ההזדמנות האחרונה להגיש תביעות ייצוגיות - בלי אגרות - משפט - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההזדמנות האחרונה להגיש תביעות ייצוגיות - בלי אגרות

השבוע עדיין אפשר להגיש בקשות לייצוגית ללא אגרה ■ התקנות השנויות במחלוקת שקידמה שרת המשפטים, איילת שקד, נועדו להפחית את מספר תביעות הסרק ■ לטענת המתנגדים, לא הוכח כי קיימת תופעה רחבה של תביעות סרק ■ ארגונים חברתיים יעתרו לבג"ץ

19תגובות
איילת שקד
אמיל סלמן

ב-8 במאי ייכנסו לתוקף התקנות שמטילות לראשונה תשלומי אגרה משמעותיים על הגשת בקשות לתביעה ייצוגית, מתוך כוונה להפחית את מספר תביעות הסרק. התקנות יחולו רק על בקשות חדשות, כך שלתובעים הייצוגיים ועורכי דינם נותרו ימים ספורים להגשת בקשות פטורות מאגרה.

לפי התקנות שקידמה שרת המשפטים, איילת שקד, ועברו בדרך כמה התאמות, תוטל אגרה של 16 אלף שקל על הגשת תביעה בבית המשפט המחוזי (שבו מוגשות יותר מ-80% מהתביעות הייצוגיות), ואגרה של 8,000 שקל בבית משפט השלום. בעת הגשת הבקשה ישלם התובע הייצוגי 5,500 שקל במחוזי ו-3,000 שקל בשלום - והיתרה לאחר מתן פסק הדין. הגשת תביעה נגד רשות מנהלית תחויב באגרה של 1,800 שקל.

בקשות לתובענות ייצוגיות בחול

עוד נקבע כי יינתן פטור מאגרה לארגון שהגשת תביעות ייצוגיות אינה פעילותו העיקרית, למועצה הישראלית לצרכנות ולשוכר בדיור ציבורי התובע חברה לדיור ציבורי. כמו כן, יינתן פטור לכל התביעות הייצוגיות בתחומים של איכות הסביבה, איסור אפליה במוצרים, שירותים וכניסה למקומות בידור ומקומות ציבוריים, פגיעה באנשים עם מוגבלויות ודיני עבודה.

אם התביעה הייצוגית תידחה, התובע ישלם את יתרת האגרה. אם התביעה התקבלה במלואה או בחלקה, ובמקרה של הסדר פשרה, הנתבע ישלם את יתרת האגרה והוא יפצה את התובע על מחצית האגרה ששילם בעת הגשת התביעה. כמו כן, בית המשפט רשאי לפטור את הנתבע מתשלום יתרת האגרה.

אם התובע יבחר להסתלק (כלומר לסגת מההליך) ויקבל את אישור בית המשפט לכך, הוא ישלם את יתרת האגרה אך לבית המשפט יהיה שיקול דעת לקבוע אחרת בהתאם לנסיבות ההסתלקות. למשל, אם ההסתלקות נבעה מכך שהנתבע תיקן את דרכיו, השופט יוכל לפטור את התובע מתשלום, לעומת מקרה של היעדר עילה.

כמו כן, נתבע שיטיל אחריות על צד שלישי יחויב באגרה עבור שליחת ההודעה לצד השלישי בלי חלוקה לתחילת ההליך וסופו.

"ללא נתונים ומחקר"

ההליכים לקידום התקנות החדשות לוו בהתנגדות רחבה: אחת הטענות היתה כי תומכי הצעת החוק לא הציגו בפני וועדת חוקה, חוק ומשפט שאישרה את התקנות נתונים לביסוס הטענה בדבר היקף התופעה של הליכי הסרק, ולא נבדקו ההשפעות של תיקון מס' 10 שהתקבל ביולי 2016, שבו כבר נקבעו מנגנונים שביקשו להתמודד עם הליכי סרק.

עו"ד אסף פינק
דניאל בר און

עו"ד אסף פינק, המתמחה בתחום התביעות הייצוגיות, טוען כי המתווה כפי שאושר בוועדת החוקה כלל התחייבויות נוספות שלא טופלו. למשל, הובטח כי הפעילות של הקרן לתובענות ייצוגיות (קרן ממשלתית שעוזרת במימון תביעות) תעוגן בחקיקה ותקציבה יוגדל. פינק אומר כי הדבר לא נעשה והקרן אף הפסיקה לפעול עד למינוי חברים חדשים בה.

בימים הקרובים מתכנן פינק, ביחד עם עורכי הדין גלעד ברנע וורדית דמרי מדר מהמרכז לחינוך משפטי קליני באוניברסיטה העברית, להגיש עתירה לבג"ץ נגד התקנות, בשם ארגונים חברתיים. לטענתם, הליך אישור התקנות לא היה תקין - בין משום שבחינת סכום האגרה הראוי לא לווה בביצוע מחקר עומק מצד משרד המשפטים. בהיבט המהותי נטען כי מדובר בפגיעה חמורה ותקדימית בזכות הגישה לערכאות.

פינק אומר כי העותרים מסתמכים על מקרה שאירע באחרונה, שבו ביטל בית המשפט העליון בבריטניה אגרה דומה על תביעות עובדים, בטענה כי הטלת אגרה כזו אינה חוקתית ופוגעת בזכות הגישה לערכאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#