שנה וחצי לאחר הגשת כתב האישום - פרשת "מי אביבים" חזרה לקו ההתחלה - משפט - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שנה וחצי לאחר הגשת כתב האישום - פרשת "מי אביבים" חזרה לקו ההתחלה

בפרשה הואשמו 6 עובדי ציבור בתאגיד מי אביבים בשיתוף פעולה אסור עם שורה של קבלני עבודות תשתית וביוב ■ הפטנט של הפרקליטות: כתב אישום ללא פירוט האישומים ■ התוצאה: השופטת הורתה למדינה להגיש מחדש את כתב האישום

5תגובות
נאשם בפרשת "מי אביבים" מחביא את פניו
מוטי מילרוד

לפני כשבועיים פורסם פסק הדין המסעיר שזיכה כליל את יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, אלון חסן, ואת מנכ"ל הנמל לשעבר, שוקי סגיס. פסק הדין הלבין במידה לא מבוטלת את פני הפרקליטות והמשטרה על שלל הכשלים בניהול תיק נמל אשדוד. באותו בוקר ממש, נאלצה המדינה להתמודד עם טעות קשה נוספת שעשתה בפרשת שחיתות גדולה אחרת.

המדינה נאלצה להגיש כתב אישום מחודש בפרשת "מי אביבים", שמתנהלת בבתי המשפט כבר מ-2016, ולמעשה - להחזיר את התיק לנקודת ההתחלה. זאת, לאחר שספגה (גם במקרה הזה) ביקורת מבית המשפט על אופן ההתנהלות של הפרקליטות.

פרשת "מי אביבים" אולי קצת פחות "סקסית" מפרשת חסן. אין לה פנים, ולא תמצאו בה נאשם ססגוני שהפך לסוג של אושיה תקשורתית, כמו אלון חסן. אך במהותה, זו פרשה חמורה לא פחות מפרשת הנמל. הפרשה גרמה נזק בעשרות מיליוני שקלים לציבור (על פי האישום). רק להמחשת היקפו העצום של התיק – רשימת עדי התביעה בתיק כוללת 389 עדים.

אם לסכם בכמה מילים את האישומים בתיק – מדובר בשיתוף פעולה אסור בין ששה עובדי ציבור בתאגיד מי אביבים (שבבעלות עיריית תל-אביב), לבין שורה של קבלני עבודות תשתית וביוב. עובדי הציבור (יוסף ליבוביץ', אלכס חייט, אברהם ברכו, אלכס פלדמן, בוריס קליימן ומיכאל קרמר, שכבר הורשע במסגרת הסדר טיעון) דאגו, בתמורה לשוחד שקיבלו, לנפח לכאורה את התמורה שמגיעה לקבלנים, ולעתים אפילו לדאוג שישולמו להם כספים על עבודות תשתית וביוב שלא נעשו מעולם. זאת על ידי הזנה של נתונים פיקטיביים למערכת התשלומים הממוחשבת, ובשיתוף פעולה בין החשודים השונים. בדרך הזאת, טוענת המדינה – נגנבו כספי ציבור בהיקף של עשרות מיליוני שקלים לפחות.

כתב האישום המקורי בתיק הוגש בספטמבר 2016. מאז הוגש כתב אישום שני על רקע השגת הסדר הטיעון עם הנאשם קרמר, שחיזק את הראיות נגד שאר הנאשמים. אלא שבפברואר 2018, כמעט שנה וחצי לאחר כתב האישום המקורי בתיק, קיבלה השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב את בקשתם של הטענות המקדמיות של מרבית הנאשמים בתיק, והורתה למדינה להגיש מחדש את כתב האישום – מה שמחזיר את התיק ביחס ל-14 הנאשמים שטרם הורשעו בתיק (המספר כולל הקבלנים והחברות שבבעלותם), לנקודת האפס.

הטענה המרכזית שקיבלה השופטת נוגעת לאופן שבו פורטו האישומים בתיק, וכאן אפשר להצביע גם על התופעה המדאיגה ביותר מבחינת התנהלות הפרקליטות. כתב האישום שהוגש בידי המדינה מתאר חמש דרכים שבהן נופחו או הומצאו לכאורה התשלומים ששולמו לקבלנים.

השיטה הראשונה היא הזנת טעות מכוונת במערכת התשלומים באמצעות שימוש מכוון במק"ט (מספר קטגורי) המייצג סוג עבודה יקרה מזו שבוצעה בפועל; השנייה – הזנה מכוונת של של חיוב כפול של מי אביבים בגין אותה עבודה; השלישית - הזמנת עבודה שבכלל לא היתה נחוצה (כשלא ברור האם העבודה הלא נחוצה בוצעה); הרביעית – הזמנת עבודות שאסור היה להזמין מהקבלנים לפי תנאי המכרז שבו זכו; והחמישית, הזנת פקודות עבודה שונה לחלוטין מסוג העבודה האמיתית שבוצעה.

כתב האישום, שמפרט עשרות מקרים של ניפוח והמצאת עבודות בשיטות השונות, אינו מפרט ברבים מהמקרים באיזו שיטה נופח, הומצא או הוזן באופן שגוי החיוב. כך לדוגמה, נכתב באישום מסוים כי הנאשמים פעלו כדי "להגדיל את היקף החיובים שהגישו הזוכות באמצעות חיובים פיקטיביים". איך נעשו החיובים הפיקטיביים? באיזו אחת מחמש השיטות? אז זה הפרקליטות לא פירטה.

כשעלו הטענות מצד הנאשמים, השיבה המדינה שהיא כבר תסביר למה בדיוק התכוונה בשלב ההוכחות בתיק. את זה השופטת לא כל כך אהבה. "תגובת המדינה כי תוכיח, במהלך שמיעת הראיות, את היסוד העובדתי לכל מעשה גניבה... לטעמי, אין הדבר סביר", פסקה. השופטת נימקה את הברור מאליו – הצגת האישומים בדרך כזאת לא מאפשרת לנאשמים להגיב לטענות נגדם, ופוגעם ביכולתם להתגונן מפני האישומים. לכן, השופטת הורתה למדינה להגיש מחדש את כתב האישום.

התוצאה היא ששנה וחצי לאחר הגשת כתב האישום הראשון בתיק, הנאשמים עוד לא השיבו לאישום. יש עוד הליך ארוך מאוד לנהל (כאמור, כמעט 400 עדים), והתחזית היא שללא קשר לתוצאת ההליך, לנאשמים ולציבור צפוי (גם בהליך הזה) צדק מאוחר וצולע.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#