בית המשפט: מענק ההפרטה שקיבלו עובדי בז"ן ימוסה כרווח הון ולא כהכנסת עבודה - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית המשפט: מענק ההפרטה שקיבלו עובדי בז"ן ימוסה כרווח הון ולא כהכנסת עבודה

ב-2004 החליטה הממשלה להפריט את בז"ן וב-2006 נחתמו ב-2006 חמישה הסכמים קיבוציים

תגובות

פיצויים הניתנים בעקבות שינוי מבני בעבודה והפרטה לא ימוסו כהכנסת עבודה, כך פסק באחרונה שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, רון סוקול, בהתייחס לפיצוי שקיבלנו עובדי חברת בתי זיקוק לנפט (בז"ן) עם הפרטת החברה.

ב-2004 החליטה הממשלה להפריט את בז"ן. העובדים התנגדו למהלך וביקשו להבטיח את זכויותיהם. בעקבות זאת נחתמו ב-2006 חמישה הסכמים קיבוציים בין הנהלת בז"ן לבין העובדים.

לפי ההסכמים עובד ותיק היה זכאי למענק חד פעמי בעקבות ההפרטה בסך של 70 אלף שקל ברוטו שלא יהווה חלק מהשכר. עובדים מסוימים היו זכאים למענק נוסף בסך חמש משכורות. סך מענקי ההפרטה ששולמו לעובדים לפי ההסכם היה כ-106 מיליון שקל.

אחד מעובדי בז"ן, חיים ניסים, קיבל את מענק הפיצול בסך 70 אלף שקל וכן כ-90 אלף שקל כמענק הפטרה. פקיד השומה ביקש לראות בכך כהכנסת עבודה והוציא לו שומה בהתאם. בעקבות כך עירער ניסים לבית המשפט המחוזי באמצעות עוה"ד ירון מהולל ונועה לב גולדשטיין ממשרד עו"ד איתן-מהולל.

ניסים טען כי מדובר בהכנסה הונית מאחר שהעובדים למעשה "מכרו" את הזכות שהוקנתה להם להתנגד לפיצול בז"ן ולהפרטת המפעל. לכן "מכירת" הנכס והתקבול שהתקבל בעבורו הוא הכנסה הונית (על רווח הון).

פקיד שומה חיפה טען כי המענקים שקיבלו העובדים היו הכנסת עבודה מכיוון שהם שולמו לעובדים בזיקה ליחסי העבודה שבין הצדדים ובקשר לעבודתם אצל בז"ן. לכן יש לראות בפיצוי כתוספת שכר חד פעמית.

חישוב המענקים כהכנסה הונית הביא לכך ששיעור המס המקסימלי יעמוד על 20% בעוד שחישוב לפיו מדובר כהכנסה מעבודה הביא לכך כי שיעור המס יכול היה לתפס עד ל-45% מההכנסה.

השופט סוקול קובע כי "תקבולים שמקבל עובד בגין עבודתו למען מעסיקו יסווגו כהכנסת עבודה ואילו תקבולים שמקבל העובד עבור זכויות מוקנות מעבר לזכותו לתשלום שכר או כפיצוי בגין פגיעה בזכויות שכאלו, לא יסווגו כהכנסת עבודה. אם התקבול מהווה מכר של זכות או פיצוי בגין פגיעה בזכות של העובד, יסווג התקבול כתקבול הוני".

השופט קובע כי הפרטה של מפעל היא שינוי בעל חשיבות רבה המקנה לעובד את הזכות להמשיך בחוזה עבודה עם מעסיקו הקודם ואם המעסיק אינו מוכן להמשיך להעסיקו עומדת לעובד הזכות לקבלת פיצויי פיטורים. "תשלום בגין ויתור של עובד על זכותו להמשיך לעבוד קרוב יותר במהותו ל"מענק פרישה" מאשר לשכר בגין תקופת עבודתו של העובד בעבר ולכן לא נכון לסווגו כהכנסת עבודה אצל העובד" פסק השופט.

השופט הכריע כי התשלום שניתן לעובדי בז"ן נועד להשיג את הסכמתם לתהליך ההפרטה והסכמתם נדרשה מכיוון שעמדו להם זכויות להתנגד להליך ולדרוש את המשך העסקתם על ידי המדינה. השופט מבהיר כי כך גם סברה המדינה כשחתמה עמם על ההסכמים שקובעים כי המענק אינו מהווה חלק משכר העבודה, אלא מדובר בהכנסה הונית. השופט הטיל על רשות המסים לשלם לניסים 50 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#