השופט גלעד הס חילץ את עצמו מלדון בתביעה שהגיש אפי נוה נגד שרון שפורר - משפט - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

השופט גלעד הס חילץ את עצמו מלדון בתביעה שהגיש אפי נוה נגד שרון שפורר

השופט כתב כי הוא פוסל את עצמו מלדון בתיק מכיוון שבת זוגו הצטרפה כשותפה למשרד עמית פולק מטלון, שלחלק משותפיו יש קשרי חברות עם נוה ■ מומחית לאתיקה: "אין עילת פסלות משפטית שהשופט הס ידון בתיק. ניתן לערער על ההחלטה לעליון"

56תגובות
השופט גלעד הס
עופר וקנין

אשתו של השופט גלעד הס הצטרפה באחרונה כשותפה במשרד עורכי הדין עמית, פולק מטלון ושות' שבו כ–120 עורכי דין, מתוכם כ–35 שותפים. חלק מהשותפים הם חברים של יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה. נוה הגיש לפני יותר משנה תביעת דיבה נגד העיתונאית שרון שפורר. החיבור המסועף הזה בין נוה והס הספיק לשופט כדי להודיע במפתיע כי הוא פוסל את עצמו מלדון בתביעה.

התביעה על סך מיליון שקל, הוגשה בשם לשכת עורכי הדין ובשם נוה בעקבות סדרת כתבות ופוסטים ביקורתיים שכתבה שפורר באתר "המקום הכי חם בגהינום" כלפי ההתנהלות האישית של נוה ושל הלשכה. שפורר עבדה בעבר בהארץ־TheMarker והיא מיוצגת בהליך על ידי עו"ד יהונתן קלינגר.

התביעה, שהוגשה בשלום בהרצליה ונותבה אל השופט הס, מצויה עדיין בשלבים מקדמיים. השופט הסביר שלשום כי המניעות שלו מלדון בתיק נוצרה בשל שינוי נסיבות שאירע באחרונה, "שבמסגרתו הצטרפה בת זוגי, עו"ד שרון לובצקי־הס, כשותפה במשרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות', שלחלק משותפיו קשרי חברות עם התובע מספר 2. בנסיבות אלה, ולו רק מטעמי נראות, סברתי לנכון כי אין מקום שאמשיך לדון בתיק זה".

בנובמבר 2017, לאחר ששפורר פירסמה פוסט בפייסבוק ובו ציינה כי השופט בתביעה נגדה משתתף בפאנל עם נוה, הס הוציא הודעה בתיק לשם הגילוי הנאות ובה כתב כי הוא הרצה בכנס להשקת ספרו של השופט יעקב שקד בבית לשכת עוה"ד בו השתתף נוה, וכי ההזמנה לכנס נעשתה על ידי השופט שקד ולא ניתנה לו תמורה בעד ההרצאה.

שרון שפורר
אייל טואג

לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט, העילה הכללית לפסלות שופט היא "אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". נראה כי החלטת המניעות של הס לקחה את הסיטואציה כמה צעדים קדימה. גם אם חלק מהשותפים במשרד חברים של נוה — לא ברור איזו השפעה יכולה להיות לכך על אשתו, ועל אחת כמה וכמה על השופט עצמו.

השופט הס היה יכול לעדכן את הצדדים בסטטוס החדש של בת זוגו כשותפה במשרד ולשאול אותם אם יש להם התנגדות שימשיך לדון בתיק. מאחר שעל פניו הפסילה של הס אינה נחוצה, קשה לא לתהות אם השופט חיפש סיבה "להיחלץ" מהתיק הנפיץ הזה, שבו הוא נדרש להכריע בעניין תביעה אישית של יו"ר הלשכה (שגם יש לו השפעה על קידום שופטים).

ד"ר לימור זר־גוטמן, ראש המרכז לאתיקה ואחריות מקצועית בבית הספר למשפטים במסלול האקדמי המכללה למינהל, מציינת כי לפי הדרך שבה פירשו בתי המשפט את החוק, אין עילת פסלות משפטית שהשופט הס ידון בתיק, שכן הקשר בו מדובר אינו מקים חשש ממשי לניגוד עניינים.

"אילו בת הזוג היתה מצטרפת למשרד של נוה או היתה בקשרי חברות עמו, אז בוודאי יש עילת פסלות משפטית. אך כאן מדובר בבת זוג שמצטרפת כשותפה למשרד גדול שלחלק מעורכי הדין יש קשרי חברות עם נוה. נוה מתוקף תפקידו כראש הלשכה מחזיק בקשרי חברות עם עורכי דין רבים".

אפי נוה
עידן מילמן

לדבריה, הבעיה במקרה זה צריכה להיכנס לגדרי ניגוד העניינים האתי שבו די בפגיעה במראית פני הצדק למשוא פנים כדי לחייב את השופט לגלות לצדדים את המניעה שנוצרה. "נציבות תלונות הציבור על שופטים, בכמה החלטות שפירסמה, אימצה את האבחנה שהצעתי שלפיה ניגוד עניינים אתי אינו מחייב פסלות שופט. הוא רק מחייב את השופט לגלות לצדדים ולקבל את הסכמתם. סביר שבמקרה זה הצדדים היו מסכימים לאחר הגילוי שהשופט ימשיך לדון בתיק".

לדברי זר־גוטמן, אפשר לערער לנשיאת בית המשפט העליון על החלטת השופט לפסול את עצמו. "כבר היו מקרים בעבר שנשיא העליון הפך את החלטת השופט וחייב אותו להמשיך ולדון בתיק, תוך שההחלטות מציינות כי יש לשופט חובה לשבת בדין".

תגובת השופט באמצעות דוברות מערכת בתי המשפט: "מדובר בהחלטת פסילה שיפוטית שנימוקיה מדברים בעד עצמם".

בתוך כך, בשבוע שעבר שלח עו"ד אופיר נאור מכתב המופנה בין השאר לנוה, שבו הוא כותב בנוגע לתביעה שהוגשה נגד שפורר כי "מישהו צריך להגיד את מה שחושבים רבים". לדברי נאור, "על הלשכה להימנע מהגשת תביעות מסוג זה, ובוודאי שאין מקום להוצאות מאות אלפי שקלים למימון תביעות כאלו על פני שנים מתוך כספים שמשלמים עורכי הדין ללשכה". נאור הוסיף כי אין לתביעה סיכוי ממשי או ערך ציבורי חיובי, אלא להפך — בין השאר, מכיוון שהלשכה מצטיירת כמי שמבקשת לחסום ביקורת עיתונאית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#