שיידרש מגיש התביעה לשלם יהיה אלפי שקלים, בשעה שהתביעה האישית מסתכמת לרוב בסכום מזערי. לכן, האגרה נחשבת לחסם. המטרה המוצהרת היא להפחית את מספר הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות בישראל. בטווח הקצר התוצאה הפוכה, כמובן.

משרדי עורכי הדין העוסקים בהגשת תביעות ייצוגיות נמצאים בחודשים האחרונים בטירוף מוחלט של עבודה בניסיון להגיש כמה שיותר בקשות לאישור תביעות ייצוגיות לפני כניסת האגרות לתוקף. מכיוון שכל הגשה של בקשה לאישור תביעה ייצוגית מוזנת לפנקס התביעות הייצוגיות המנוהל על ידי הרשות השופטת ניתן לעקוב אחר התפוצצות הייצוגיות כמעט בזמן אמיתי.

בארבעת הימים הראשונים של החודש לבדם הוגשו 62 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות. 35 מתוכן הוגשו ביום חמישי האחרון. זהו מספר שיא של תביעות ויש להניח שהזינוק יימשך ביומיים שעוד נותרו.

מספר שיא של ייצוגיות במאי
מספר התביעות הייצוגיות מתחילת 2018 בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד

לשם השוואה, בימים הראשונים של מאי אשתקד הוגשו רק מעט יותר מ–12 בקשות לאישור ייצוגיות. במאי 2017 כולו הוגשו 120 בקשות לאישור ייצוגיות. אם קצב הגשת התביעות בארבעת הימים הראשונים של החודש הנוכחי היה נשמר לכל אורכו היה מספר התביעות החודש מגיע באופן תיאורטי לכמה מאות.

למחזר את התביעה

אחת המטרות של שרת המשפטים היתה לחסל את התעשייה שבה מתפרנסים עורכי דין מתביעות ייצוגיות סדרתיות שבהן עורך דין אחד הוא התובע וחברו מייצג אותו ואז השניים מתחלפים בתביעה הבאה. ריבוי התביעות של הימים האחרונים מלמד שעורכי הדין הצליחו למצוא טכניקה לרכך את המכה שניחתה עליהם לפחות בטווח הקצר. אורך חייה של תביעה ייצוגית ממוצעת יכול להגיע לשנה לפחות וגל התביעות הייצוגיות עשוי להניב לעורכי הדין בתחום הכנסות גבוהות יותר מפשרות רבות יותר בתקופה הקרובה. מנגד, גל הייצוגיות יגבה מהחברות הנתבעות עלויות גדולות יותר בשנה הקרובה הן בשכר טרחת עורכי דין והן בפשרות, שהן האופן שבו מסתיימות רוב הייצוגיות בישראל.

ניתן לשער כי חלק גדול מהתביעות שמוגשות בימים אלה הן תביעות דומות לזו לזו שמוגשות נגד נתבעים שונים. זוהי פרקטיקה מקובלת: לאחר שעורך דין מגיש תביעה ייצוגית אחת הוא מחפש בדרך כלל נתבע דומה שניתן "למחזר" כנגדו את התביעה. כך נעשה, למשל, בתביעה ייצוגית שכבר זכתה לפרסום רב על הצבת מכונות לשתיית מים קרים (קולרים) במבני ציבור. תביעה ייצוגית כזו הוגשה בעבר בעקבות החוק הקובע חובה להציב מכשירים כאלה בכל בניין ציבורי. לאחר הצלחתה הוגש גל תביעות כאלה בכל רחבי המדינה, בכל מבנה ציבורי שבו לא נמצא קולר כנדרש.

"הגשת תובענות ייצוגיות רבות לקראת כניסת התקנות לתוקף היתה צפויה", אומר עורך דין ערן טאוסיג, מנהל תחום תובענות ייצוגיות במשרד עורכי הדין בלטר, גוט, אלוני ושות'. להערכת טאוסיג, "תובעים רבים שהתלבטו אם להגיש תביעה ייצוגית, מעדיפים להגיש אותה לפני שיחויבו בתשלום אגרה בגין הגשת התביעה".

האם ניתן להסיק שרוב התביעות בגל הנוכחי יהיו תביעות גבוליות או מופרכות? עו"ד חגית בלייברג, שותפה העומדת בראש מחלקת ליטיגציה תאגידית מינהלית ותובענות ייצוגיות במשרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, אינה סבורה כך: "לא ניתן בהכרח ללמוד מכמות בקשות האישור על השאלה אם הן מופרכות או לא. בקשות אישור מופרכות או שאינן ראויות להתברר כייצוגיות הוגשו הרבה לפני שהחל המהלך להתקנת תקנות האגרות, והיו אחד המניעים להובלת מהלך כזה". עם זאת, בלייברג מעריכה כי כמות התביעות תגרום לעומס שיגרור התארכות במועדים לשמיעת התיקים.

במבט צופה פני עתיד סבור טאוסיג כי "החיוב בתשלום אגרה יביא להפחתה במספר התובענות ייצוגיות, אבל בד בבד אחוזי ההצלחה יהיו גבוהים יותר".

עו"ד ערן טאוסיג
עו"ד ערן טאוסיגצילום: ללא קרדיט

הרתעה כנגד הגשת תביעות סרק

מחקר של הרשות השופטת מלמד כי כ–60% מהתובענות הייצוגיות שהוגשו בעבר הסתיימו בדחייה או מחיקה של התביעה על הסף, או בהסתלקות מוקדמת של התובע מתביעתו. "יש להניח כי רבות מהתביעות האלה לא היו מוגשות מלכתחילה לו היה צורך לשלם בגינן אגרה. הואיל וההוצאות שנפסקות לחובת תובע שתביעתו נדחתה הן נמוכות, למעשה עד עתה לא היתה כל הרתעה כנגד הגשת תביעות סרק. קשה להאמין שהטלת האגרה תיצור אפקט מצנן ותרתיע תביעה מוצדקת", טוען טאוסיג.

השפעה צפויה אחרת של החוק היא הגדלת העומס על בתי משפט השלום. רוב התביעות הייצוגיות הוגשו עד לבתי המשפט המחוזיים. זאת, משום שבהיעדר אגרה יכול התובע לתבוע סכומי עתק ללא כל מגבלה. כל תביעה שהסכום הרשום עליה הוא מעל 2.5 מיליון שקל תגיע לבית המשפט המחוזי.

באפריל האחרון, למשל, הוגשו בישראל 93 בקשות לאישור ייצוגיות בתי המשפט המחוזי ורק מיעוט של 25 תביעות הוגשו לבתי משפט השלום ולבתי הדין לעבודה. עם כניסת האגרה לתוקף צפויות התביעות לנקוב סכום מדויק הרבה יותר. לנוכח הפער של אלפי שקלים בין האגרה במחוזי לשלום צפוי לגדול באופן משמעותי מספרן של התביעות שינחתו על שולחנותיהם של שופטי השלום.

עו"ד חגית בלייברג
עו"ד חגית בלייברגצילום: מיכאל טופיול

להערכת בלייברג, "חלק גדול יותר מבקשות האישור שעניינן צרכנות יוגשו כעת לבית המשפט השלום, אך בקשות אישור בנושאים האחרים כגון חברות וניירות ערך, ביטוח, בנקאות, הגבלים עסקיים, איכות סביבה, הפליה ימשיכו להיות מוגשות לבית המשפט המחוזי".

בלייברג גם לא צופה קיטון הכרחי במספר התביעות הייצוגיות בטווח הארוך. היא מצביעה על מגמה של גידול בתביעות הייצוגיות המוגשות נגד תאגידים בינלאומיים גדולים, שעשוי להחליף את הירידה בתביעות נגד נתבעים מקומיים.

הטלת האגרות תפגע באוכלוסיות מוחלשות

הארגונים החברתיים רואים באגרה במתכונתה הנוכחית תקלה חמורה. עורכי הדין אסף פינק, גלעד ברנע וורדית דמרי־מדר מתכוונים להגיש בימים הקרובים עתירה לבג"ץ בשם כמה ארגונים חברתיים נגד תקנות האגרות.

פינק, שאוסף כבר שנים נתונים על תביעות ייצוגיות, טוען כי יותר מ–60% מהתביעות מסתיימות בהישג כלשהו לציבור. מתנגדי האגרות טוענים אפוא כי הטלת אגרות היא חסם בפני תביעות ייצוגיות מוצדקות המוטל על תובעים ללא הצדקה ובצורה בעייתית שתפגע בתביעות מוצדקות של קבוצות מוחלשות שאין להן כלים לגייס את סכומי האגרה.

עו"ד אסף פינק
עו"ד אסף פינקצילום: דניאל בר און

יש בסיס מוצק לטענה כי האופן שבו הוטלו האגרות כרגע אינו מוצדק ואינו יעיל. למעשה, אפילו בית המשפט העליון פסק בעבר כי הטלת אגרה בתביעה ייצוגית על בסיס סכום התביעה של כל הקבוצה ולא על בסיס התביעה האישית של התובע הייצוגי היא מהלך שגוי. השופטת טובה שטרסברג־כהן כתבה בעבר כי "אין זה ראוי משום בחינה לחייב תובע ייצוגי שתביעתו האישית קטנה, לשלם אגרה בעד תביעת הקבוצה כולה, בסכומים גבוהים ביותר. חיוב כזה עלול להחניק תובענה ייצוגית בעודה באיבה ולסכל את המטרה לשמה קיים מוסד זה".

אף אם לא ניתן יהיה לבטל לחלוטין את האגרות על תביעות ייצוגיות יש צורך בחשיבה מחודשת על האופן שבו הן מוטלות. עד שזה יקרה מובטחת לכלל עורכי הדין והשופטים המחוזיים העוסקים בתביעות ייצוגיות תקופת מעבר קשה ועמוסה במיוחד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker