המכתבים לנתניהו והקנס שהופחת: המסמכים שמחזקים את תיק 4000 - משפט - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המכתבים לנתניהו והקנס שהופחת: המסמכים שמחזקים את תיק 4000

מסמכים שהוגשו לפני שנתיים לבית המשפט חושפים: משרד התקשורת שלח לבזק תלונות של לקוחות ומתחרות - החברה השיבה עם העתק לנתניהו ■ בהמשך זכתה בזק להקלה בקנס שהוטל עליה - מידי מקורבו של נתניהו, עד המדינה שלמה פילבר

96תגובות
בנימין נתניהו
אוליבייה פיטוסי

"אתמול סגרתי עם 018 (אקספון) על מעבר לשוק הסיטוני... היום בשעה 16:42 קיבלתי שיחה ממשווק של בזק שניסה לשכנע אותי לא לעבור בטענה שמדובר ב'חברה חדשה' ש'אין לה מערך טכני'. שאלתי אותו אם הוא מתכוון רק ללכלך על המתחרים או גם לתת הצעה יותר טובה. הוא ענה שלא יוכל להשוות את הצעתו למחיר הזה...חיוג למספר הביא אותי למוקד השירות של בזק, קרי 199". במלים אלה תיאר בפברואר 2015 איש משרד התקשורת, יאיר חקק, את מה שאירע כשניסה להעביר את מנוי האינטרנט הביתי שלו מבזק למתחרה אקספון.

את תיאור ההתנהלות של בזק  שלח חקק בהודעת מייל פנימית לבכירי משרד התקשורת דאז, ובראשם המנכ"ל אבי ברגר. לימים, שימשה תלונתו בסיס לקנס כבד שהטיל ברגר על בזק, בגין הפרעותיה לתחרות בענף. אלא שאת הקנס הזה הפחית מחליפו של ברגר בתפקיד, שלמה פילבר — במהלך שנסיבותיו מתבררות בימים אלה במסגרת חקירת תיק 4000.

למרבה האירוניה, עותק מהודעת המייל ששלח חקק מופיע בנספחים לעתירה שהגישה בזק עצמה נגד משרד התקשורת ב–2016, בעקבות הקנס שהוטל עליה. זאת, לצד מסמכים נוספים ששופכים אור על הלך הרוח במשרד התקשורת בין שתי תקופות: זאת שתחת המנכ"ל ברגר וזאת שלאחר פיטורי ברגר בידי שר התקשורת, בנימין נתניהו, שמינה תחתיו את מקורבו, שלמה פילבר.

ואמנם, כשבוחנים את האירועים המשתקפים מהמסמכים על ציר הזמן, ניתן לראות שנקודת המפנה בשיפור היחסים בין בזק למשרד התקשורת היא יום כניסתו של פילבר לתפקיד. כך, בניגוד לקודמו בתפקיד, אבי ברגר, שפעל בנחישות לאכוף את הכללים החלים על מונופול התקשורת, פילבר דיבר בישיבות על גישה של "הידברות במקום אכיפה", ופעל לצמצם את הקנס שהוטל על בזק בתקופת קודמו.

כך השתפר היחס לבזק

בזק: "הוראות מדוקדקות באיחור"

בינואר 2016 הגישה בזק עתירה נגד משרד התקשורת לביטול קנס בסכום של 8.5 מיליון שקל שהשית עליה המשרד בסוף 2015. הקנס ניתן עקב שורת הפרות של ההוראות שקבע המשרד ליישום הרפורמה בשוק הסיטוני.

מהות הרפורמה היא ההחלטה להכריח את בזק לאפשר לספקיות מתחרות, כמו פרטנר, סלקום ואחרות, להשתמש בתשתית התקשורת שלה כדי למכור שירותי אינטרנט לצרכנים. ההיגיון מאחורי הרפורמה הוא לשנות את המצב שבו בזק מחזיקה במונופול על התשתית לשירותי תקשורת קווית בישראל, כתוצאה מהיותה חברת התקשורת הלאומית בעבר, ולאלץ אותה לאפשר לחברות אחרות להתחרות בה.  

מי שחתם על ההחלטה ליישם את הרפורמה היה ארדן. זה קרה ביומו האחרון בתפקיד שר התקשורת, ב–17 בנובמבר 2014. תאריך היעד ליישום הרפורמה נקבע שלושה חודשים מאוחר יותר — 17 בפברואר 2015.

אבי ברגר
אבישג שאר-ישוב

ארדן עזב את המשרד כדי לקבל לידיו את תיק הפנים. עד מהרה הוכרזו בחירות, ועד לקיומן לא מונה שר חדש, כך שמי שהחזיק בתיק היה ראש הממשלה נתניהו. בתקופת הביניים הזאת, בעל הבית במשרד התקשורת היה מנכ"ל המשרד, אבי ברגר.

בעתירה שהגישה בזק לביטול הקנס, היא קבלה בין היתר על הדרך שבה קבע ברגר הוראות מדוקדקות ליישום הרפורמה בשבועות ובימים שלפני כניסתה לתוקף. בזק טענה כי לא ניתן לה זמן להיערך ליישום ההוראות, וכי לא נערך לה שימוע לפני כניסת הכללים לתוקף. עוד לפני כניסת הרפורמה לתוקף, ניסתה החברה את מזלה גם בטענה נגד סמכותו של ברגר להחליט על בסיס אצילת הסמכות הישנה. עוד קבלה בזק על הפיקוח הקפדני עליה, שהתחיל ימים בודדים לאחר כניסת הרפורמה לתוקף.

בזק ניסתה לעכב

הארכת המעצר של שאול אלוביץ'
עופר וקנין

ערב כניסת הרפורמה לתוקף פירסם משרד התקשורת הוראות מפורטות ליישומה. במסגרת ההוראות, נקבעו מבחנים ליישום הרפורמה, שאם בזק לא תעמוד בהם — יוטלו עליה קנסות. היעדים האלה ירדו לרזולוציות הקטנות ביותר. כך לדוגמה, במצגת ששלח ברגר לבזק, שצורפה לעתירה, פורט כי בקשת ניוד מבזק לאחת מהספקיות האחרות תטופל בתוך 30 דקות מרגע קבלתה. בזק ושאר החברות נדרשו לנהל רישום מדוקדק של בקשות הניוד, ונקבע כי אם תוצאות המדידה בסוף חודש יחרגו מ–30 הדקות בממוצע, יוטל על החברה קנס. הוראה אחרת קבעה כי בזק תספק מענה אנושי לתקלות תשתית עבור לקוחות של מתחרותיה, כשמרגע הפנייה ועד למענה לא יחלפו יותר מ–90 שניות (לאחר שהלקוח כבר קיבל גישה לנציג מהחברה הספקית).

הוראות מהסוג הזה נקבעו על ידי ברגר כמה פעמים, על רקע טענות של הספקיות כי בזק לא משתפת אתן פעולה בהיערכות לקראת הרפורמה. רוב מכתביו של ברגר נשלחו במייל למנכ"לית בזק, סטלה הנדלר, שענתה לו בטענות שונות, שנגעו להיעדר סמכותו של ברגר, לצורך בקביעת שימוע נוסף לפני עריכת שינויים בהוראות ועוד. כל זה קרה בשבועיים שלפני כניסת הרפורמה לתוקף. פרט מעניין הוא שברגר לא נהג לשלוח העתק לשר הממונה עליו, נתניהו. אנשי בזק, דווקא כן.

התכתובת מספרת איך עד ליום כניסתה לתוקף של הרפורמה ניסתה בזק לעכב את יישומה בשלל טיעונים. כך, למשל, יומיים לפני כניסת הרפורמה לתוקף, שלחו עורכי הדין של בזק — יורם בונן ואורי שלומאי ממשרד פישר בכר חן — מכתב לברגר, וטענו כי הכללים שקבע, למשל הכלל בעניין דרך הממשק עם הספקיות, הם שינוי מהותי המצריך שימוע.

תשובה של בזק על מכתב ששלח משרד התקשורת, שבה נתניהו מכותב
בזק

קיום שימוע פירושו היערכות ארוכה ודיון משפטי בטענות — כך שללא קשר לתוצאותיו, תושג דחייה בפועל של יישום הרפורמה. ברגר דחה את הבקשה הזאת.

אנשי בזק ניסו עד הרגע האחרון לטעון כי מנכ"ל המשרד נטול סמכות. "חלק מהנושאים שהועלו במכתבייך מייצגים מדיניות חדשה", כתבו עורכי הדין. "מן הראוי שההחלטות יתקבלו על ידי שר התקשורת", הוסיפו, וצירפו העתק לשר התקשורת נתניהו.

מבול של הפרות

אחת הטענות שנשמעות בימים אלה מפי חלק מהחשודים בתיק 4000 היא כי ראש הממשלה נתניהו, ומי שהיה נאמנו במשרד התקשורת — מנכ"ל המשרד לשעבר והיום עד המדינה נגדו, שלמה פילבר — לא באמת היטיבו עם בזק. הטענה הזאת עלתה, בין היתר, בשבוע שעבר, בעימות שנערך בין בעל השליטה בבזק לשעבר, שאול אלוביץ', לבין פילבר.

הטיעון של אלוביץ' התייחס גם להתנהלותו של פילבר בכל הנוגע ליישום של רפורמת השוק הסיטוני בשנים האחרונות. ואולם ממסמכי העתירה שהגישה בזק עצמה עולה תמונה אחרת.

כבר בימים הראשונים ליישום הרפורמה, התחילו לזרום למשרד התקשורת תלונות שונות על הפרת הכללים מצד בזק — אף מעבר לשיחת שימור הלקוחות שנוהלה עם חקק. כך, בזק הפרה הוראה שאסרה עליה לעשות שימוש במידע המועבר אליה בבקשה לניוד לחברה מתחרה, לצורך שימור הלקוח.

אחד המסמכים שצורפו לעתירה מלמד כי פרטנר העבירה למשרד מסרונים שקיבלו לקוחות שביקשו לעבור לשורותיה מבזק. בהודעות שקיבלו הלקוחות הנוטשים התבקשו ליצור קשר עם מוקד שימור הלקוחות של בזק.

בתלונה אחרת שנשלחה למשרד כתב לקוח שרצה לעבור מבזק לאקספון כי נציגה של בזק יצרה עמו קשר, ואמרה שהמוצר של המתחרה נחות גם ברמת התשתית. לדבריו, היא אף איימה כי "ברגע שתהיה תקלה, בזק לא תטפל בה ול–018 אין טכנאים".

דיווח של עובד משרד התקשורת על הפרת הוראות המשרד מצד בזק
בזק

פנייה אחרת למשרד תיארה כיצד לאחר שביקש לקוח להתנייד לאקספון, האחרונה קיבלה הוועדה, שלפיה "בזק דחתה את פניית אקספון, מפני שהלקוח לא פנה ישירות לבזק". לקוחות שניסו לעבור לחלק מהמתחרות קיבלו מבזק הודעות בלתי־מובנות (רצף של תווים בלי משמעות), שלא התאפשר להבין את מהותן. בקשות הניוד של לקוחות לחברת אקספון התעכבו במשך ימים. על רקע מבול התלונות, החליטו במשרד התקשורת להתחיל בביקורת מיידית. בימים שלאחר מכן כבר ביקרו פקחי המשרד במשרדי בזק. פחות משבועיים לאחר כניסת הרפורמה לתוקף, ב–1 במארס 2015, הועבר לבזק דו"ח הפיקוח הראשוני בעניין ההפרות.

ב–17 במארס 2015, יום הבחירות שבהן ניצח נתניהו, היה ברור שהפעם הוא ישמור לעצמו את משרד התקשורת. לאחר שניתנה לבזק שהות להשיב לטענות, ב–11 במאי 2015 נמסר לה דו"ח הפיקוח הסופי, ובצדו ההחלטה על הכוונה לקנוס אותה (בכפוף לשימוע) בסכום של 11 מיליון שקל. כל זה קרה, בתקופה שבה ברגר הוא עדיין מנכ"ל המשרד.

דו"ח הפיקוח הסופי ייחס לבזק ארבע הפרות של ההוראות שנקבעו: הראשונה נוגעת לכך שפרטי הלקוחות המתנתקים הועבר למחלקת השיווק והמכירות בבזק בניגוד להוראות; השנייה מתייחסת לאי־קבלת בקשת של הספקיות להעברת מינויים; השלישית להפרת הכלל שקבע כי יש להעביר לקוחות לספקיות חדשות בתוך 30 דקות; ההפרה הרביעית היתה הפעלת המוקד הטלפוני באופן שמעדיף לקוחות בזק בתור על פני לקוחות של מתחרים. שישה ימים בדיוק לאחר מסירת הדו"ח הסופי ושלושה ימים לאחר השבעת הממשלה החדשה, ב–17 במאי 2015, הודיע נתניהו לברגר בשיחת טלפון כי הוא מפוטר לאלתר.

פילבר: "גישה חדשה במשרד התקשורת"

שלמה פילבר
מוטי מילרוד

ב–7 ליוני 2015 נכנס למשרד התקשורת מנכ"ל חדש, פילבר, מקורבו של נתניהו. מאותו רגע, היחסים עם בזק השתנו ללא היכר. הגישה החדשה נשקפת מהמסמכים שהגישה בזק בעתירה. כך, למשל, הוועדה המייעצת לעיצומים כספיים במשרד התקשורת התכנסה כעבור חודשים רבים, רק ב–4 בנובמבר 2015, כדי לדון בכוונה להטיל על בזק את הקנס.

"הליך הפיקוח התקיים לפני כניסתי לתפקיד", בידל עצמו פילבר מקודמו, כפי שתועד בפרוטוקול הדיון. "כיום ההתנהלות מול בזק שונה. אני מאמין ופועל לפתרון חילוקי דעות בהידברות ולא בקנסות". עם זאת, הבהיר פילבר כי "יש חשיבות לרציפות שלטונית במקרה שהתבצעה ההפרה".

בסופו של דבר, המליצה הוועדה להפחית את גובה הקנס מ–11 מיליון שקל ל–8.5 מיליון שקל. כלומר, פילבר לא יזם את הליך הפיקוח ולא החליט על עצם הטלת הקנס. למעשה, הוא עשה בדיוק את ההפך — הוא הפחית את הקנס — אך ניסה לצייר את עצמו בתקשורת כשריף הקשוח שלא התקפל מול המונופול של בזק. בהודעת משרד התקשורת, שגם היא צורפה לעתירה של בזק, נכתב כי "מאז כניסתו של פילבר למשרד נקנסה בזק בסכום חסר תקדים של 17 מיליון שקל". עוד צוין בהודעת יחסי הציבור מטעם משרד התקשורת כי הקנס שפילבר טרח להקטין הוא "העיצום הכספי הגבוה ביותר שהוטל בשנים האחרונות על ידי מי מהרגולטורים על תאגיד או מונופול בישראל".

בינואר האחרון דחתה השופטת יהודית שטופמן מבית המשפט המחוזי בתל אביב את העתירה. הנימוק: החלטת המשרד היתה סבירה. שלושה שבועות לאחר מכן, נהפך פילבר לעד מדינה נגד נתניהו, הנדלר ואלוביץ'.

ממשרד התקשורת ומטעמו של פילבר לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#