לא שוויון - צדק - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא שוויון - צדק

העלאת המס אינה מפלה את חברות הגז לטובת הגז המצרי

3תגובות

>> בסופו של דבר, המאבק על מיסוי רווחי הגז יגיע לבג"ץ. זה יקרה כשהחוק שאמור ליישם את המלצות ועדת ששינסקי יותקף בעתירה של חברות הגז, שיטענו כי הוא אינו חוקתי.

ועדת ששינסקי הצטיידה בחוות הדעת המשפטית שגיבש המשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים-פיסקליים, עו"ד אבי ליכט, שסבור כי חובה על המדינה לבחון ואף לשנות את חלקה ברווחי הגז לנוכח השינוי הקיצוני בתמונת משאבי האנרגיה.

ליכט סבור שלמדינה זכות לשנות את מדיניות המיסוי, שהשינוי אינו רטרואקטיבי ואינו פוגע בזכות הקניין של היזמים, וגם אם כן - הוא עומד בתנאים שנקבעו בחוק היסוד לפגיעה מותרת בזכות הקניין.

חוות דעת מעודכנת שצורפה לדו"ח הסופי של ועדת ששינסקי כוללת פרק חדש, המתייחס לטענות חברות הגז בדבר אפליה לרעה מול חברת EMG המצרית, שבה שותף איש העסקים יוסי מימן, שקיבלה פטור ממס על רווחיה המופקים במצרים. זו הטענה של "העדפת הגז המצרי".

אפליה היא טענה חזקה. ליכט טוען שחברות הגז ידעו על הפטור שניתן ל-EMG עוד ב-2005, כשהעניין התפרסם במסגרת מזכר הבנות בין ישראל למצרים. חברות הגז טוענות כי הפטור הובא לידיעתן רק השנה, כשבהליך משפטי שיזמו נגד רשות המסים נחשף הפטור שהעניקה נציבת מס הכנסה ל-EMG ב-2004. המדינה תשיב כי הפטור החסוי מ-2004 נהפך לגלוי במזכר ההבנות מ-2005, ולכן אין הסבר מספק לשתיקת חברות הגז עד עתה.

חוות הדעת של ליכט מציינת כי ממילא EMG היא "יצואנית של גז לישראל. לכן, גם אם החברה היתה ממוסה בישראל, על פי עמדת רשות המסים היא היתה ממוסה רק על הכנסותיה שהופקו בישראל. דהיינו, היא היתה ממוסה על מרכיב ההובלה והפריקה באמצעות הצינור ורק לגבי אותו חלק של הצינור העובר בישראל".

רשות המסים סבורה כי מדובר במיסוי שולי וזניח, ועל כן הפטור אינו משמעותי. ליכט גם מזכיר כי חברות הגז הישראליות נהנו מהטבות מס, בניגוד ל-EMG.

חברות הגז טוענות כי המיסוי ימנע מהן להציע מחיר תחרותי מול הגז המצרי. על כך עונה ליכט: "משטר המס החדש מכוון מבחינה כלכלית לרווח שמעבר לרווחים הנורמליים, לכן מבחינה כלכלית הוא אינו אמור להשפיע על מחיר הגז הנמכר, ולכן אינו אמור להשפיע על התחרות". ליכט מציין כי חברות הגז לא הוכיחו סכנה לפגיעה אמיתית בתחרות.

ואולם הטיעון העיקרי של ליכט נותר במישור העקרוני: צדק חלוקתי. ליכט כותב כי "קיימת הבחנה מהותית בין החברה המצרית ליזמים. הטלת משטר המס החדש וביטול ניכוי האזילה נובעים מטעמים של צדק חלוקתי והשתתפות הציבור ברווחים הנובעים מנכסיו. תכלית זו כלל אינה רלוונטית לחברה המצרית, המוכרת גז מצרי ולא גז ישראלי, ולכן אין כל טעם ענייני ביישום המלצות הוועדה לגביה. לכן אין בסיס השוואה רלוונטי בין החברה המצרית ליזמים הישראלים".

אחרי הטיעונים המשפטיים והכלכליים ואחרי החקיקה תונח לפתחו של בג"ץ שאלה קצרה, אבל קשה: האם מדובר בחלוקה צודקת?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#