עורכי דין לעליון: שכר טרחה של 9 מיליון שקל בנגזרת - נמוך מדי - משפט - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עורכי דין לעליון: שכר טרחה של 9 מיליון שקל בנגזרת - נמוך מדי

רונן עדיני ורם דקל הגישו את התביעה הנוגעת למכירת "מעריב" לדסק"ש, שהסתיימה בפשרה של 100 מיליון שקל ■ לאחר שביקשו 25 מיליון שקל ונדחו, הם טוענים כי השופט גרוסקופף פסק להם תמורה שגויה ומנוגדת לפסיקה: "ביהמ"ש היה צריך לפסוק שכר טרחה ברוחב לב"

30תגובות
השופט עופר גרוסקופף בטקס השבעת שופטים בבית הנשיא
אמיל סלמן

בית המשפט העליון יכריע מה יהיה שכר טרחתם של עורכי הדין שהגישו את התביעה הנגזרת בעניין עסקת דסק"ש־"מעריב". זאת לאחר שעוה"ד רונן עדיני ורם דקל הגישו בסוף מארס ערעור על ההחלטה של השופט עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי מרכז, שלפיה יקבלו יחדיו 9 מיליון שקל. סכום זה נמוך משמעותית מזה שביקשו, 25 מיליון שקל.

גרוסקופף, שהושבע לשופט ביהמ"ש העליון ביום הגשת הערעור, קבע כי התובעים הנגזרים, רמי אוסטרובסקי ויניב אוזנה, יקבלו כ–1.2 מיליון שקל כל אחד (הם ביקשו 6.25 מיליון שקל), אך הערעור נוגע רק לשכר הטרחה של עורכי הדין.

בערעור נכתב כי פסק הדין הביא לתוצאה בלתי הוגנת ואף מקפחת בכל הנוגע לשכר הטרחה שלהם בתיק שהתנהל מאז ספטמבר 2012. "ייחודיותו, תקדימיותם וחשיבותם של המקרה ושל הפסיקה שניתנה במסגרתו היו צריכים לשכנע את בית המשפט לפסוק שכר טרחה ברוחב לב ובאופן התואם פסיקות קודמות", נכתב.

במרכז התביעה עומדת העסקה לרכישת עיתון "מעריב" ב–2011 שאושרה בידי דירקטוריון דסק"ש בראשות בעל השליטה לשעבר, נוחי דנקנר. באוגוסט 2015 אישר גרוסקופף את הבקשה. בתחילת השנה אישר את הסכם הפשרה שנחתם בין הדירקטורים לחברה (מאחורי גבם של עורכי הדין שהתנגדו לו), שלפיו 13 הדירקטורים הנתבעים, ובהם דנקנר, ישלמו לדסק"ש 100 מיליון שקל — כאשר 85% מהסכום יגיע מחברת הביטוח. נקבע כי התשלום לתובעים ולעורכי דינם ייגרע מסכום הפשרה.

גרוסקופף חישב את שכר הטרחה והגמול בדומה (אך לא באופן זהה) להלכה שנקבעה בעניין רייכרט, שהציבה כללים לגובה שכר הטרחה לעורכי דין, ובהתאם לסכום נטו שיישאר בחברה אחרי התשלום לעורכי הדין ולנתבעים. בנוסף, הוא התחשב בכך שבעת אישור הבקשה לנגזרת כבר נפסק שכר טרחה של 250 אלף שקל. לפי חישוב זה, שכר הטרחה והתגמול הוא 11.4 מיליון שקל, והוא מתחלק ביחס של 4:1, כך שהתובעים הנגזרים יקבלו 20% מהסכום הכולל ועורכי הדין יקבלו 80%.

עדיני ודקל טוענים בערעור, המשתרע על פני 27 עמודים, כי פסק הדין בעניין שכרם סוטה גם מהרף המקובל וגם מפסיקות קודמות, ומציינים שורה של 15 תיקים שבהם אושר שכר טרחה בשיעור של 15%–25%. הם כותבים כי גרוסקופף סטה מהלכת רייכרט וקבע באופן שרירותי ולא מנומק מדרגות חדשות שאינן מוצדקות ושאין להן עיגון בהלכות שיצאו מבית המשפט העליון. בנוסף, לטענתם, ההפחתה של שכר הביניים שקיבלו (250 אלף שקל) היא בלתי הוגנת ותקדימית.

"בית המשפט צריך לערוך חשיבה מחדש"

אחת הטענות בערעור היא כי גרוסקופף כרך את שכר הטרחה והגמול ביחד, בשעה שמן הראוי היה להפריד את החישוב, שכן בעניין הלכת רייכרט הדיון עסק רק בשכר טרחה לעורכי הדין, ולא בגמול לתובעים. בנוסף, לטענתם, גם החישוב שנעשה לפי "סכום נטו" (לאחר תשלום הגמול ושכר הטרחה) ולא ברוטו (מתוך ה–100 מיליון שקל) אינו נכון והוגן ומנוגד לפסיקה. לסיכום, הם כותבים כי "שיעורי שכר הטרחה בתביעות נגזרות וייצוגיות בארה"ב במיוחד בתחומי ניירות הערך והחברות, שהנם בדרך כלל תיקים מורכבים וקשים יותר, גבוה משמעותית משכר הטרחה המקובל והנפסק בישראל".

הם מציעים לבית המשפט לערוך חשיבה מחדש של הנושא, בטענה שאין כל סיבה ליצור מדרגות בתמורה, ושיעור שכר הטרחה צריך להיות אחיד וקבוע מהשקל הראשון ועד האחרון. "נזכיר כי הלכת רייכרט ניתנה ביחס לתביעות ייצוגיות, בעוד ביחס לשכר טרחה בתביעות נגזרות עדיין אין הלכה ברורה שיצאה מבית משפט נכבד זה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#