עו"ד מרים זפט: "וינרוט של שנות ה-90 זה לא וינרוט של 2011 - שילמנו שכר טרחה גבוה" - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עו"ד מרים זפט: "וינרוט של שנות ה-90 זה לא וינרוט של 2011 - שילמנו שכר טרחה גבוה"

זפט, רעייתו של השופט יהודה זפט, עונה לטענות שלפיהן עו"ד וינרוט העניק לכאורה לבני הזוג שירותים משפטיים תמורת סכום זעום, בציפייה לקבל יחס מועדף בבית המשפט ■ "לומר ששנים אחר כך צריך לזכור שוינרוט היה עורך דין שלי? לא היה לו שום הישג בולט"

26תגובות

>> עו"ד מרים זפט, רעייתו של השופט יהודה זפט מבית המשפט המחוזי בתל אביב, קראה במשך כשבוע כותרות וידיעות כנגד בעלה. לאחר שראתה שהלהבות אינן שוככות אף שלהערכתה מדובר בסיפור שאינו משמעותי, שמעה מעורכי דין שכנראה יש מי שדואג ללבות אותן. על בעלה השופט נאסר להתראיין או להגיב מתוקף תפקידו והיא, שעומדת בראש משרד עורכות דין עצמאי זה כ-40 שנה, ניאותה להעניק ראיון ל-TheMarker. לאורך הראיון מקפידה זפט להדגיש כי אינה מדברת בשמו של בעלה, וכי היא אומרת את הדברים מנקודת מבטה.

לפני כשבוע וחצי פורסם כי זפט ובעלה נמנו לפני כ-20 שנה עם לקוחותיו של עו"ד ד"ר יעקב וינרוט, שעומד כעת לדין ונאשם בעבירות שוחד והלבנת הון. לפי כתב האישום נגד וינרוט ופקיד השומה של גוש דן לשעבר, רו"ח שוקי ויטה, ניהלו השניים יחסי תן וקח מסוף שנות ה-90. וינרוט טיפל בבעיה משפטית של ויטה, שהקשתה על קידומו במס הכנסה, תמורת שכר טרחה מופחת שהסתכם בכ-20 אלף שקל, ואילו ויטה טיפל בלקוחות של וינרוט. לפי האישום, ב-2003 אישר ויטה הסכמי מס חריגים ללקוחותיו של פרקליט הצמרת: מיכאל צ'רנוי, ארקדי גאידמק והיהלומן דן גרטלר. בעבור הסכמי מס אלה קיבל וינרוט יותר מ-30 מיליון שקל. הטענה העיקרית של המדינה היא כי וינרוט גבה מויטה שכר טרחה נמוך ולא ריאלי כדי ש"יטפל יפה" בלקוחותיו בעלי הממון - שמהם גבה סכומי עתק.

כחלק מטענות ההגנה שלו הגיש וינרוט לבית המשפט רשימה של לקוחותיו מהמגזר הציבורי. הוא ביקש להראות בכך כי שכר הטרחה המופחת שגבה מויטה היה נוהג רווח במשרדו ככל שמדובר בעובדי ציבור. בעקבות זאת נחשף בין היתר כי עם לקוחותיו של וינרוט ב-1989 נמנו גם בני הזוג זפט. לפי הפרסומים, העבודה על התיק שלהם גזלה ממשרדו של וינרוט 400 שעות עבודה, שתמורתן גבה המשרד שכר טרחה של 16,500 שקל.

פרסומים מאוחרים יותר טענו כנגד השופט זפט כי הוא דן בתיקים שבהם הופיעו מולו וינרוט ועורכי דין ממשרדו, אף שוינרוט ייצג אותו בהליך משפטי אישי, מבלי שזפט יידע את הצדדים על ההיכרות המוקדמת לכאורה. לפי הפרסומים, זפט טיפל ב-17 תיקים שבהם היה וינרוט מעורב מבלי שערך גילוי נאות.

הכתבות גררו קריאות מצדם של עורכי דין שלפיהן על זפט להתפטר. מנהל הנהלת בתי המשפט השופט משה גל ושופטים אחרים גיבו את זפט, וטענו כי לא מתקבל על הדעת לפשפש בעברו הרחוק של כל שופט.

"אני לא רוצה לדבר בשמו של בעלי. אני מבהירה את הדברים בתור מי שטיפלה בתיק שבו טיפל וינרוט מהיום הראשון ועד האחרון, ומקבלת כיום את הריקושטים", מבהירה מרים זפט כבר בפתיחה.

"וינרוט נראה לי בעל פוטנציאל"

בשבוע האחרון ריעננה זפט את זיכרונה בהליך המשפטי שהתקיים לפני כ-20 שנה, ומאז שהסתיים לא העסיק אותה כלל. כעת היא משחזרת את הסיפור: "ב-1987 רכשנו דירה מקבלן בשכונת הר שלום בבני ברק. היתה תקופה נקובה בחוזה עם תאריך יעד למסירה, והקבלן לא מסר את הדירה במועד כי הבניין לא הושלם. הקבלן היה באיחור של 16 חודשים, ולא היה מנוס מהגשת תביעה לקבלת הדירה. כעורכת דין חשבתי שעורך דין לא צריך לייצג את עצמו. בינתיים הקבלן מסר את הדירות וחשבתי שצריך להגיש תביעת פיצויים, ולצורך כך שכרתי את שירותיו של עו"ד וינרוט. הכרתי אותו רק ממסדרונות בתי המשפט, והוא נראה לי בעל פוטנציאל".

איך נוצרה ההיכרות הראשונית בינך לבין עו"ד יעקב וינרוט?

"אני לא זוכרת מאיפה הכרנו, אני מניחה שמהעבודה המשפטית בבית המשפט, כי גם אני מתדיינת בבתי המשפט הרבה. לאחר שהקבלן פיגר במשך 16 חודש במסירת הדירה שרכשנו ממנו פניתי לוינרוט, סיפרתי לו את המעשה וביקשתי כי ייצג אותי בהליכים המשפטיים הנדרשים. והוא הסכים - למה לא? בניגוד לפרסומים, לא הכרתי אותו מבני ברק, לא הכרנו את וינרוט בשום צורה חברתית ומעולם לא היה לנו קשר חברתי. אנחנו לא נפגשים בשום אירוע, מעולם לא היינו שכנים של וינרוט, אין לנו שום דבר אתו. הוא נתן לי ייעוץ משפטי וקיבל את התשלום. נקודה.

"מאחר שחוזה הרכישה נכרת על ידי בעלי ועל ידי, התביעה הוגשה בשם שנינו. מי שטיפל בכל העניינים של התביעה הזאת, מתחילתה ועד סופה, היא אני - כי אני גם עורכת דין, יוצאת ובאה מהמשרד, והזמן שלי היה חופשי יותר לטפל בכך. מבין שנינו, הטיפול כולו היה על ידי. בנוסף, וינרוט לא טיפל בעצמו בתיק. זה לא היה תיק גדול שבעל המשרד צריך לטפל בו".

זפט מציינת כי סכום התביעה, שהיה 130,927 שקל, הוא סכום הפיצויים המוסכמים על הפרה יסודית שנקבע בחוזה. התביעה הוגשה בהליך מהיר יחסית של סדר דין מקוצר כנגד החברה הקבלנית ויורשיו של הקבלן, שנפטר לפני הגשת התביעה. במקביל הוגשה בקשת עיקול על חשבון בנק של הקבלן ועל כספים שמגיעים לו מאנשים אחרים שרכשו ממנו דירות בהרצליה. "קיבלנו צו עיקול במעמד צד אחד", היא מספרת, ומדגישה את חלקה המכריע בטיפול מבחינתם של בני הזוג זפט: "אני הפקדתי ערבות בנקאית מחשבון הבנק שלי, ההתחייבות העצמית לפי הוראת בית המשפט היתה שלי. תצהיר שהוגש עם בקשת העיקול היה שלי. לדיונים שהיו רק אני הגעתי".

פסק הדין העיקרי בתביעה של הזוג זפט ניתן בתחילת 1993, והליכי העיקול הסתיימו בפשרה ב-1994. את פרק הזמן הארוך שבו התנהל ההליך מייחסת זפט להתמשכות ההליכים האופיינית למערכת המשפט, ולא למורכבות התיק.

כמה דיונים היו?

"הואיל וטרם קיבלתי את התיק ממשרד וינרוט, אני לא יכולה לציין את מספר הישיבות. אני זוכרת כי סמוך להגשת התביעה היה דיון בעיקול הזמני שבו השתתפתי, היתה ישיבת הוכחות שבה העדתי ובה העיד גם בנו של הקבלן המנוח, והיה גם דיון בנושא אכיפת העיקול הזמני על 'המחזיקים' שהסתיים בפשרה. היו מן הסתם גם דיונים נוספים, לא מהותיים, שבהם לא השתתפתי. לפי פסק הדין שקיבלתי השבוע מוינרוט, פסק הדין ניתן מבלי שהיה צורך להגיש סיכומים. בית המשפט קיבל את התביעה במלואה וחייב את הנתבעים בתשלום סכום התביעה.

"לאחר פסק הדין היה צריך להתמודד עם צדדים שלישיים שעל כספיהם רשמו עיקול. היה דיון נוסף אתם, שבמהלכו הושג הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, שלפיו הם שילמו לנו 66 אלף שקל לסילוק הטענות כנגדם. בזה הסתיים ההליך. ההליך כולו לא כלל שום עובדות או סוגיות משפטיות מסובכות. הליך פשוט לחלוטין".

"שילמתי בפועל סכום די נכבד"

עוד מתברר כי אף שהזוג זפט זכה בתביעה, הם לא הצליחו לגבות את מלוא חובו של הקבלן המנוח כלפיהם. "אני חושבת שקיבלנו את 66 אלף השקלים שהוסכם על התשלום שלהם עם הצדדים השלישיים שעליהם הוטל עיקול", אומרת זפט, "כך שבפועל מה ששולם בפועל עבור התביעה, היה כ-50% מסכום התביעה הנומינלי. יוצא ששילמתי בפועל סכום די נכבד כשכר טרחת עורכי דין מתוך הכספים שקיבלתי מההליך המשפטי".

מרים זפט

זפט אינה זוכרת כיום במדויק כמה שילמה לוינרוט, אך היא מאמינה לדיווחיו. "אם אני מתרגמת כיום שווי של 16,500 שקל מראשית שנות ה-90, זה לא סכום זעום. אם אני משווה זאת למהות התביעה, תביעה כספית נמוכה, זה שכר טרחה סביר מאוד. בטח בשביל תביעה שלא צריך להפוך בה שמים וארץ כדי להגיע לתוצאה, אין שום סוגיה משפטית סבוכה, לא צריך לחפש בספרים, אפילו סיכומים לא היה צריך להגיש. העובדות פשוטות. אם אני משחזרת לאחור, במועד התשלום לא היתה לי הרגשה שאני משלמת שכר נמוך, ממש לא. וינרוט של ראשית שנות ה-90 זה לא וינרוט של ראשית 2011. בנוסף לכך, התיק לא הצדיק תשלום גבוה יותר. הסכום היה בהחלט מכובד והולם. בקביעת שכר הטרחה לא ניתן שום משקל לעובדה שאני הלקוחה, ובטח שלא היה שום משקל שיחד אתי הלקוח הנוסף הוא בעלי".

זפט מבהירה עוד כי כלל לא שוחחה עם וינרוט על שכר הטרחה. לגרסתה, "עו"ד בועז בן צור הזמין אותי לסגור את שכר הטרחה. הוא נקב בסכום וחשבתי שזה קצת גבוה. בתור עורכת דין אני יכולה להעריך שהעבודה נעשתה באופן סביר, אבל לא דרשה מאמץ או מיומנות מיוחדת. לא פניתי אליו בגלל מיומנות מיוחדת שלהם בתחום, אלא בגלל שחשבתי שזה משרד טוב, שיוכל להביא תוצאות נכונות".

היא מציינת כי עד עתה לא קיבלה את מסמכי התיק במלואם. "לא היה לי בזה צורך. קיבלתי ממנו אתמול באי-מייל את הפרוטוקולים. דיברו על ערימות קלסרים, אבל מדובר בכ-50 עמודי פרוטוקול בסך הכל לכל היותר. אולי הוא שומר אצלו עוד חומר.

"אם וינרוט היה מזמן אותי לעדות במשפטו", מוסיפה זפט, "אני חושבת שלא היתה לי עם זה כל בעיה. לא ראיתי בעובדה שהוא נתן לי שירות משפטי שום מעשה יוצא דופן או מיוחד. מאז הטיפול שלו בתביעה הזאת אני מייצגת את עצמי, ועושה זאת טוב יותר". זפט דוחה את הספקולציות שהעלו בתקשורת עורכי דין אנונימיים, שלפיהן העבודה על התיק הצריכה 400 שעות עבודה. לשיטתה, "שכר הטרחה שנגבה היה סכום גבוה מאוד יחסית לסכום שנגבה בסופו של דבר מההליכים המשפטיים. להציג את התשלום כתשלום נמוך זו הצגה בלתי סבירה שלא דומה כלל לאמת".

ובכל זאת, את לא חושבת שהשופט זפט היה צריך לגלות את דבר הייצוג הקודם שלו על ידי וינרוט?

"הטיפול של משרד וינרוט בתיק הסתיים עם קבלת פסק הדין. הקשר עם המשרד היה מקצועי ולא הותיר שום רישום. שום דבר שאתה זוכר אותו. לא נותר מכך שום דבר. כעורכת דין אני ממשיכה לנהל הליכים משפטיים מול עו"ד אבי וינרוט (אחיו של יעקב וינרוט ושותפו למשרד) משני צדי המתרס, אין לי שום יחס מיוחד אליו. הופעתי מול עו"ד בועז בן צור (שותפו לשעבר של וינרוט), רבנו וצחקנו כמו שעורכי דין רבים וצוחקים זה מול זה. אין שום משקעי עבר, לא לטוב ולא לרע. המשרד של וינרוט לא עשה משהו שהעלה אותי או את בני המשפחה לספירות נשגבות, שום אירוע טראומטי או משמח במיוחד. קיבלנו פסק דין פשוט להשגה, וגם ממנו לא קיבלנו הכל. לומר שלאורך שנים אחר כך צריך כל הזמן לזכור שוינרוט היה עורך דין שלי? זה היה דבר של כלום, משב רוח חולף, היה ואיננו. לא היה שום הישג בולט".

איך את מרגישה עם החשיפה הזאת?

"אני חושבת שהעיתונות נוהגת בחוסר יושר וחוסר הגינות. הרצון למכור עיתונים לא מצדיק הכפשת שמם של אנשים וניהול מסע נאצות, בידיעה גמורה שהוא משולל יסוד. חוץ מהתימהון והעלבון לאינטליגנציה של רמת הכתבות והחד-צדדיות שלהן, אני מרגישה בסדר. אין לי שום הרהורים או מחשבות שניות. רוחי לא נפלה, האדרנלין אצלי בסדר. אבל אי אפשר לומר שזה עובר בלי כלום. זה מפריע בסדר היום, זה מקומם, זה מיועד לפגוע וזה גם פוגע.

מי מחזק אותך במהלך התקופה הזאת?

"המשפחה והחברים שלי. גם עורכי דין שאין לי אתם קשר יומיומי מביעים פלצות מהכתבות המתלהמות ומרצח האופי. הם התרשמו מהרמה הירודה של הכתבות המשתלחות, וטוענים בתוקף שצריך לראות בכתבות ניסיון כוחני של אינטרסנטים להשפיע על מערכת המשפט".

בעקבות הפרסומים פנו תנועת אומ"ץ והתנועה לאיכות השלטון לנציב תלונות השופטים. מה דעתך על כך?

"זה בסדר, אם הפנייה שלהם נעשתה ממניעים לגיטימיים אז אין לי ביקורת על ההתנהלות. יש לי ביקורת על עיתון שמבצע תהליך של סקילה בציבור לריק מתוך רצון למכור עיתונים".

זפט, אשה מסורתית מבוגרת הנראית צעירה מכפי גילה, יכולה היתה כבר מזמן לסגור את משרד עורכי הדין שבראשו היא עומדת, לצאת לפנסיה ולבלות בזמנה החופשי כראות עיניה. ואולם, ניכר בה שהיא אוהבת את מלאכת עריכת הדין ואת ההתדיינויות בבתי המשפט. היא ערה לכבודה של מערכת המשפט ומודעת היטב לחשיבות של שמירה על אמון הציבור בבתי המשפט. בצער היא אומרת: "הכתבות האלו ליבו יצרים נגד המערכת המשפטית בכלל. אנשים שבדרך כלל מרגישים את עצמם נדחקים לשוליים או שיש להם מטענים נגד המוסד המשפטי קיבלו חיזוקים לעמדותיהם. כעורכת דין אני יכולה לומר שכשיוצאים מדיונים אצל שופט מי שזכה בדרך כלל משבח את השופט, ועורך הדין שהפסיד ממורמר ומותח ביקורת על השופט. אבל אני לא מאמינה שעורך דין של ממש יתבטא בצורה מתלהמת כזו כפי שקראתי".

עו"ד בן צור: "לא שוחחתי עם השופט זפט"

עו"ד בועז בן צור, שותפו לשעבר של וינרוט שייצג את זפט בהליך לפני כ-20 שנה, מסר כי "הקשר הבלעדי של משרד וינרוט היה עם עו"ד מרים זפט. לא נפגשתי ולא שוחחתי, מטוב ועד רע, עם כבוד השופט זפט. למיטב זיכרוני, התביעה הלא גדולה הסתיימה בהסדר פשרה עם צד שלישי, ובמשך שנים לאחר מכן לא הופעתי בפני השופט זפט. משהופעתי, בחלוף שנים, ההתייחסות היתה לעולם עניינית, יובשנית ומקצועית, כפי סגנונו השגור של השופט זפט. במהלך השנים גם קרה שייצגתי לקוחות בהליכים מול לקוחות של עו"ד מרים זפט, וזו שגרת חיינו המקצועיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#