עונת הציד נפתחה: הקשר בין חקירות ראשי ערים לבחירות הקרבות ברשויות

בשבועות האחרונים נצפה בכניסה לתחנות המשטרה מצעד של ראשי רשויות מקומיות או של מתמודדים על התפקיד ■ רבים מהם טוענים כי הסיבה לכך נעוצה בבחירות לרשויות המקומיות שייערכו בסוף אוקטובר ■ "חלק מהמשחק זה שליחת פעילים שילכו ויגישו תלונות במשטרה"

גור מגידו
גור מגידו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
להב 433
להב 433צילום: ניר קידר

(פורסם באפריל 2018) מי שמכיר מעט את ביצת הפוליטיקה המקומית בוודאי לא מתפלא לנוכח מצעד המעצרים של השבועות האחרונים. כמעט מדי שבוע מובא ראש מועצה, ראש עיר או מועמד לראשות עיר לחקירת משטרה — ואם להסתכן בעריכת תחזיות, בקרוב ייעצרו עוד כמה בכירים בשלטון המקומי. הסיבה לכך, טוענים רבים מהנחקרים, היא הבחירות לרשויות המקומיות שייערכו ב–30 באוקטובר. הם לא לגמרי טועים.

על הכוונת של המשטרה נמצאים כיום מאיר תורג'מן, מועמד לראשות עיריית ירושלים; שמעון סוסן, ראש מועצת חבל מודיעין; בני ביטון, ראש העיר דימונה. תיק נוסף, פחות חדש, נוגע לדב צור, ראש העיר ראשון לציון, בפרשה שמוכרת לציבור בגלל סגנו לשעבר, שנהפך למפורסם ממנו - יו"ר הקואליציה לשעבר, ח"כ דוד ביטן.

התמונה המתקבלת היא שאנחנו בעיצומה של "עונת ציד" ברשויות המקומיות, שבמסגרתה המועמדים מלשינים זה על זה, ומייצרים זה לזה חקירות.

יריבויות מייצרות מודיעין

חשוב להבהיר כי הביטוי "עונת ציד" לא נועד לזכות איש מהחשודים. לכל החשודים עומדת חזקת החפות, ומנגד גם למעצרים ולהארכתם יש בחלק מהמקרים משמעות. במנותק משאלת האשמה, עיתוי החקירות בתקופה שלפני הבחירות לרשויות המקומיות אינו מקרי. בישראל קיימת תעשייה שתפקידה ליצור חקירות ערב הבחירות לרשויות המקומיות.

עו"ד ירון לונדון ממשרד כהן, סטרשנוב, לונדון ושות', סגן ניצב (בדימוס) שכיהן בעבר בתפקידים בכירים בתחום החקירות והמודיעין, אמר ל–TheMarker כי "ערב בחירות יש סוג של מלחמה בין המועמדים. התוצאה היא הרבה מודיעין שמביא לחקירות פליליות". לדבריו, "זה מגיע בצורות של מודיעין גלוי, כמו תחקירים ופרסומים בעיתונים ואפילו ברשתות החברתיות; וזה מגיע גם בצורה של אנשים שפונים למשטרה או לקציני מודיעין שפועלים בשטח ומוסרים להם מידע וראיות".

עו"ד ירון לונדוןצילום: תומר אפלבאום

כמו נמלים חרוצות, היריבים הפוליטיים ברשויות המקומיות אוגרים מידע זה על זה, ובוחרים לעשות בו שימוש בתזמון שישרת בצורה הטובה ביותר את סיכוייהם לנצח בבחירות. "חלק מהקמפיינים ברשויות המקומיות כוללים גם את העניין הזה של להוציא מידע שקיים על מועמדים", אמר ל–TheMarker יועץ תקשורת מוכר ברשויות המקומיות. "אני מתמודד עם זה לא פעם. גם כמי שצריך להתגונן מפני הוצאה של מידע שהמועמד שלי, לפחות, טוען שהוא לא בדוק ואפילו שקרי. חלק מהמשחק זה שליחת פעילים שילכו ויגישו תלונות במשטרה, או יפיצו שמועות נגד מועמד, או הפצת מידע ברשת. גם הניסיון לייצר סיפורים באמצעות פרופילים אנונימיים והודעות טקסט ממקורות לא ידועים זה דבר יומיומי", הוסיף.

היית בסיטואציה שבה הלקוח ביקש ממך להוציא מידע כזה? לייצר תיק ולהעביר למשטרה?

"בוא נגיד את זה ככה: היה לי פעם לקוח, ראש עיר מוכר, שדאג 'לסדר' חקירה ליריב שלו. זה היה הדדי, גם היריב סידר ללקוח שלי חקירה משל עצמו. שניהם הצליחו".

הלקוח בסיפור הזה אכן נבחר, אבל החקירה בעניינו פרצה מאוחר יותר, וכיום הוא כבר אינו ראש העיר. "אני לא הייתי מעורב בהעברת המידע נגד היריב הפוליטי", סיפר היועץ, "כי הלקוח דאג לחלק של הקשר עם המשטרה בעצמו. הוא אמר לי: 'יש לי מי שדואג לזה', אז העדפתי לא לעסוק בזה".

אז איך דואגים לדבר כזה? יש אנשים שיודעים לזרז את העניינים במשטרה?

"יש עורכי דין ואנשים אחרים שלפחות מציגים את עצמם כבעלי קשרים כאלה ואחרים במשטרה. האם זה אמיתי? קשה להגיד".

מרים פיירברג חוזרת ללשכהצילום: נמרוד גליקמן

האם החקירות לגיטימיות?

בתחילת השבוע נחקר ראש העיר דימונה, בני ביטון, בחשד לסדרה של מעשים מגונים בעובדת לשעבר בעירייה. תוכן החקירה התפרסם כבר לפני כחצי שנה בערוץ 10, אך החקירה פרצה דווקא שלשום.

לפני כשבוע וחצי נעצר ונחקר שמעון סוסן, ראש מועצת חבל מודיעין, בחשד לסדרת מעשי שוחד. חלק מהחשדות נוגעים לאופן מימון קמפיין הבחירות של סוסן. כך, לדוגמה, איש העסקים פרדי רובינסון, שנחקר אף הוא בפרשה, נשאל על ידי חוקריו אם ומדוע היה שותף למימון הבחירות הקודמות של סוסן — אירוע שהתרחש ב–2013.

השופט התייחס לטענה כי מדובר בחקירה שנולדה ממניע פוליטי בהארכת המעצר, ואמר כי החקירה מתנהלת זה זמן רב. הנתון הזה היה בעיני השופט דווקא אינדיקציה לכך שהחקירה לא נוצרה לקראת הבחירות, אך האם הפיכת החקירה לגלויה קרתה דווקא לקראת הבחירות?

בתחילת מארס נעצר ונחקר סגן ראש העיר ירושלים, מאיר תורג'מן, בחשד שקידם את ענייניו של היזם משה הבא בוועדות תכנון ובנייה בתמורה ל–200 אלף שקל. הטענות להתנהלות תמוהה של תורג'מן בכל הנוגע לפרויקט בית הדואר פורסמו כבר במארס 2016 על ידי ניר חסון ב"הארץ". לפי הפרסומים, בהמשך נדרשו להעיד בתיק גם שני בעלי פרויקטים שתורג'מן פעל לקידומם, לכאורה בניגוד עניינים — חבר מועצת העיר, רמי לוי, ואחיו של שר הפנים, שלמה דרעי. השניים נשאלו לגבי ההתנהלות של תורג'מן.

עד כמה לגיטימית חקירה שנהפכת לגלויה כמה חודשים לפני בחירות? "אפשר לראות את זה בעוד דרך", מציע הקמפיינר, "נניח שהמשטרה משוכנעת שיש ממש במידע שהגיע אליה, והיא רואה שהבחירות מתקרבות, אז היא מזרזת את החקירה כי היא סבורה שזה יעזור להרחיק גורם בעייתי מהעירייה. בסוף המטרה היא למנוע את השחיתות". גם עו"ד לונדון לא סבור שקרבה ליום הבחירות צריכה לעצור את המשטרה מלחקור.

כשמקבלים מידע נפיץ ערב בחירות, לא אומרים "רגע, אולי לא צריך לשחק את המשחק הזה?"

לונדון: "לא. אומרים שצריך להיזהר ולבדוק ולהצליב כדי לא ליפול בפח, אבל בסופו של דבר, וזה לא נכון רק לבחירות, יריבויות הן הזדמנויות שיוצרות חקירות. גם יריבויות בין אנשי עסקים יוצרות חקירות. אפילו יריבויות בין שוטרים יוצרות חקירות — תראה איך ערב כל מינוי בכיר במשטרה פתאום נפתחת חקירת מח"ש נגד מועמדים. אלה החיים. מודיעין תמיד מבוסס על אינטרסים. המשטרה צריכה להזהיר את עצמה מאוד כדי לא להפוך לכלי שרת בידי אף אחד. אבל בסוף השאלה המרכזית היא אם יש ראיות שמייצרות חשד".

סוף ידוע מראש

המתח שבין האינטרס שבהרחקת מי שחשוד במעשים חמורים מעיריות לבין החשש שחקירה, שעדיין אינה הרשעה ולעתים גם מתבררת כלא־כלום, תוביל לפגיעה מיותרת בנבחר ציבור, מקבל ביטוי בהנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שעודכנה ביולי 2016. לפי ההנחיה, לפני פתיחה בחקירה כנגד שרים, חברי הכנסת, אנשי דת בכירים, ראשי וחברי רשויות מקומיות ומנכ"לים במשרדי ממשלה — נדרש אישור של ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה.

בדיון בהארכת מעצרו של סוסן התרחש אירוע מביך, כאשר סנגורו, עפר ברטל, שאל את נציג המשטרה באולם אם אישור לחקירה ניתן מראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב גדי סיסו. נציגי המשטרה, עשה רושם, לא רק שלא ידעו אם אישור שכזה ניתן, הם אפילו לא ידעו על ההנחיה של היועץ. לאחר שנאלצו לבקש מהשופט עמית מיכלס ארכה של כמה דקות כדי לצלצל לממונים עליהם ולוודא שניצב סיסו מודע לחקירה ומאשר אותה, שבו והודיעו לבית המשפט שאכן, יש אישור.

ניצב גדי סיסוצילום: אילן אסייג

קצב חקירות השחיתות בישראל מסחרר עד כדי כך שקשה לשים לב שהוא מוגבר בתקופה של בחירות. אפשר גם להצביע על חקירות אחרות שפרצו בשנים האחרונות, כמו החקירות נגד ראש העיר נתניה, מרים פיירברג, או ראש העיר רמת־גן, ישראל זינגר, ולהגיד שאין פה חריגה של ממש מקצב החקירות הסדיר של המשטרה. כך או אחרת, במנותק משאלת העיתוי, אם תשאלו את כל אחד מראשי הערים האלה מי אחראי לחקירה נגדם — הם יצביעו על היריב הפוליטי שלהם, שמבקש לרשת אותם.

המועמד "המלשין" עלול להיות הבא בתור

מה שטרגי בסיפור הזה הוא שאם יצליח התרגיל של המועמד "המלשין", והוא באמת יזכה בראשות העיר — יש סיכוי לא מבוטל שהוא יהיה הבא בתור. לא בהכרח משום שהוא אדם רע או עבריין מטבעו, אלא משום שהפוליטיקה המקומית מעודדת במידה רבה שחיתות, ואיש לא מטפל בבעיות היסוד שיוצרות את השחיתות ברשויות המקומיות.

כדוגמה לגורמים מבניים שמעודדים שחיתות בשלטון המקומי ניתן לתת את הפער בין העלות העצומה של קמפיין לראשות עיר, לבין שכרם של ראשי עיר. קמפיין לראשות עיר עולה בין 700 אלף שקל למיליון שקל — כך העריכו כמה מועמדים שהתמודדו בעבר במירוץ לראשות ערים. "בלי להשקיע סכום כזה של כסף אי אפשר להתמודד", טוען אחד מהם. במקרה של הפסד, נותר המועמד עם חוב עצום שלא ברור מאיפה ישיב אותו.

אבל גם אם ינצח, נמצא ראש העיר החדש במצב כלכלי קשה ופגיע. השכר של ראש רשות מקומית נע לרוב בין 30 ל–50 אלף שקל בחודש ברוטו. ברמת השכר הזאת, בלתי־אפשרי לחסוך את הסכום לקמפיין מהמשכורת, והתוצאה היא שאם ראש העיר לא נכנס למירוץ כשהוא כבר עשיר — הוא נאלץ להתבסס על תרומות והלוואות, ולעתים קרובות נוצרת תלות מאוד לא רצויה בינו לבין המממנים של הקמפיין.

מה יעשה ראש העיר החדש כשהתורמים שלו יבקשו פגישה בנושא פרויקט נדל"ן, או הנחה בארנונה? זה כבר חומר לחקירה שתיערך ערב בחירות 2023.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker