"הפער התרבותי בין מדינות משפיע על הצלחות של מיזוגים בינלאומיים" - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הפער התרבותי בין מדינות משפיע על הצלחות של מיזוגים בינלאומיים"

מחקר חדשני קובע: היקף ההשקעות הבינלאומיות וסיכויי ההצלחה שלהן עולים ככל שהמדינות דומות יותר ברמת השוויון החברתי ■ פרופ' עמיר ליכט, מעורכי המחקר: "דגש תרבותי על שוויון הולך יד ביד עם שחיתות נמוכה, שקיפות גבוהה יותר בחברות ציבוריות ופיקוח נמרץ יותר על הגבלים עסקיים" ■ הוא מסביר גם איך האירוויזיון קשור לכל זה

2תגובות

כיצד משפיעים הבדלים תרבותיים על השקעות בינלאומיות ועל סיכויי הצלחתן? מחקר חדש שיפרסם בקרוב פרופ' עמיר ליכט מבית הספר למשפטים על שם רדזינר במרכז הבינתחומי, יחד עם פרופ' שלום שוורץ מהאוניברסיטה העברית ופרופ' ג'ורדן סיגל מבית הספר למינהל עסקים בהרווארד, מנתח בדיוק את הנקודה הזו.

אינדיקציה ראשונית לקיומו של קשר בין השקעות לבין תרבות עולה מתחרות האירוויזיון. "זה נשמע כמו בדיחה אבל זה אמיתי", מסביר פרופ' ליכט. "מחקר חדש יחסית טוען שהניקוד שמדינות נותנות זו לזו בתחרות האירוויזיון משפיע על היקף הסחר ביניהן". מבדיקה של נתוני ההצבעות באירוויזיון נראה כי הניקוד ההדדי יוצר סימפטיה בין תושבי המדינות ומכאן עולה גם הסחר. ליכט מציין כי "אנחנו מכירים את זה בצורה הפוכה - בטענה, או בתחושה, שההצבעות לגבינו באירוויזיון הן 'פוליטיות'. זו הסיבה שכלכלנים מתייחסים בחשדנות עזה לתיאוריות תרבותיות. קל לטעון שיש הבדלים תרבותיים, אבל קשה להוכיח שתרבות באמת משפיעה כשמדובר בעסקות כלכליות בהיקף רציני".

המחקר החדש של ליכט ועמיתיו מתמודד עם הקושי הזה והוא עתיד להתפרסם בקרוב ב"Journal of Financial Economics", הנחשב ליוקרתי ביותר בתחום הכלכלה המימונית. מדובר בהישג נדיר עבור ליכט, שכן עד היום פורסמו בכתב העת רק שני מאמרים של משפטנים, האחד מהרווארד והאחר מסטנפורד.

למדוד תרבות באמצעות שוויוניות

הבעיה הראשונה שעמה התמודדו החוקרים היא הגדרת המונח "תרבות". מסביר ליכט: "אנו מגדירים תרבות כמערכת של ערכים ואמונות לגבי שאלות יסוד של הסדר החברתי. גרסאות שונות של ההגדרה רווחות במדעי החברה. מקובל לדבר על ערכים, אמונות, נורמות ומושגים דומים. המחקר שלנו מתבסס על תיאוריה שפיתח אחד מאתנו, פרופ' שוורץ מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. זו התיאוריה המובילה בעולם כיום לניתוח בין-תרבותי".

על פי התיאוריה של שוורץ, ניתן לייצג ולמדוד את תרבותיותה של מדינה באמצעות ממד ה"אגליטריאניזם" שלה. ליכט מתרגם את המונח ל"שוויוניות". לדבריו, "המונח מתאר עמדה תרבותית הרואה את כל הפרטים בחברה כשווים מבחינה מוסרית. זו לא גישה מובנת מאליה, אפילו לא בתרבויות המערב. למשל, רבים עשויים לחשוב שבארה"ב יש דגש על שוויון. זה נכון בהשוואה לאפריקה, אבל לא בהשוואה למדינות אירופה המערבית".

מדוע התמקדתם דווקא באגליטריאניזם?

"כשתרבות מדגישה שוויוניות, אז נראה בה שורה של הגבלות על בעלי הכוח שמטרתן למנוע מהם לעשות שימוש מופרז בכוחם ובמקביל נראה אמצעים מעשיים לסייע לחלשים בחברה. במחקר אנו מראים שדגש תרבותי על שוויון הולך יד ביד עם רמת שחיתות נמוכה יותר, יותר שקיפות בחברות ציבוריות, פיקוח נמרץ יותר על הגבלים עסקיים וגם יותר סיוע מהמדינה לזקנים, לחולים ולמובטלים. כל אחד יכול לחשוב מה המצב בישראל במובנים אלה ולקבל מושג על מידת האגליטריאניזם בישראל".

המחקר מראה שהיקף ההשקעות גדול יותר ככל שמדינות המקור והיעד קרובות יותר בשוויוניות תרבותית. כלומר, סיכויי ההצלחה של מיזוג בין שתי חברות גבוה יותר ככל שההבדל בין תפישת העולם התרבותית של המדינה שבה נמצאת החברה המשקיעה והמדינה שבה נמצאת החברה המתמזגת קטן יותר.

לפי המחקר, ניתן לנבא שהשקעה במדינה שקיים פער תרבות גדול בינך ובינה יסתיים בכישלון עסקי. כיצד ניתן להסביר זאת?

ליכט: "זו אחת התוצאות היותר המרתקות של המחקר. אנו מראים שעסקות מיזוג ורכישה בינלאומיות שבהן ניסו לקפוץ רחוק מדי מבחינת מרחק תרבותי הסתיימו בהפסדים צורבים יותר. בתחום הניהול ידוע היטב שרוב המיזוגים הבינלאומיים מסתיימים בעוגמת נפש לחברה הרוכשת. קשה מאוד להטמיע חברה זרה בארגון בצורה רווחית. אנחנו מראים שהכישלונות העסקיים הללו קשורים להבדלים גדולים בשוויוניות תרבותית".

המחקר החדש גם מצביע על כך שסיכויי ההשקעה העסקית להיכשל גדלים אם החברה המשקיעה מנסה להתמזג עם חברה במדינה המצויה כמה דרגות מעליה בדירוג התרבות. ליכט משער כי הסיבה לכך היא "אולי ההתנהלות העסקית מאתגרת יותר בתרבות המדגישה שקיפות והגבלות על כוח מופרז".

האם המחקר יכול לנבא גם אילו מדינות יקיימו קשר השקעות אינטנסיבי עם ישראל?

"כן, בהחלט. מבחינה זו מדינות שקרובות אלינו הן המדינות דוברות האנגלית ובמידה מסוימת מדינות מרכז אירופה. אבל חשוב לזכור שזה רק גורם אחד שמשפיע על ניתוב השקעות. קודם כל, חשוב הפרויקט ומידת הרווחיות הצפויה בו. חשובים גם גודל השווקים ושיעורי המס. המחקר שלנו מראה שקרבה תרבותית מסבירה חלק משמעותי מההשקעות גם לנוכח גורמים אלה".

אם שיעור הכישלונות גבוה יותר בהשקעות במדינות בעלות שוני תרבותי משמעותי - מה מניע מנהלים או מקבלי החלטות בעולם העסקים להשקיע במדינות שתרבותן שונה?

"קשה לדעת. השיקול הראשון הוא הרווחיות הצפויה בפרויקט. רוב העסקות האלה מתקשות להצליח. למרות זאת הרבה מנהלים מבצעים עסקות כאלה. לפעמים אין ברירה. המתחרים מתרחבים לאזור חדש, והחברה רואה הכרח לשמור על מעמדה היחסי בענף. פעמים רבות זו טעות או יהירות של ההנהלה או של בעלי השליטה. אני רוצה להדגיש דווקא את ההיבט החיובי. המחקר שלנו מראה שבהסתכלות שיטתית המנהלים הבכירים יודעים היטב מה טוב לפירמה ומאילו שווקים עדיף להתרחק. הם כנראה לא מכירים את התיאוריה של שוורץ, אבל התוצאות מראות שהם מסוגלים להתחשב בהבדלים תרבותיים ולקבל החלטות אסטרטגיות בהתאם. אנו משערים שהם מתרשמים מהסביבה החברתית הקשורה לשוויוניות - שחיתות, שקיפות, תחרות הוגנת, רשתות ביטחון חברתיות וכדומה".

האם יש סוגי השקעות שיותר מושפעים מהבדלי תרבות וסוגי השקעות שמושפעים פחות?

"בהחלט. הבדלים תרבותיים מדכאים יותר השקעות שכרוכות באינטראקציה אינטנסיבית בין מדינת המקור ומדינת היעד. זה נכון לגבי מיזוגים ורכישות של חברות במדינה אחרת ובהלוואות שמאורגנות באמצעות סינדיקטים של בנקים. השקעות בניירות ערך סחירים, מניות או אג"ח, מחייבות אינטראקציה הדוקה פחות. אנו מוצאים שם השפעה חלשה יותר, אבל עדיין מובהקת מאוד".

לשמר את מורשת המשפט האנגלי

ליכט עוסק רבות בתחום התאגידים וניירות הערך. בשנים האחרונות גברה בישראל ההתמקדות בתחום הממשל התאגידי, וחברות רבות חויבו או התנדבו להטמיע מנגנוני ממשל תאגידי בארגוניהן. אחת הסיבות לכך היא הטענה שמנגנוני ממשל תאגידי מגבירים את האמון של משקיעים בינלאומיים המבקשים להשקיע בחברות ישראליות. לדעת ליכט, המחקר מלמד כי יש להתייחס לטענה הזו בספקנות.

לדבריו, "כמשפטן העוסק בכלכלה ובפסיכולוגיה, היה לי חשוב במיוחד לראות איזה תפקיד החוק ממלא בניתוב השקעות בינלאומיות. בכלכלה יש בשנים האחרונות התעניינות עצומה במשפט בעיקר בקשר לממשל תאגידי. ציפינו לראות תפקיד מובהק לחוקים הקשורים להגנה על משקיעים ובמיוחד בעלי מניות. התוצאות מאכזבות מבחינה זו. אנו לא מוצאים השפעה ברורה להבדלים בשום חקיקה שקשורה ישירות לזכויות משקיעים. אני מוצא בזה לקח של צניעות והנמכת ציפיות מרפורמות משפטיות".

לפי המחקר, הגורם המשפטי היחיד שיש לו השפעה ברורה בחלק מסוגי ההשקעות הוא השתייכות כללית ל"משפחת משפט". כלומר, אם המבנה הכללי של מערכת המשפט מושפע מן המשפט האנגלי או מהמשפט האירופי. ליכט מסביר כי "בגלל שלטון המנדט הבריטי ישראל שייכת למשפחת המשפט האנגלי, למרות כל הרפורמות שבוצעו כאן. על כך יש להודות מדי בוקר ולנסות לשמר את המורשת הזו".

מה אפשר לעשות כדי לשפר את התרבות כדי לעודד עסקות?

"זו שאלה עצומה, והתשובה היא לא הרבה, אם בכלל. תרבות בכלל ושוויוניות תרבותית בפרט היא מוסד חברתי יסודי ביותר. היא משתקפת באינסוף הקשרים כמו חוקים ונורמות, מוסדות שמשמרים אותה והופכים אותה ליציבה יחסית. במחקר אנו מראים קשר גם לגורמים היסטוריים, שהם בלתי משתנים מעצם טיבם. שוויוניות תרבותית קשורה גם באופן שלילי לשסעים חברתיים, ומבחינה זו הדינמיקה בישראל אינה מעודדת. צריך לזכור שלאנשים ולקבוצות עשויה להיות עמדה שונה לגבי ערכים שמבטאים שוויוניות חברתית. קבוצות שדוגלות בנהייה אחרי גדולי האומה או גדולי הדור כנראה לא רואות בשוויוניות ערך מרכזי. החדשות הפחות רעות הן שהשקעות בינלאומיות מעדיפות מרחק תרבותי קטן יותר ולאו דווקא יותר שוויוניות. לכן גם תרבויות כאלה ימצאו להן פרטנרים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#