מהפכת דיני החברות יצאה לדרך: חיזוק המשקיעים על חשבון בעלי השליטה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מהפכת דיני החברות יצאה לדרך: חיזוק המשקיעים על חשבון בעלי השליטה

התיקון מעגן מספר רפורמות שנועדו לרסן את הכוח הרב מדי שצברו עד עתה בעלי השליטה בחברות הציבוריות ■ אחת הבעיות העיקריות המאפיינות את שוק ההון הישראלי נוגעת להתנהלות החברות במצבים של ניגוד עניינים בין החברה לבין בעל השליטה בה ■ משרד המשפטים: "צריך לסדר לשוק יציבות, להתערב רק בנקודות כשל ספציפיות וישירות

תגובות

שוק ההון הישראלי סגר אתמול פער אדיר שנצבר לאורך עשרות שנים והצטרף לשורת שוקי ההון המשוכללים בעולם. בתום מאבק עיקש בראשו עמדו שר המשפטים, פרופסור יעקב נאמן, בכירי הפרקליטים במשרד המשפטים, אנשי אקדמיה ויו"ר הרשות לניירות ערך, פרופסור זהר גושן אישרה אתמול הכנסת את תיקון 16 לחוק החברות.

התיקון מעגן מספר רפורמות שנועדו לרסן את הכוח הרב מדי שצברו עד עתה בעלי השליטה בחברות הציבוריות. החוק הנוכחי מיועד להתמודד עם תופעה שרווחה בדירקטוריונים במסגרתה מינה בעל השליטה "דירקטור צללים" שהיווה מעין "ידו הארוכה" של בעל השליטה מבלי שלאחרון תהיה כל חובה בדין כחבר דירקטוריון או אחריות לטובת חברה ויתר בעלי המניות שבה, במנותק מטובתו שלו כבעל שליטה.

בנוסף, החוק שאושר אתמול מעלה לראשונה את מדיניות "אמץ או גלה" הנהוגה במדינות המתקדמות בנוגע למימשל תאגידי. פן אחר של תיקון החוק מיועד לחזק את ועדות הביקורת והדירקטורים החיצוניים.

במשרד המשפטים אמנם לא פתחו אתמול שמפניות, אבל אווירת החג שררה במסדרונות המחלקה הכלכלית-פיסקאלית. המאבק, אותו הובילה תחילה המשנה ליועץ המשפטי לשעבר עו"ד דידי לחמן-מסר, זכה לתמיכתם של פרופסורים בעלי שם עולמי דוגמת אסף חמדני וזוהר גושן. בהמשך הובילו אותו המשנה הנוכחי עו"ד אבי ליכט, ועמו עו"ד מרים אילני ודנה נויפלד. שר המשפטים, יעקב נאמן, דאג שהרפורמה תעבור במליאת הכנסת, למרות לחצים שהפעילו הטייקונים בוועדת חוקה, חוק ומשפט וההשהיות הרבות שהיו מנת חלקו של התיקון.

ניגוד עניינים בין בעל השליטה לחברה

אחת הבעיות העיקריות המאפיינות את שוק ההון הישראלי נוגעת להתנהלות החברות במצבים של ניגוד עניינים בין החברה לבין בעל השליטה בה. בעייה זו מורגשת בעיקר בכל הנוגע לתפקוד הדירקטוריון וועדת הביקורת. לפי נתונים של משרד המשפטים עסקות בעלי שליטה ברובן הגדול מאושרות אף שלא ברור אם הן עולות בקנה אחד עם טובת החברה. כך למשל, ב-2010 מתוך כ-470 עסקות אושרו כ-94.5%, רק 1.5% לא אושרו וכ-5.5% בוטלו. גם ב-2009 אושרו כ-93.5% מתוך כ-400 עסקות חריגות שהובאו להצבעה באסיפה הכללית. בשנה זו כ-2.5% מהעסקות לא אושרו וכ-3.5% בוטלו. מרגע שעסקה עם בעל שליטה אושרה, הבחינה המתמשכת של כדאיות העסקה בשנים הבאות רובצת לפתחן של ועדת הביקורת של החברה ושל הדירקטוריון שלה, והתיקון מבהיר חובה זו.

במשרד המשפטים הגדירו את התיקון לחוק ככזה "שנוגע לליבת הכור של החוק". מבחינתם, החשיבות הגדולה של התיקון היא בהגדלת האחריות על הדירקטוריון ועל ועדת הביקורת. האיזון בין בעלי השליטה-דירקטוריון וועדת הביקורת מאוד עדין. במשרד סברו כי מוקד החוק עד היום זז חזק מדי לכיוון בעלי השליטה על חשבון בעלי המניות וחברי הדירקטוריון והיה חשש לניצול לרעה של החוק. התיקון מתמודד עם דומיננטיות יתר של בעלי השליטה ונותן כוח לבעלי מניות מקרב הציבור, בייחוד במקרים בהם אינטרס בעל השליטה לא חופף את אינטרס החברה ויתר בעלי המניות. מבחינה זו מדובר ברפורמה חשובה ביותר.

עיקריה של הרפורמה

עצמאות הדירקטוריון

התיקון אוסר על דירקטור לשמש כדירקטור צללים. בעל שליטה שמפעיל את הדירקטורים, מורה להם כיצד להצביע ואילו נושאים להעלות לדיון ייחשב דירקטור צללים. ככזה החוק יחייב את בעל השליטה בחובות החלות על דירקטור ובהן החובה לפעול לטובת החברה, בזהירות ובנאמנות. התיקון קובע מפורשות שדירקטור חייב להפעיל שיקול דעת עצמאי לטובת החברה בלבד ולא למען אינטרסים של שולחיו. דירקטור שיפעל לפי הוראות של בעל השליטה ייחשב כמפר חוק. מעתה בעל שליטה שמעוניין להיות דירקטור צריך לעבור הליכי מיון ולשאת באחריות.

שינוי נוסף שנועד להגביר את הפיקוח של הדירקטוריון על הנהלת החברה מרחיב את האיסור על כך שיו"ר דירקטוריון בחברה ציבורית יהיה כפוף למנכ"ל במישרין או בעקיפין. זאת כדי להבטיח שהמפקח לא יהיה כפוף למפוקח. בנוסף קובע התיקון במסגרת תוספת של כללי ממשל תאגידי ראויים כי בחברה שלה בעל שליטה, ראוי שלפחות שליש מהדירקטורים בדירקטוריון יהיו בלתי תלויים בבעל השליטה. תאגיד שלא יאמץ את הכלל האמור יידרש לגלות זאת בדיווחיו.

עצמאות ועדת הביקורת

החל מכניסת החוק לתוקף רוב חברי ועדת הביקורת יהיו דירקטורים בלתי תלויים ויו"ר ועדת הביקורת יהיה דירקטור חיצוני (דח"צ). עיקר חשיבותו של הדירקטור החיצוני הוא בייצוג בעלי מניות המיעוט. את יתר חברי הדירקטוריון יכול בעל השליטה למנות לפי רצונו. פעמים רבות הדירקטורים מעוניינים בקידום האינטרסים של מי שמינה אותם לתפקידם על מנת שימשיכו לכהן במשרה הנושאת בחובה שכר ומעמד מכובד.

התיקון אוסר על מי שפרנסתו תלויה בבעל השליטה לשבת בוועדת הביקורת. הוא מטיל מגבלות על השתתפות בעלי שליטה בדיוני הוועדה, במטרה לאפשר לחבריה חופש דיון משמעותי יותר. התיקון מנסה לנתק את התלות של חברי וועדת הביקורת בבעל השליטה. נקבע כי דירקטור המועסק על ידי בעל השליטה או על ידי תאגיד בשליטתו לא יוכל להיות חבר בוועדת הביקורת. בנוסף, לא יוכל לכהן בוועדת הביקורת אדם שעיקר פרנסתו צומחת מבעל השליטה.

התיקון מרחיב את תפקידי ועדת הביקורת בהשוואה למצב הנוכחי. הוא מחייב אותה לקיים ישיבה אחת לפחות על כל ליקוי מהותי, ומסמיך אותה לקבוע האם עסקה או פעולה ייחשבו כחריגים. התיקון מחייב את ועדת הביקורת לבחון את תוכנית העבודה של מבקר הפנים ואת מערך הביקורת הפנימית, לבחון את היקף עבודתו של רואה החשבון ואת שכרו, וכן לקבוע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי חברה על ליקויים.

כוחו של הציבור בבחירת הדירקטורים החיצוניים ועצמאותם אמורים מעתה להתחזק. הדח"צים, שבתחילת כהונתם מוצגים על ידי בעל השליטה, ימונו רק כאשר רוב המצביעים (51%) בעד המינוי אינם בעלי עניין אישי במינויים. התיקון העניק זכות וטו לבעלי מניות מיעוט במינוי דח"צ ומעתה מינויו יאושר רק אם רוב בעלי מניות המיעוט יבחרו בו. החוק במתכונתו עד היום דרש כי למעלה משליש המצביעים שאינם בעלי עניין יצביעו בעד המינוי. ניתן יהיה להאריך את כהונתם בשתי תקופות כהונה נוספות, של שלוש שנים כל אחת, בהסכמת בעלי המניות מקרב הציבור. גם אם בעל השליטה אינו מסכים להארכת כהונתו של דח"צ מכהן, בעלי המניות רשאים להאריך את כהונתו. דח"צ שיסיים את כהונתו בחברה חויב בתקופת צינון של שנתיים במהלכן לא יוכל לכהן בחברות ששייכות לבעל השליטה. גם קרובי משפחתו מדרגה ראשונה מנועים מלקבל כל טובת הנאה או מינוי בחברה ציבורית או בתאגיד בשליטת בעל השליטה.

עסקות עם בעלי שליטה

בשנים האחרונות איתרו במשרד המשפטים וברשות ניירות ערך בעייה של עסקות שערכו בעלי שליטה עם חברות אחרות שבשליטתם. עסקות כאלו ממחישות את בעיית הנציג במלוא חריפותה. רוב העסקות האלו מאושרות, אף שלא ברור שהן תואמות את טובת החברה. דוגמה לעסקה כזו היתה עסקה שהתרחשה לפני כשנה וחצי במסגרתה הכניס נוחי דנקנר את חברת גנדן תיירות ותעופה לחברת אי.די.בי פיתוח בתמורה ל-1.2 מיליון דולר. גנדן תיירות ותעופה נושאת גירעון של 79 מיליון דולר בהון העצמי ודנקנר הכניס באמצעות העסקה שאושרה גם ערבויות אישיות בסך 49 מיליון דולר לחברת אי.די.בי. לפי התיקון הנוכחי אישור עסקה דומה מעתה ואילך יחייב לקבל רוב מקרב בעלי מניות המיעוט לאישור עסקה כזו.

התיקון מגביר את כוחו של הציבור בכך שהוא קובע כי עסקה עם בעל שליטה מחייבת אישור של רוב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי בעסקה. עד עתה נקבע כי די באישור של שליש מבעלי המניות כדי לאשר עסקת בעלי עניין. במקביל, החוק מגדיל את השיעור של המיעוט הזניח שבהיעדרו העסקה עוברת גם ללא אישור הבלתי נגועים - מ-1% ל-2%. התיקון קובע, כי סכום דמי הניהול או השכר המשולמים לבעל השליטה יהיה חייב באישור אחת לשלוש שנים, וכי כל עסקות בעלי השליטה יהיו תחומות בזמן כפי שייקבע בידי ועדת הביקורת.

הקלות בהגשת תביעה נגזרת

הגידול האדיר שחל בכמות הגשת התביעות הייצוגיות פסח על האחות הקטנה אך החזקה שלהן: התביעה הנגזרת. המורכבות שבהוכחות הטענות המשפטיות העולות בתביעה נגזרת, לצד העדר תמריץ כלכלי מספיק מצדם של תובעים פוטנציאלים ועורכי דינם והימשכות ההליכים המשפטיים הביאו לכך שכיום מתרחשות הפרות חוק על ידי חברות ציבוריות אך לא מוגשות תביעות בגינן.

התיקון מקל על הגשת תביעות נגזרות ואמור לגרום להחשת ההליך שקודם להגשת התביעה. מעתה במקרים שבהם מחצית מהדירקטורים או יותר נגועים בעניין אישי יכול התובע הפוטנציאלי לוותר על פנייה מוקדמת לחברה לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה הנגזרת לבית המשפט. בנוסף, החוק מחיל מנגנון שכבר קיים לגבי תביעות ייצוגיות במסגרתו יכולה הרשות לניירות ערך להשתתף במימון התביעה במקרים שבהם היא מוצאת לנכון.

"אמץ או גלה"

בהתאם להמלצות ועדת גושן החוק מכיל תוספת המונה מהם כללי ממשל תאגידי ראויים. החברות הציבוריות הן שתבחרנה אם לאמץ את הכללים או לגלות כי לא אימצה אותם (מנגנון "אמץ או גלה"). בכך אימצה ישראל את הנהוג ברוב מדינות בעולם. עדיין לא ברור עד כמה יאמצו החברות בישראל את הנורמות המומלצות בנוגע לעצמאות הדירקטוריון, דרך בחירות הדח"צים, הצבעות באמצעות אינטרנט ועוד.

עיצומים כספיים

התיקון מרחיב את סמכותה של הרשות לניירות ערך ומהווה המשך של מהפיכת האכיפה המינהלית שקידם היו"ר הפורש של הרשות גושן. במקרים בהם ישנה הפרה טכנית של החוק שאינה מגיעה לפלילים ואינה מצריכה בירור עובדתי מורכב הוסמכה רשות ניירות ערך להטיל קנסות על חברות שהפרו את החוק.

במשרד המשפטים סיכמו את המהלך החקיקתי בצניעות "צריך לסדר לשוק יציבות, להתערב רק בנקודות כשל ספציפיות וישירות. אין לנו כוונה להרעיד את אמות הסיפים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#