נפצעתם? חליתם? ההחלטה שבזכותה תקבלו יותר - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נפצעתם? חליתם? ההחלטה שבזכותה תקבלו יותר

בית המשפט המחוזי קבע בהכרעה תקדימית: ריבית של 3% המחושבת לצורך קביעת פיצויים חד־פעמיים בתביעות נזיקין אינה הגיונית, ולכן יש להפחיתה — לטובת הניזוקים

3תגובות
דובי פצוע

פסק דין חשוב שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי מרכז בלוד עוסק בסוגיה שמעסיקה רבות את השחקנים בתחום תביעות נזקי הגוף, ומשנה את האופן שבו מחשבים פיצוי לניזוק. שופטת בית המשפט המחוזי, בלהה טולקובסקי, לא השלימה עם המצב הקיים - אף שהוא נמצא לפני הכרעה בבית המשפט העליון - וקבעה לטובת הנפגעים כי ריבית של 3% המחושבת לצורך קביעת פיצויים עתידיים בתביעות נזיקין אינה הגיונית, ולכן יש להפחיתה ל–2%.

שיעור ההיוון של פיצוי עתידי עולה כמעט בכל תביעת נזיקין שבה נפסק לניזוק סכום כלשהו בגין רכיב עתידי, כמו שנות הכנסה עתידיות אבודות. במקרים כאלה נוהג בית המשפט לפסוק סכום שישולם באופן חד־פעמי, אבל ישקף את תשלומי הפיצויים שאמורים להינתן לניזוק בעתיד. קביעת סכום חד־פעמי כזה מחייבת היוון של זרם התשלומים העתידי לפי שיעור ריבית היוון מסוים, שמפחית את תשלום הפיצוי הגלובלי.

אבל סביבת הריבית הנמוכה במשק משפיעה באופן דרמטי על התשואה שיכולים ניזוקים לקבל עבור פיצויים חד־פעמיים שנפסקים בבתי המשפט. למרות נפילת שיעורי הריבית על השקעות בעשור האחרון, בתי המשפט ממשיכים להניח באופן עקבי כי ניזוקים שמקבלים פיצוי חד־פעמי יכולים להשיג תשואה שנתית של 3% בממוצע גם בהשקעות נזילות וסולידיות (ולפי ריבית זו מחושב הערך הנוכחי של הפיצוי), אך הנחה זו אינה מציאותית.

ניסיונות שנעשו בשנים האחרונות לשנות את ההלכה ולהפחית את שיעור ריבית ההיוון, נדחו. עוד בשנות ה–90 קרא שופט בית המשפט העליון תאודור אור למחוקק לומר את דברו בעניין. בשנים האחרונות שבה ונשמעה הטענה כי נוכח התנאים השוררים במשק, יש להפחית את שיעור ריבית ההיוון.

"שאלה מגה־כלכלית כבדת משקל" איזו תשואה ניתן לקבל בעשורים הקרובים על השקעות בטוחות
חוות הדעת של התובעים –
קטין והוריו
הטענה: לפי חוות הדעת של ד"ר מיכאל
שראל, מי שמבקש להשקיע את כספי
הפיצויים במסלול השקעה בטוח לצורך
קבלת זרם תקבולים קבוע וידוע מראש,
לא יוכל לקבל ריבית גבוהה מ 1%-
התוצאה: יש להפחית את ריבית ההיוון
מ 3%- ל 1%-
חוות הדעת של הנתבעת –
שירותי בריאות כללית
הטענה: לפי חוות הדעת של פרופ' רמי
יוסף, ההנחה כי שיעור הריבית הנמוך
הקיים במשק ישקף את הריבית בעשורים
הקרובים אינה נכונה מבחינה מימונית -
אקטוארית וכלכלית
התוצאה: אין לסטות מההלכה הפסוקה
שלפיה נקבעה ריבית היוון של 3%
השופטת בלהה טולקובסקי
הכרעה: לא סביר להניח שהתובעים
כמשקיעים פשוטים יוכלו להפיק תשואה של
3% על השקעה סולידית שתבטיח כי ייוותר
בידי הקטין פיצוי שיהיה בו כדי להבטיח את
כיסוי נזקיו העתידיים, עד לאריכות ימיו
פסיקה: הפיצויים יחושבו לפי ריבית היוון

ב–2015 מונתה ועדה בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד שהתייחסה לשיעור ההיוון של גמלאות הביטוח הלאומי, שאף הן הוונו בשיעור של 3%. הוועדה החליטה להפחית את שיעור ההיוון ל–2%, ובעקבות זאת הותקנו תקנות מתאימות.

"הניזוק יפסיד שליש מהכנסתו"

סוגיית שיעור ההיוון של פיצויים חזרה ועלתה בהליכים רבים בשנים האחרונות על רקע סביבת הריבית הנמוכה במשק, והיא אף נמצאת היום לפני הכרעה של בית המשפט העליון.

בפסק דין שנתנה לפני כשבועיים בתביעת רשלנות רפואית, השופטת טולקובסקי לא השלימה עם העיוות שבהלכה הקיימת. מדובר בתביעה שהוגשה ב–2012 על ידי קטין והוריו נגד שירותי בריאות כללית בטענה לגרימת נזק במהלך הלידה. התביעה נוהלה על ידי עורכי הדין דורי כספי, נאוה לאונר ודניאלה אביבי ממשרד כספי, סרור ושות'.

כתוצאה מהתנהלות רשלנית של הצוות הרפואי בבית החולים כרמל שבחיפה (בבעלות שירותי בריאות כללית), נגרם ליילוד נזק מוחי שבגינו הוגשה התביעה. בשלב מתקדם של ניהול ההליך הודתה הנתבעת באחריותה לנזקי התובעים, כתוצאה מההתנהלות בלידה, כך שפסק הדין עסק רק בשאלת גובה הנזק.

השופטת פסקה סכום פיצוי של 15 מיליון שקל, שחושב בשיעור ריבית היוון של 2% — כמו תקנות ההיוון שנקבעו בעניין הביטוח הלאומי, ולא 3% כפי שהיה נהוג עד כה. מדובר בפער משמעותי, שכן בריבית של 3% התובעים היו מקבלים פיצוי חד־פעמי של 12.7 מיליון שקל. זוהי הכרעה ראשונה ותקדימית של ערכאה מחוזית.

פצועה מפונה לאחר שריפה בירושלים
אוליבייה פיטוסי

בפסק הדין כתבה השופטת כי "לאחר ששבתי ובחנתי את חוות הדעת של המומחים וטענות באי הכוח של הצדדים בסיכומיהם, שוכנעתי כי בתנאים השוררים במשק זה תקופה, לא יהא זה סביר להניח שהתובעים כמשקיעים פשוטים יוכלו להפיק תשואה בשיעור של 3% על השקעה סולידית, שתבטיח כי ייוותר בידי הקטין סכום פיצויים שיהיה בו ובפירותיו כדי להבטיח את כיסוי נזקיו העתידיים, עד לאריכות ימיו".

שני הצדדים למחלוקת רתמו לטיעונים שלהם חוות דעת של אנשי מקצוע. התובעים — שטענו כי יש להפחית את ריבית ההיוון ל–1% מכיוון שבתנאים השוררים בשנים האחרונות אין אפשרות להשקיע את כספי הפיצויים בהשקעה בטוחה וסולידית הנושאת ריבית של 3% — תמכו את הטענה שלהם בחוות דעת של ד"ר מיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר.

שראל ציין כי רוב הכלכלנים בישראל מסכימים שהריבית שנמצאת בשפל היסטורי של 0.1% בלבד לשנה תישאר ברמה אפסית גם בעתיד הנראה לעין, וגם כאשר היא תתחיל לעלות זה יקרה באטיות. המשמעות היא שהריבית הריאלית שיכול לקבל משקיע בטווח הקצר, היא ריבית שלילית. שראל גם ציין כי מי שמבקש להשקיע את כספי הפיצויים במסלול השקעה בטוח לצורך קבלת זרם תקבולים קבוע וידוע מראש, לא יוכל לקבל ריבית גבוהה מ–1%.

לדבריו, אם כספי הפיצויים יהוונו לפי ריבית של 3% לשנה, לא תהיה לניזוק דרך לשחזר את סכום הפיצויים, והוא צפוי להפסד של כשליש מהכנסתו העתידית. לכן, לדבריו, במקרה שפוסקים פיצויים בתשלום אחד, יש להתחשב בריבית היוון של 1% לכל היותר.

"שאלה למחוקק"

מנגד, טענה הנתבעת כי אין לסטות מההלכה הפסוקה, שלפיה ריבית ההיוון נקבעה בשיעור של 3%, וכי יש אלטרנטיבות השקעה שלא באג"ח ממשלתיות שניתן לקבל בהן תשואה של לפחות 3%. לטענתה, זוהי שאלה מגה־כלכלית כבדת משקל, המשפיעה על התנהלות המשק כולו, ולכן היא צריכה להיות מסורה לרשות המחוקקת או המבצעת — ולא השופטת. היא צירפה את חוות הדעת של רמי יוסף, פרופסור לאקטואריה ומימון, שלפיה ההנחה ששיעור הריבית הנמוך ישקף את שיעור הריבית בעשורים הקרובים כמוה כהנצחת המשבר הפיננסי של 2008 והיא אינה נכונה מבחינה מימונית — אקטוארית וכלכלית.

לדבריו, קיימת תנודתיות מעגלית בשוק הריבית, ולכן כשם שאין מקום לבסס קביעות כלכליות ארוכות טווח על בסיס נתונים כלכליים בתקופת שיא, כך אין לעשות זאת על בסיס נתונים כלכליים בתקופת שפל. הוא פירט מגוון אפשרויות ההשקעה ברמת ביטחון גבוהה לצורך קבלת תזרים עתידי, וציין כי ריבית היוון של 3% בשנה היא ברף הנמוך והשמרני מבין חלופות ההיוון הקיימות לצורך היוון תקבולים לטווח הארוך.

השופטת טולקובסקי לא קיבלה את הטענה של הנתבעת כי הורדת שיעור ריבית ההיוון לרמה התואמת ריבית שמקבלים על אג"ח ממשלתיות כמוה כהנצחת המשבר הכלכלי. "בהקשר זה מקובלת עלי עדותו של ד"ר שראל כי הריבית על אג"ח ממשלתיות בשיעור של כ–1% (ל–30 שנה) מגלמת בחובה כי שיעור הריבית יעלה בעתיד", כתבה השופטת. עוד היא הוסיפה: "משהוכח כי אין בידו של המשקיע הפשוט להפיק שיעור תשואה של 3% לשנה באופן קורלטיבי לריבית ההיוון, כך שקרן הפיצויים שאמורה לספק את צרכיו תישחק ולא יהיה בה כדי להיטיב את נזקיו לאורך תוחלת חייו — יש מקום לשינוי ריבית ההיוון".

השופטת קבעה כי התאמת הריבית להיוון הפיצויים לשיעור הריבית שנקבע בתקנות ההיוון בעניין הביטוח הלאומי (2%), שהיא ריבית גבוהה מהריבית שניתן לקבל בתקופה הנוכחית על אג"ח ממשלתיות, משקפת למעשה התחשבות בתמהיל של השקעות באפיקי השקעה בטוחים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#