לקחת הרכב לשטיפה ולהגיש הצעת חוק - העוזרים הפרלמנטריים חושפים את אחורי הקלעים של הכנסת - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לקחת הרכב לשטיפה ולהגיש הצעת חוק - העוזרים הפרלמנטריים חושפים את אחורי הקלעים של הכנסת

הם עובדים מסביב לשעון בניסוח הצעות חוק והגשת שאילתות, מרוויחים מעט ולפעמים נדרשים להכין קפה, לנהוג ולקחת את המכונית לשטיפה ■ למרות זאת, המשרה שלהם נחשקת ובכל שנה מתמודדים עליה מאות אנשים ■ 5 עוזרים פרלמנטריים מספרים על העבודה הנחשקת מאחורי הקלעים של מקבלי ההחלטות

13תגובות

ליעד גיל-הר רצה להיות עוזר פרלמנטרי כבר בגיל שבו רוב הצעירים חושבים על כדורגל או פעולה בצופים. מיד כשסיים את לימודי התואר הראשון הגשים את החלום וכיום, בגיל 27, הוא העוזר הפרלמנטרי של ח"כ ד"ר רחל אדטו מקדימה. "אין הרבה מקומות שבהם ניתן להשפיע באופן כה רחב, בגיל יחסית צעיר, על החברה והציבור כמו בכנסת", הוא אומר.

גיל-הר לא לבד. משרת העוזר הפרלמנטרי נהפכה בשנים האחרונות למבוקשת ביותר. הח"כים מוצפים במאות פניות בשנה של מועמדים לתפקיד הנחשק. למה? התשובה פשוטה: במקרים רבים העוזרים מצליחים להשפיע על הח"כ יותר מעוזרי מנכ"ל או יו"ר בחברות ציבוריות או עסקיות גדולה. מובן שהדבר תלוי באישיותו של הח"כ, אלא שרבים מאפשרים לעוזריהם יד חופשית בניסוח ובהעלאת נושאים לסדר היום, מה שהופך אותם לגורם חשוב במיוחד בקידום נושאים המשפיעים על כולנו.

עם זאת, העניין בעבודה ויכולת ההשפעה עומדים ביחס הפוך לתלוש השכר. שכרו של העוזר הפרלמנטרי אינו גבוה במיוחד, בעיקר אם מביאים בחשבון שמדובר בתפקיד הדורש זמינות של 24 שעות ביממה. עוזר מתחיל משתכר 7,500-8,000 שקל נטו בממוצע בחודש, ועוזר עם ותק של כמה שנים משתכר למשכורת של כ-9,000 שקל נטו לעוזר בעל ותק של שנים. מי שלוקח על עצמו את התפקיד רואה בו השקעה לטווח ארוך - האפשרות להסתובב בין מקבלי ההחלטות, ליצור קשרים, ולזנק לתפקיד בכיר יותר, הופכים את התפקיד למקפצה מצוינת לשירות הציבורי, ובכלל (ראו אינפו).

איך מגיעים לתפקיד הנחשק? מדובר במשימה כלל לא פשוטה. יש השולחים קורות חיים ללשכה הפרלמנטרית, אך חלקם לא זוכה כלל לתשובה. אחרים מגיעים לראיונות אך נדחים מחוסר ניסיון. במקרה כזה, קצת קשרים פוליטיים, מפלגתיים או המלצה אישית לא יזיקו. במקרים רבים עוזרים פרלמנטריים מחליפים ח"כים ועוברים מח"כ לח"כ. תקופת הכהונה הממוצעת היא כשנה עד שנה וחצי. עם זאת, יש עוזרים שמתמידים ומחזיקים בתפקיד שנתיים-ארבע שנים ובדרך כלל משתדרגים בהמשך, במידה שהח"כ מתמנה לשר בממשלה, או עוברים לח"כ אחר שמתמנה לשר.

חשיפה לבעלי תפקידים

גיל-הר גדל בבית שבו הדיון בענייני המדינה עלה בשיחות סביב השולחן בארוחות יום שישי. אחיו הם דב גיל-הר, עיתונאי בערוץ 10, וארז גילהר, ששימש בעבר עוזר פרלמנטרי לח"כ שלמה בוחבוט ויועץ לבייגה שוחט בימיו כשר האוצר - וכיום משמש לוביסט.

"תפקידו של העוזר הפרלמנטרי הוא למצוא את ה'איך' הטוב והנכון ביותר ל'מה'", הוא מסביר. "באופן אישי אני אחראי על תחומי החקיקה והתקשורת בלשכה. אני לוקח את אותם יעדים שקבעה ח"כ אדטו ומקדם אותם דרך הצעות חוק, גופי ממשל שונים או דרך חשיפה תקשורתית והעלאת הנושא למודעות - הן בציבור הכללי והן מעל במת הכנסת".

אחד מרגעי השיא בעבודתו של גיל-הר היתה העברת הצעת חוק תת-משקל, הקובעת דרישת משקל מינימלי בתעשיית הדוגמנות. חשיפת הפעילות מאחורי הקלעים מבהירה מעט מה אופי עבודתו של העוזר הפרלמנטרי: "הייתי אחראי על כתיבת החוק, מה שדרש מחקר של הנושא הן בעזרת ספרות מקצועית והן בעבודת שטח - פגישות עם גורמים מעולם הדוגמנות, סיורים במחלקות המטפלות בהפרעות אכילה, ומפגשים עם נערות הסובלות מהתופעה ובני משפחותיהן", הוא מספר.

"בשלב קידום ההצעה צריך היה לרתום את אמצעי התקשורת", מוסיף גיל-הר. "חשפנו בפניהם נערות הסובלות מהפרעות אכילה שהסכימו להתראיין. לפני שעלתה ההצעה בפני ועדת שרים לחקיקה, בוצע מיפוי של משרדי הממשלה הרלוונטיים ובדיקה בקרב הפקידים במשרדים השונים כדי להבין מה דעתם בנושא. לפני מועד ההצבעה תואמו פגישות בין חברת הכנסת לשרים המרכזיים בוועדה. לשרים ש'התנדנדו' דאגנו שנערות חולות ישלחו מכתבים כדי לחשוף את עולמן. זו היתה עבודה קשה שהשתלמה מאוד כי ההצעה עברה".

כמה זמן תחזיק בתפקיד הזה?

"עד הרגע שארגיש שהפסקתי ללמוד דברים חדשים ושאני דורך במקום. בינתיים אני מרוצה".

מהו הפרופיל של העוזר הפרלמנטרי האולטימטיבי?

"אדם שרוצה להבין מבפנים כיצד המדינה עובדת, שמסוגל להישאר מאחורי הקלעים, בעל מוטיווציה גבוהה, מחשבה מקורית, שמוכן להשקיע הרבה מאוד זמן ואנרגיות בעבודתו. אסור לשכוח שמדובר במקפצה פוטנציאלית משמעותית, ויש שיודעים לנצל אותה - בעזרת הכלים, הידע וההבנה שאתה רוכש, וגם בזכות בעלי תפקידים בכירים שאליהם אתה נחשף. זו עבודה שיכולה לקדם אותך משמעותית בתחומים רבים".

"לא לבעלי לב חלש"

איילת-השחר גור (33) משמשת בשש השנים האחרונות עוזרת לח"כ חיים כץ (ליכוד) המכהן כיום כיו"ר ועדת העבודה והרווחה. לפני שהגיעה לתפקיד עבדה במשך תקופה קצרה בערוץ הספורט, וכדוברת של ועדת הפנים של הכנסת.

"האתגר עצום", היא אומרת, "יש לעוזר היכולת להשפיע על חייהם של האזרחים במדינה במיוחד בנושאים המשפיעים על כל אחד: פנסיה, תעסוקה, גמלאים ועוד. בעבודתי אני נחשפת לתחומי עניין שלעולם לא הייתי נחשפת אליהם אלמלא עבדתי עם כץ. אחד הרגעים המרגשים בעבודתי היה אישורה בקריאה השנייה והשלישית של הצעת חוק להמשך תשלום תגמולים והטבות לאלמנת חלל צה"ל שנישאה מחדש. מדובר בהצעת חוק שהגיש כץ שזכתה להתנגדות רבה ולבסוף אושרה במליאה".

גור מודה שמדובר במקפצה מצוינת. "עם הניסיון שצברתי, השמים הם הגבול. אני מניחה שאוכל להשתלב גם במגזר העסקי - ואם ארצה גם בעולם פוליטי".

הצד הפחות חיובי, לדבריה, הוא החשיפה לאישיותם האמיתית של חברי הכנסת. "אני גאה בבוס שלי", היא אומרת, "אבל יש חברי כנסת שמאבדים שליטה וצורחים על העוזרים שלהם, כאלה שמאלצים את העוזרים לשבת באוטו עד שהח"כ יסיים פגישה, או שאומרים לו ללכת להביא לו אוכל מסטקייה".

גור ממליצה על התפקיד למי שרוצה להעלות את רמת האנדרלין, למי שסקרן ולמי שרוצה להיות שותף לתהליכים חברתיים, מדיניים וכלכליים. היא מזכירה שנדרשת גם יכולת להתמסר לשעות עבודה רבות, ונכונות לוותר על חלק מה"אני הפרטי" ולתרום למען הציבור. "העבודה לא מומלצת לבעלי לב חלש, לרגישים, שבאים לפרק זמן קצר ורוצים להגדיל את חשבון הבנק שלהם", היא מסכמת.

"הולכת אחרי החיידק הציבורי"

כרם אבישי (26) הגיעה לתפקיד העוזרת הפרלמנטרית של ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו) לאחר ששימשה תחקירנית בערוץ הכנסת. "החיידק הפוליטי נמצא בי כבר שנים רבות. מאז ומעולם רציתי לעבוד בכנסת ולקחת חלק בפעילות הציבורית", היא מסבירה.

גם אבישי נושאת עמה סוג של יחוס: היא בתה של גלית אבישי, לשעבר מנכ"לית המועצה לצרכנות וכיום מייסדת ומנכ"לית ארגון אמון הציבור. אבישי מופקדת על תחומי הדוברות, החקיקה, הכנת מחקרים וליווי צמוד של קירשנבאום. "מדובר בעבודת רוחב, שבה כל יום לומדים נושאים חדשים ומעניינים. כבר עסקתי בתחום רעידות האדמה, ובישיבה אחרת בנושא פירעון אג"ח".

אבישי היתה מעורבת מאוד בגיבושה של הצעת חוק להנהגת פיקוח דו-ראשי על שוק ההון ופיצול סמכויות לממונה על שוק ההון והביטוח. משרד האוצר התנגד בחריפות, בנק ישראל תמך. אבישי אירגנה ישיבה של ועדת המשנה לשוק ההון בהשתתפות כל הקודקודים: הנגיד סטנלי פישר, המפקח דאז על הבנקים רוני חזקיהו, מנכ"ל האוצר חיים שני והממונה על שוק ההון עודד שריג. לבסוף, ההצעה נדחתה על ידי ועדת השרים לחקיקה.

אבישי מודה שדחייתה של הצעת החוק היתה צפויה, אבל העבודה הזו מלמדת שלפעמים הניצחון הוא דווקא בתהליך ולא בתוצאה הסופית. עבור מי שרואה את עבודתה העתידית בשירות הציבורי, משמשת המשרה הנוכחית כבית ספר ומסייעת לה להכיר את העולם הזה לעומק. אבישי ממליצה על משרת עוזר פרלמנטרי "לכל מי שמאמין בבניין הזה (הכנסת) ושיש לו תשוקה לפוליטיקה". אגב, העבודה הפרלמנטרית השפיעה גם על מצבה האישי. בכנסת הכירה את יגאל אכטנברג - העוזר הפרלמנטרי של ח"כ רוברט אילטוב, והשניים נהפכו לזוג.

לעמוד מול עובדי כיל

עיקר עבודתו הפרלמנטית של רוני צוברי (35), המשמש עוזרו של יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין (ליכוד) ושנבחר באחרונה ליו"ר ועד העוזרים הפרלמנטריים, היא סיוע לקידום יוזמות החקיקה הממשלתיות וסיכול קידומן של הצעות החוק הפרטיות שלהן מתנגדות הממשלה והקואליציה.

בדיוניה האחרונים של ועדת הכספים בנושא שלילת הטבות המס לקונצרן כיל, נקרא צוברי לתווך בין ח"כים מהליכוד, שביקשו למצוא פשרה, לבין שר האוצר יובל שטייניץ, שהתנגד להעניק הקלות. צוברי גם נאלץ להתמודד עם איומים ולחצים שהופעלו על אלקין כשפעילים במרכז הליכוד, שהם גם עובדי עובדי כיל, טילפנו אל צוברי ואל אלקין, ואיימו לחסל את עתידו הפוליטי. "אלקין בחר להתייצב מאחורי האינטרס הלאומי למרות המחיר הפוליטי שהוא היה עשוי לשלם", אומר צוברי.

צוברי הגיע לתפקיד מאחר שהתחום הפוליטי ועבודת הכנסת עניינו אותו מאז ומתמיד. הוא מרוצה בתפקיד מאחר שמדובר בעבודה מעניינת, מרתקת המעניקה סיפוק. עם זאת, העבודה תובענית ודורשת שעות עבודה רבות בכל יום. חיסרון נוסף: מדובר בתפקיד חסר יציבות לנוכח השבריריות של המערכת הפוליטית, וניסיון העבר שהוביל להקדמת הבחירות.

לתמרן בין גופי הממשל

שוקי זוהר (33) אומר שאחרי שמונה שנות עבודה עם זבולון אורלב (הבית היהודי) כח"כ וכשר רווחה, הוא יודע כיצד לתמרן בין גופי הממשל השונים. זוהר צמוד לאורלב מבוקר עד לילה ומטפל בחלק מהצעות החוק, בארגון אירועים, ובפניות הציבור. הוא גם מופקד על הקשר עם המפלגה והרשויות המקומיות.

"פניות הציבור הם אחד הנושאים שבו ניתן ביטוי לעבודת העוזר הפרלמנטרי", אומר זוהר. "העוזר מטפל בפנייה מרגע קבלת המכתב, הפנייתו לגורמי הטיפול המוסמכים, ועד למסירת התשובה הסופית. למשל: הצלחנו לסייע לנכה שכתב כי ישנה כוונה להוציאו מהדיור הציבורי כשמנענו זאת. גם מנענו סגירה של סניף של תנועת נוער", הוא אומר.

זוהר מרגיש סיפוק מהאפשרות לסייע לציבור, כמו גם לעבודתו בנושא חוק המסדיר הקמת מאגר ארצי של מח-עצם שצפוי להיות מוגש בקרוב להצבעה בקריאה השנייה והשלישית. "המאגר עשוי להציל חיי 100 חולים בשנה - וזה הישג פרלמנטרי לא מבוטל", מספר זוהר.

כעוזר פרלמנטרי הוא מרגיש שותף פוליטי העומד בקדמת הבמה, אך בעתיד הוא שוקל להיהפך לפוליטיקאי. מסתבר שמה שלומדים ב"בית הספר לפוליטיקה ולתפקידים" של העוזרים הפרלמנטריים בכנסת לא לומדים בשום מקום עבודה אחר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#