החלפתם עורך דין באמצע הטיפול בתיק? אתם עלולים לשלם שכר טרחה פעמיים - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החלפתם עורך דין באמצע הטיפול בתיק? אתם עלולים לשלם שכר טרחה פעמיים

בית המשפט העליון דחה באחרונה ניסיון להתערב בפסק בורר שקבע כי לקוח שהחליף עורך דין באמצע טיפול משפטי ייאלץ לשלם גם לפרקליטו הראשון את מלוא שכרו ■ עו"ד אליעזר פני-גיל, יו"ר ועדת שכר טרחה ארצית בלשכת עורכי הדין, ממליץ: "אם אין סיבה עניינית - כדאי להימנע מהחלפת עורך דין"

11תגובות

>> בעידן של הצפת השוק באלפי עורכי דין חדשים מדי שנה זה לא מפתיע במיוחד שגם הלקוחות הנזקקים לשירות משפטי מרגישים עצמם מבוקשים, עד שאינם מהססים לבצע מעין הליך "התמחרות" בין עורכי הדין שעלול להסתיים במחלוקות על שכר הטרחה. המצב מסתבך כשלמחלוקת מצטרפת צלע שלישית, עורך דין נוסף שאליו עבר הלקוח באמצע הטיפול המשפטי בתיק. במצב כזה נשאלת השאלה למי משני עורכי הדין צריך לשלם: לזה שהחל לטפל בתיק, לעורך הדין שהשיג את התוצאות הסופיות בתיק - או לשניהם?

בחודש שעבר דחה שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר ניסיון להתערב בפסק בורר בעניין זה. נקבע כי לקוח שהחליף עורך דין באמצע הטיפול המשפטי, ייאלץ לשלם לעורך הדין הראשון את מלוא שכר הטרחה שנקבע בהסכם ביניהם - גם אם משמעות הדבר היא שהלקוח ישלם כפל שכר טרחה לשני עורכי הדין שטיפלו בתיק. מדובר במקרה שבו משני צדי המתרס עמדו בני זוג שבתם התינוקת נפגעה בתאונת דרכים, ועורך דינם לשעבר שטיפל בעבורם בתביעת פיצויים על נזקי התאונה. הצדדים חתמו על הסכם שכר טרחה שבו נקבע כי אם יופסק ייצוגם על ידי עורך הדין לאחר שלב הגשת ראיות, וגם אם הטיפול בתיק יועבר לעורך דין אחר - הם ישלמו לו את מלוא שכר הטרחה, בשיעור 11% בצירוף מע"מ מסכום הפיצוי שיוצע להם. ההסכם הפנה את הצדדים, במקרה של מחלוקות, לבוררות.

בעקבות הטיפול של עורך הדין בתיק נקבעה לתינוקת נכות בשיעור 100%. עורך הדין המשיך לטפל בתביעה עד לשלב שבו חברת הביטוח הציגה הצעת פשרה לסיום התיק. הלקוחות לא היו שבעי רצון מההצעה והודיעו לעורך הדין כי הם מפסיקים את ייצוגם על ידו, והעבירו את הטיפול בתיק לעורך דין אחר.

ואולם, כשעורך הדין הראשון דרש את שכר הטרחה הלקוחות סירבו לשלמו. המחלוקת הועברה לבוררות בפני עו"ד אליעזר פני-גיל, יו"ר ועדת שכר טרחה ארצית בלשכת עורכי הדין. בבוררות טענו הלקוחות כי אם ייאלצו לשלם את מלא שכר הטרחה לשני עורכי הדין - הם ישלמו שכר טרחה החורג מהתקרה הקבועה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

הבורר קיבל את תביעת עורך הדין הראשון וחייב את הלקוחות לשלם, לפי ההסכם, כ-480 אלף שקל ובנוסף, את שכר טרחתו בניהול הבוררות בסך 75 אלף שקל. פני-גיל דחה את טענת הלקוחות בדבר כפל שכר הטרחה וקבע כי התקרה הקבועה בחוק "חלה על על כל עורך דין בנפרד".

הלקוחות הגישו בקשה לביטול פסק הבוררות לביהמ"ש המחוזי בתל אביב, אבל בקשתם נדחתה. לפני כחודש הגיעה הבקשה לפתחו של דנציגר, לשעבר בורר מבוקש שידוע בגישתו המצמצמת התערבות של בתי המשפט בפסקי בוררות, שדחה אף הוא את בקשתם.

"חטיפת תיקים"

עו"ד פני-גיל, המתמחה זה 28 שנה בתחום הנזיקין, משייך מקרה זה למה שמכונה בענף "חטיפת תיקים" - מצב שבו עורך דין ב' מקבל לידיו תיק לטיפול, שעורך דין א' כבר החל לטפל בו. עם זאת, לדבריו, לא תמיד עורך הדין השני פועל באופן שלילי; לעתים הלקוח פונה לעורך הדין השני לאחר שהתחוור לו כי עורך הדין הראשון שהחתים אותו על ייפוי כוח, ניצל את מצבו הרגיש - כפי שקורה פעמים רבות כשעורכי דין מפעילים מערכי שיווק בבתי חולים ומחתימים את הלקוח על מיטת חוליו תוך ניצול מצוקתו הזמנית.

במקרה כזה, מדגיש פני-גיל, העברת התיק מעורך דין א' ל-ב' היא מוצדקת - אבל הוא מדגיש: "יש מקרים שבהם בלא כל הצדקה עורך דין ב' אומר ללקוח: 'הטיפול של עורך דין א' ממש רשלני, אצלי תקבל טיפול טוב יותר'".

עד כמה זה נפוץ?

"בשלוש-ארבע השנים האחרונות זה נהיה נפוץ, כשבשנה האחרונה זה נעשה חמור יותר ונפוץ יותר".

פני-גיל מציין כי הבעיה באה לידי ביטוי בעיקר בתביעות נזיקין, שבהן שכר הטרחה משולם לעורך הדין בדרך כלל רק בסוף התיק, בהתאם לתוצאות. "בתיקים שאינם תיקי נזיקין הלקוח כבר שילם את שכר הטרחה בתחילת הטיפול, והוא יחשוב עשר פעמים לפני שיעזוב את עורך הדין. בנזיקין הלקוח לא מביא בחשבון שהוא יצטרך לשלם בסוף לשני עורכי הדין". לדבריו, הבעיה מוכרת גם בתחום דיני המשפחה, שגם בו לעתים קרובות חלק הארי של השכר משולם בסוף ההליך.

האם לדעתך הדבר קשור לתחרות הגוברת בענף?

"אין ספק. מדי חצי שנה מצטרפים לשוק כ-2,000 עורכי דין רעבים לעבודה, וזה גורם לחטיפות תיקים, גם בקרב עורכי הדין הוותיקים שמידרדרים למצב הזה. הבעיה חמורה במיוחד בתיקים הגדולים, תיקים של נכויות קשות שבהם מדובר בפיצויים של מיליונים רבים. אלה תיקים שבדרך כלל מטפלים בהם עורכי דין ותיקים, שמסירים את החליפות והגלימות ונגררים לפעמים למלחמה מכוערת מאוד". איך מתמודדת לשכת עורכי הדין עם הבעיה?

"לא נראה לי שיש התמודדות של ממש, ואני גם לא בטוח שיש אפשרות להתמודדות של ממש. בעבר עלו כמה הצעות בעניין. אחת מהן היתה לקבוע כי חטיפת תיק זו עבירה אתית, ואולם בסופו של דבר ההערכה בלשכה היתה שזה לא יעמוד במבחן בג"ץ, בגלל טענה לפגיעה בחופש העיסוק של עורכי הדין. בנוסף, היה ניסיון לקבוע שתהיה חובה ללכת לבוררות חובה כשיש מחלוקת מסוג זה בין עורך דין ללקוח, וגם ההצעה הזו היתה בעייתית בשל טענה אפשרית למניעת הזכות לגישה לערכאות".

פני-גיל סבור כי "היד הקלה הזו של לעזוב את עורך הדין ולהחליפו באחר היא בסופו של דבר בעוכריו של הלקוח. מי שיוצא נפסד יותר מכולם הוא הלקוח, שבסופו של יום משלם יותר שכר טרחה, ולפעמים אפילו כפל שכר טרחה, כמו שהיה במקרה שהגיע באחרונה לבית המשפט העליון".

כיצד בכל זאת אפשר לשפר את המצב?

"הדרך הנכונה ביותר לדעתי, ואני יודע שהיא נאיבית, היא לקרוא לעורכי דין להיות יותר הגונים; כשלקוח בא אליהם ומבקש לטפל בתיק שבו הוא כבר מיוצג, שלא ימהרו לקבל את התיק. פעמים רבות הלקוח סתם לא מסתדר עם עורך הדין שלו בגלל היעדר כימיה או אמוציות שמלוות את התיק - התפקיד של עורך דין אחראי הוא להסביר לו שלמרות הרגשתו, עורך הדין שלו נתן לו שירות טוב.

"יתרה מזאת, לפעמים גם כשאני רואה שעורך הדין לא טיפל בלקוח ב-100%, אז גם אם ב-10% הוא לא היה בסדר, לעתים הנזק שייגרם ללקוח אם יילך לעורך דין אחר הוא 30% - וגם את זה חשוב להסביר ללקוח ולאפשר לו לקבל החלטה מושכלת.

"פתרון אחר, פרקטי יותר, הוא להחתים את הלקוח על הסכם שכר טרחה מפורט, שבו יהיו הוראות לא רק לגבי התשלום בעת גמר הטיפול בתיק, אלא גם סעיפים שדנים במקרה שבו הלקוח עובר לעורך דין אחר באמצע הטיפול. בדרך זו הלקוחות ילמדו שהסכמים יש לכבד ויחשבו פעמיים לפני שהם זונחים סתם כך עורך דין".

הסכם שכר טרחה מפורט

ומה לגבי עורך הדין השני, שקיבל את התיק באמצע?

"לעתים הלקוח אומר לעורך הדין השני: 'אני משלם כשכר טרחה אחוז מסוים ממה שאקבל בסוף התיק, נניח 20%, ואתה תשבור את הראש מול עורך הדין הראשון'. במקרה כזה, עורך הדין השני יילחם כדי שעורך הדין הראשון יקבל כמה שפחות, כי זה בא על חשבונו".

לכן, מציע פני-גיל לעורך הדין השני להחתים את הלקוח על הסכם שקובע כי שכר הטרחה שישולם לו יהיה בשיעור מסוים, רצוי בשיעור נמוך מהמקובל, ולציין שהסכום נקבע בהתחשב בעובדה שהלקוח צריך לשלם גם את שכר הטרחה של עורך הדין הראשון: "כדאי לציין במפורש בהסכם שלא תהיה שום השתתפות מצד עורך הדין השני בשכר הטרחה שהלקוח צריך לשלם לעורך דין הראשון, כדי שלא ימצא עצמו מעורב במחלוקת כספית עם עורך הדין הראשון".

עוד ממליץ פני-גיל לעורך הדין השני: "אם אתה לוקח תיק שעורך דין אחר החל לטפל בו, עליך לעשות זאת בעיניים פקוחות ולבחון אם היתה הצדקה אמיתית ללקוח לעזוב את עורך הדין. כי אם אין הצדקה כזו, קרוב לוודאי שאותו לקוח, שלא היה מרוצה מעורך הדין הראשון, גם לא יהיה מרוצה ממך".

ומה אתה מייעץ ללקוח?

"קודם כל לחשוב היטב לפני שעוזבים את עורך הדין. כמובן, שאם עורך הדין לא בסדר אז צריך לעזוב אותו - אבל אם אין סיבה עניינית, אז כדאי להימנע מכך. בנוסף, העצה שלי ללקוח היא שייקח עותק של הסכם שכר הטרחה שחתם עליו אצל עורך הדין הראשון, כי אחרי שנים רבות שבהן נמשך התיק הוא לא יזכור מה נקבע בהסכם. את הבדיקה מה נקבע בהסכם כדאי שהלקוח יעשה לפני שהוא מקבל החלטה להחליף עורך דין, כדי שיידע מהן ההשלכות הכספיות של החלפה כזו".

לקוחה שהחליפה עו"ד משיקולי כדאיות כלכלית תשלם שכר טרחה לעורך הדין הראשון שייצג אותה

>> עו"ד אליעזר פני-גיל נתקל בחטיפת תיקים לא רק כבורר, אלא גם כעורך דין שמייצג לקוחות בדיני נזיקין ועבודה. באחרונה תבע פני-גיל לקוחה לשעבר, לאחר שזו סירבה לשלם לו שכר טרחה בגין שירות משפטי שהעניק לה לפני שהחליפה אותו בעורך דין אחר. בימ"ש השלום בתל אביב קיבל את תביעתו ברובה, ופסק כי על הלקוחה לשלם לו 11 אלף שקל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מ-2007, וכן 10 אלף שקל שכר טרחה.

באותו מקרה ייצג פני-גיל לקוחה שנפצעה באירוע שאירגן מקום עבודתה. הלקוחה הגישה, באמצעות עורך דין אחר שטיפל בה, תביעת פיצויים נגד המלון ותביעה נגד המוסד לביטוח לאומי. כשנתיים לאחר הגשת התביעות היא ביקשה להחליף את בא-כוחה ופנתה לפני-גיל. השניים חתמו על הסכם שכר טרחה שבו נקבע כי השכר יהיה בשיעור 25% "מכל סכום שיתקבל (הן בתביעת הנזיקין הן מהמוסד לביטוח לאומי) בצירוף מע"מ והוצאות".

במארס 2006 התקבלה התביעה נגד הביטוח הלאומי ונקבע כי מדובר בתאונת עבודה. בהמשך, הגישה הלקוחה בעצמה בקשה לקבלת דרגת נכות, אלא שהביטוח הלאומי קבע שהיא אינה זכאית לכספים שכן לא נקבעו לה אחוזי נכות. כשביקשה להגיש ערר על ההחלטה סיכם פני-גיל עם הלקוחה כי בגין שירות זה ישולם לו סכום נוסף של 5,000 שקל, אבל לפני שהוגש הערר הודיעה לו הלקוחה על רצונה לנתק את ההתקשרות עמו והגישה את הערר באמצעות עורך דין אחר, ובהמשך נקבעו לה 19% נכות.

לטענת פני-גיל, הכספים ששולמו ללקוחה מביטוח לאומי בגין אחוזי הנכות, כ-70 אלף שקל, היו תוצאת ההצלחה בתביעה שהגיש נגד הביטוח הלאומי ושל פסק הדין שהכיר בפציעתה "תאונת עבודה". משכך, לטענתו, הוא זכאי לשכר טרחה לפי ההסכם, בשיעור 25%.

השופט אילן רונן קבע כי הובהר ללקוחה מראש ששכר הטרחה אינו כולל טיפול בפניות נוספות, כמו הערר שביקשה להגיש. לכן, קבע, רצונה להפסיק את הייצוג בשל דרישתו של פני-גיל לתשלום נוסף אינה "סיבה הוגנת" להפסקת ההתקשרות. "כל שנותר אפוא הינו החלטה מודעת של הנתבעת להפסיק את שירותי התובע בשל שיקולי כדאיות כלכלית גרידא.

"הנתבעת העדיפה להתקשר עם עו"ד חדש רק משום שזה הסכים לטפל בערר בתנאים נוחים יותר לנתבעת. במצב זה, ודאי שאין לקבל את טענתה של הנתבעת לשלילה גורפת של זכות התובע מכל תשלום ששולם לה, לאחר שהחליטה להפסיק את שירותיו של התובע. לו התקבלה עמדת הנתבעת, יכול היה כל לקוח להפסיק חד-צדדית את התקשרותו עם עורך הדין רגע לפני קבלת טובת ההנאה נשוא התקשרותם - ובכך להימצא פטור מתשלום", קבע השופט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#