בתעשיית ההיי-טק חוששים מפסיקת העליון - ופונים לכחלון - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בתעשיית ההיי-טק חוששים מפסיקת העליון - ופונים לכחלון

באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות מבקשים לדון בהשלכות ובפתרונות של המצב שנוצר בעקבות פסק הדין שניתן בשבוע שעבר - ומגדיל את תשלומי המס של מרכזי פיתוח שמעניקים אופציות לעובדים

14תגובות
פארק מת"ם
רמי שלוש

האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI), ארגון הגג של תעשיות ההיי-טק ומדעי החיים, פנה לשר האוצר, משה כחלון, ולמנהל רשות המסים, ערן יעקב, על מנת לדון בהשלכות פסיקת בית המשפט העליון מהשבוע שעבר. הפסיקה הכבידה את המס על מרכזי הפיתוח בישראל שמעניקים אופציות לעובדים.

ב-22 באפריל קיבלו השופטים דוד מינץ, עוזי פוגלמן וענת ברון את עמדת רשות המסים, וקבעו כי בבסיס המס הישראלי בחברות אשר פועלות על בסיס +cost (קוסט פלוס) ומעניקות אופציות לעובדים צריך לכלול גם את שווי האופציות לרכישת מניות החברה האם שהוקצו לעובדים, וכי לא ניתן לנכות הוצאות אלה לצורכי חישוב מס. הפסיקה בעליון היתה במסגרת ערעורים של שתי חברות היי-טק על שני פסקי דין שנתן השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב בתחילת 2016.

קוסט פלוס היא שיטה המחשבת את התמחור בין החברה האם והבת, לצורך קביעת עלות השירותים הניתנים על ידי מרכז הפיתוח בישראל לחברת האם, וכל זאת לצורכי מס. לפי השיטה, ההכנסה המיוחסת לחברה הישראלית מחושבת על בסיס הוצאות החברה — הכוללות, למשל, שכר עובדים, שכירות ושכר קבלני משנה — ובתוספת שיעור רווח מסוים מההוצאות, שנע בין 5% ל–15%. החברה הישראלית משלמת מס חברות בשיעור של 23% על הרווח (או פחות אם החברה נהנית ממעמד של "מפעל מאושר"). מכיוון שעלות האופציות לא מותרת בניכוי, משמעות הפסיקה יכולה להיות הכפלה של תשלומי המס, ואף יותר מכך.

במכתב צוין כי כבר במסגרת ההליכים שהתנהלו בבית משפט המחוזי, האיגוד העביר את עמדתו למנהל רשות המסים (אז משה אשר) לגבי הקשיים של ההחלטה והשפעתה על חברות הטכנולוגיה בישראל. "רשות המסים ביקשה שלא לקיים דיון וישיבות עם ה-IATI עד לאחר קבלת פסק דין מפי שופטי בית המשפט העליון", נכתב.

במכתב, שעליו חתומה קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית IATI, נכתב כי לפסק הדין השלכות מקרו כלכליות על תעשיית ההיי-טק בישראל, אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של המשק. "הגדלת נטל המס על החברות הרב-לאומיות היא בעלת השלכות הרות אסון. אנו נמצאים בתחרות גלובלית אינסופית ואם מדינת ישראל לא תשכיל לשמור על מדיניות מס אטרקטיבית ותחרותית אל מול העולם ותבחר להכליל מכשירים הוניים, החברות הרב-לאומיות עלולות לצמצם או להעביר את מרכזי הפיתוח שלהן למדינות אחרות".

בנוסף, הם מזכירים את האמירה של השופט דוד מינץ בפסק הדין, שלפיה בית המשפט בוחן רק את הפרשנות של החוק ולא מהי מדיניות המיסוי הראויה. "כלומר בית המשפט מכיר בקושי שיוצרת ההלכה לרבות הפגיעה הקשה בפיתוח תעשיית ההיי-טק בישראל - אבל נמנע מלתקן מצב זה ומשאיר את הפתרון לרשות המבצעת והמחוקקת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#