רוצים לתבוע את האוניברסיטה? זה מה שצריך לעשות - משפט - TheMarker

 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוצים לתבוע את האוניברסיטה? זה מה שצריך לעשות

סטודנט הגיש בקשה לייצוגית נגד אוניברסיטת בן־גוריון בטענה לגבייה לא חוקית בהליך ההרשמה - ונדחה במחוזי ■ שופטי העליון שדנו בערעור הביעו את העמדה כי לא ניתן להגיש בקשה לייצוגית נגד מוסד אקדמי בעניין שקשור לפעילותו בהקניית השכלה גבוהה

5תגובות
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אילן אסייג

בדיון שנערך בשבוע שעבר בבית המשפט העליון הביעו השופטים את העמדה כי מוסד אקדמי אינו נחשב "עוסק" ביחס לגביית תשלומים מסטודנטים, ולכן לא ניתן להגיש נגדו בקשה לתביעה ייצוגית — כשהדרך פתוחה לתביעה אישית.

מדובר בערעור שהוגש על דחיית בקשה לייצוגית נגד אוניברסיטת בן־גוריון בנגב. המבקש, סטודנט באוניברסיטה, טען כי נגבו ממנו במסגרת הליך ההרשמה תשלומים שלא כדין. האוניברסיטה טענה מנגד, באמצעות עורכי הדין רחל בן־ארי, צחי פיסטל ועדי ערמן ממשרד בן ארי, פיש, סבן ושות', כי תביעה זו אינה יכולה להתברר כייצוגית מכיוון שאחד התנאים להגשת תביעה ייצוגית היא שהיא מוגשת "נגד עוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן בקשר לעניין בינו לבין לקוח, בין אם התקשרו בעסקה ובין אם לאו".

השופט גד גדעון מבית המשפט המחוזי בבאר שבע הכריע בתחילת 2016 כי פעילות ציבורית של הקניית השכלה גבוהה, וכל הקשור בה, אינה יכולה להיחשב פעילות שבעטיה ניתן לראות באוניברסיטה "עוסק". הוא קבע כי רק במקרה שבו ניתן, עניינית, להפריד בין מכלול פעולותיה של המשיבה כמוסד להשכלה גבוהה, לבין פעולה אחרת הנבדלת מפעילותה העיקרית, ואשר היא בעלת אופי מסחרי, ניתן יהיה לזהות את האוניברסיטה כ"עוסק". לדוגמה, השכרה או הרשאת השימוש במתקניה שלא לצורך למידה או מחקר, תמורת תשלום.

בתחילת הדיון בעליון ביום חמישי שעבר, אמר עורך הדין יצחק אבירם שייצג את המערער, כי הוא מתקשה להבין את פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי. על כך השיב השופט עוזי פוגלמן: "אנו דווקא הבנו אותו טוב". השופט מני מזוז המשיך באותו הקו ואמר: "לנו יותר קשה להבין את הערעור".

רחל בן ארי
יוליה טוקרב

אבירם אמר כי "האוניברסיטאות מוכרות שירות, גובות מחיר בגינו. השירות הוא לא חופש אקדמי" ושאל מדוע אוניברסיטאות שקובעות עבור רישום סכומים שונים לא ייחשבו עוסק מורשה בשלב זה. על כך השיב השופט יצחק עמית: "נניח שבאוניברסיטה מסוימת מסלול עולה לי 19 אלף שקל ובאוניברסיטה אחרת אותו מסלול עולה לי 20 אלף שקל, זה הופך אותי לעוסק מורשה?"

מזוז ציין כי בית המשפט הבהיר כי דחיית הבקשה לא שוללת את האפשרות להגיש תביעה אישית. פוגלמן הוסיף כי חוק התובענות הייצוגיות הוא לא חובק עולם ואמר לאבירם כי הם מאפשרים לו לחזור מהערעור. לאחר שהמערער חזר בו, ניתן פסק דין שקבע כי "לאחר שמיעת טיעון המערער, הודיע האחרון כי אין הוא עומד על הערעור והוא נדחה בזה".

אבירם ביקש הפחתה בהוצאות שנקבעו במחוזי (30 אלף שקל). השופטים קיבלו זאת וההוצאות הופחתו ל–15 אלף שקל בלי שנקבעו הוצאות בהליך בעליון.

השלכות לגבי תביעות יצוגיות נוספות

בבקשה לייצוגית שהוגשה ב–2013 (ת"צ 4605-11-13) נטען כי האוניברסיטה היא "עוסק" שכן היא מוכרת השכלה גבוהה תמורת כסף. השופט גדעון קבע לגבי הליך הרישום כי "הוא שלב הכרחי בפעילות הקניית ההשכלה הגבוהה. על כן, גם פעולות המבוצעות במסגרת רישום מועמדים ללימודים, נדרשות כחלק ממכלול הפעולות שאותן מבצעת המשיבה, לצורך התכלית הציבורית של הקניית הידע. פעולות אלה קשורות אפוא, לפעילותה הציבורית והאקדמית של האוניברסיטה, ולא לפעילותה העסקית".

השופט הוסיף כי "הגדרתה של המשיבה בהקשר זה כעוסק, אינה תואמת את התכלית של הגנה על לקוח חלש מפני עסק חזק. ההיגיון בבסיסו של חוק הגנת הצרכן, שעניינו צמצום פערי כוחות בין העוסק ללקוח, אינו מתקיים באותה עוצמה, כשמדובר בגבייה מצרכנים רבים, על פי תעריף קבוע, בשונה ממקרים שבהם מקיימת המשיבה, עסקות נפרדות, עם צדדים פרטיים".

לעמדה שהובאה בעליון יש השלכות לגבי בקשות ייצוגיות נוספות שהוגשו נגד מוסדות אקדמאיים שונים והן עוכבו עד למתן ההכרעה בתביעה זו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם