הפרקליטות: גאידמק הורה למכור פולי-פוספטים לאיראן - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפרקליטות: גאידמק הורה למכור פולי-פוספטים לאיראן

לפי תגובת המדינה, גאידמק היה הבעלים בפועל של חברת טרמופוסט ומכר באמצעותה חומרים כימיים לאיראן

15תגובות

>> ארקדי גאידמק מכר לאיראן פולי-פוספטים באמצעות חברת טרמופוסט ההולנדית - כך עולה מתשובת המדינה לשאלתו של השופט צבי גורפינקל, במסגרת תיק הלבנת ההון של גאידמק. החברה נרכשה ב-2002 בידי נחום גלמור, אך פרקליטות מחוז תל אביב עומדת על דעתה כי גאידמק הוא הבעלים האמיתי.

בדיון האחרון בתיק, שהתקיים לפני כשבועיים, שאל השופט אם המדינה יודעת מה התרחש בטרמופוסט בשמונה השנים האחרונות ומי הבעלים והמנהל של החברה כיום. ביום חמישי הגישה המדינה את תגובתה וטענה כי "מחומר הראיות עולה כי גאידמק (הבעלים האמיתי) נתן הוראות בחברת טרמופוסט שנים לאחר מכירתה לכאורה לגלמור. הוא קיבל דיווחים על התנהלותה, נהג בה מנהג בעלים ובביתו נמצאו דו"חות כלכליים של טרמופוסט בשלהי 2005". שאלת השופט מתייחסת לטענת המרמה ביחס לגאידמק ומהווה את לבו של התיק. אם יתברר כי בשמונה השנים האחרונות נחום גלמור, לכאורה "איש הקש" של גאידמק, הוא אכן הבעלים והמנהל של החברה, לא היתה עבירת מרמה בניהול המשא ומתן לרכישת החברה.

האישום: קבלת דבר במרמה והלבנת הון

באוקטובר האחרון הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד שבעה נאשמים, בהם גאידמק, קברניטי חברת פועלים שירותי נאמנות (חברה בת של בנק הפועלים) ועובדי בנק הפועלים סניף הירקון. הם הואשמו בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ובעבירות הלבנת הון.

האישום המרכזי מתייחס לאירועי מארס 2002, אז, לפי הנטען, החליט גאידמק לרכוש את טרמופוסט, חברת פוספטים הולנדית. לגישת הפרקליטות, גאידמק ידע כי בעלי המניות לא יסכימו למכור לו אותה בשל המוניטין שלו, ולכן השתמש בגלמור כאיש קש במהלך ניהול המשא ומתן לרכישת החברה.

גלמור, כך נטען, פנה לבנק ההולנדי אמרו בנק, בנק ידוע בתחום היהלומים שהחזיק ב-20% מהחברה, והביע רצון לרכוש את החברה. הוא פתח חשבון בסניף הירקון על שם חברה בשם קאזפוספט והצהיר כי הוא בעל השליטה בה והנהנה היחיד בחשבון. כדי להראות יכולת כלכלית, נטען, הוציא פועלים נאמנויות מכתב לאמרו בנק, שבו הובהר כי קאזפוספט היא לקוח מועדף, וכי בחשבון יש 20 מיליון דולר, מבלי לציין כי הכסף שייך לגאידמק.

לטענת המדינה, באמצעות עוה"ד שרון פרידמן, לירן חיים והילה גבאי: "מחומר החקירה בתיק עולה באופן חד-משמעי שגלמור, גם אם היה בעל תפקיד בטרמופוסט, לא היה בעליה, אלא שימש כאיש החזית של גאידמק, שהוא היה הבעלים האמיתי של טרמופוסט, ורכש אותה עבור גאידמק ובכספו של גאידמק. לכן, אין זה רלוונטי לעניין הדין הפלילי מי רשום באופן פורמלי ברשם החברות כבעלים של טרמופוסט". המדינה מציינת עוד כי הבעלות הפורמלית המוצגת ברישום נועדה להסתיר את הבעלות האמיתית וכי בידיה ראיות רבות לכך.

יתרה מכך, לטענת המדינה, בעלי התפקידים בפועלים שירותי נאמנות המואשמים בתיק - רכט וחיים שמיר, מנכ"ל הבנק לשעבר ופועלים שירותי נאמנות - הצהירו כי גאידמק הוא שתיכנן לקנות את טרמופוסט תוך הסתרת זהותו והשתמש בגלמור לשם כך, ושגאידמק הוא למעשה מי שרכש את טרמופוסט.

המדינה: הצו הבנקאי לא פורסם בשוגג

בשבוע שעבר הגישו סנגוריו של גאידמק, פרופ' דוד ליבאי ועוה"ד דפנה ליבאי ושלמה בן אריה, בקשה למחיקת שבעה סעיפים מכתב האישום. מדובר בסעיפים שעוסקים במסירת מידע כוזב במטרה למנוע דיווח; ובטענה מקדמית שלפיה צו איסור הלבנת הון (חובת זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים), שמכונה הצו הבנקאי ומטיל על התאגידים חובות דיווח באשר לצדדים הרלוונטיים לחשבונות המנוהלים על ידם - ושעל בסיסו נעברו לכאורה העבירות - לא היה בתוקף בתקופה הרלוונטית והוא ניתן בחוסר סמכות מאחר שלא אושר בוועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת.

באשר לטענה זו, ענתה הפרקליטות כי משטר הדיווחים שלפי הצו החל לפעול ב-17.2.02 - ואולם ב-19.5.02, לאחר שמערך הדיווח של המערכת הפיננסית פעל כשלושה חודשים, "נוכח שר המשפטים כי צו הכניסה לתוקף לא פורסם בשוגג והוציא צו חדש". לטענת המדינה, הצו החדש בא לתקן פגם טכני ולא כל חוק שמתקן פגם טכני מהווה חקיקה רטרואקטיבית המנוגדת לחוק העונשין. לדברי המדינה, היות שהנאשמים פעלו לפי הצו כבר ב-17.2.02, אין בעובדה שהצו פורסם מאוחר יותר כדי לפטור אותם מאחריות פלילית.

עו"ד ליבאי מסר בתגובה: "העובדה שבנקים פעלו על פי צו בהנחה שניתן כדין, אינה נותנת תוקף לצו שלא אושר כדין. מכל מקום, טענה זו אינה רלוונטית לנאשמים שהם אנשים פרטיים, כמו גאידמק וגלמור, משום שמעולם לא נדרשו ולא פעלו בהתאם לצווים ולכן אין לומר שבפעילותם כביכול נתנו תוקף לצווים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#