ביניש: "הציבור לא זוכה לקבל שירות מינימלי בבית המשפט" - דין וחשבון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביניש: "הציבור לא זוכה לקבל שירות מינימלי בבית המשפט"

בדיון בוועדת החוקה בנושא העומס במערכת המשפט, קראה נשיאת בית המשפט העליון ל"שינוי משמעותי בהקצאת המשאבים" ■ לטענתה, העומס בבתי המשפט אינו מאפשר מתן שירות נאות לציבור ■ מנכ"ל האוצר: "התקציב למערכת גדל משמעותית. הוא לא בסדר עדיפויות נמוך"

21תגובות

פחות משבוע לאחר התאבדותו של שופט בית משפט השלום בירושלים, מוריס בן-עטר, בעקבות עומס העבודה שככל הנראה הכריע אותו, קיימה אתמול ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת דיון דחוף בבעיית העומס על השופטים ובהצעות לפתרון הבעיה, בהשתתפות כל בכירי מערכת המשפט. הדיון בוועדה נפתח בדקה דומיה לזכרו של השופט.

בפתח הישיבה אמר יו"ר הוועדה, ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו): "מערכת המשפט אינה יכולה להמשיך לתפקד בצורה שבה היא מתפקדת כיום. השופטים נמצאים במאבק הישרדות כדי לאפשר משפט ראוי והוגן. הכריעה תחת הנטל תהפוך בקרוב לקריסה תחת הנטל". רותם ביקש ממשרד האוצר, שנציגו בדיון היה מנכ"ל משרד האוצר חיים שני, תוספת תקציב. "לא ייתכן", אמר רותם, "שבכל פעם שמערכת הביטחון פותחת את הפה היא מקבלת תוספת של מאות מיליוני שקלים, ואילו מערכת המשפט שחשובה לא פחות נאלצת להיאבק". הוא סיכם את דבריו באומרו: "אני מתכוון להילחם כדי להגדיל את תקן השופטים ואת התקציב של המערכת, ולא אניח לכם אנשי האוצר".

שר המשפטים יעקב נאמן פתח ואמר ש"אולי מותו של השופט בן-עטר יביא לנו מזור למערכת המשפט". לדברי נאמן, "הבעיה איננה רק מספר השופטים אלא כלל הבעיות במערכת. מספר התיקים לנפש במדינת ישראל הוא הגדול ביותר בעולם, אין אח ורע למספר כזה". לכן, אמר, "אנחנו צריכים לעשות שינוי יסודי במערכת". נאמן הצביע על כמה פתרונות אפשריים שלדעתו עשויים לשפר את המצב: דיון בערעורים אזרחיים שייעשה על ידי שופט אחד במקום על ידי שלושה, מעבר לשמיעת תיקים ברציפות, שינוי בסדרי הדין האזרחיים והמינהליים, הקשחת התנאים לדחיות דיונים המתבקשות על ידי עורכי דין (פתרון שנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, כבר החלה ליישם בבתי המשפט) וצמצום מספרם של עורכי הדין בישראל. בנוסף, אמר נאמן, "ההתייעלות צריכה להיות גם אצל השופטים". נאמן הוסיף כי "יותר קשה לכתוב פסק דין של חמישה עמודים מאשר של 50 עמודים. לכן, קידום של שופטים לא יהיה לפי מספר הקילוגרמים שהם כותבים".

נאמן התפאר בעובדה שבתקופת כהונתו כשר מונו 129 שופטים חדשים במערכת, זאת, לדבריו, לעומת "השלוש או ארבע השנים האחרונות שבהן לא מונו שופטים חדשים, בתקופת כהונתם של שרי המשפטים חיים רמון, מאיר שטרית וציפי לבני". הוא הוסיף כי "אני שמח שחל שינוי ומונו שופטים אבל גם זה לא מספיק, צריך לעשות שינוי יסודי בכל חלקי המערכת".

בהמשך נשאל נאמן על ידי ח"כ מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי) שנכח בדיון: "מי אמור לעשות את זה, לא אתה? אתה עומד בראש המערכת, אתה אמור להוביל את המערכת כדי ליצור את השינוי המיוחל למערכת המוזנחת". על כך השיב נאמן: "אני מקבל את כתב האישום, מקבל את האחריות, ככל שידי משגת ניסיתי לעשות ולשנות את הדברים".

אחרי נאמן דיברה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית ביניש. "צר לי שהדיון בבעיית העומס במערכת המשפט מתקיים בצל האסון שפקד אותנו", פתחה ואמרה. לדברי ביניש, "על שולחנו של כל שופט בישראל מונח מספר תיקים שהוא באופן ניכר גדול יותר מזה שבמדינות אחרות". ביניש ציינה כי הבעיה לא תיפתר רק על ידי מינוי שופטים נוספים. "כשאנחנו מדברים על תקציבים המשאבים לא נגמרים בשופטים, מדובר גם בסגל שעוזר לשופט, בתקציבים של בינוי ועוד. בחלק מהמקרים התנאים הפיסיים של השופט הם בלתי נסבלים, יש בתי משפט שבהם אפשר לקבל הלם מלראות באיזו לשכה צרה יושב שופט, והוא צריך לעבוד כמו בסרט נע". ביניש הסבירה כי "לכל מתדיין חשובה זכותו לקבל סעד והוא לא זוכה לקבל את השירות המינימלי משום שהתנאים אינם מאפשרים זאת, לא משום שהשופט אינו עושה את מלאכתו".

באשר לביקורת על הסחבת בבתי המשפט אמרה ביניש: "זה לא הסחבת, זה העומס. בתי המשפט לא קיבלו במשך כל שנות המדינה את מקומם הראוי על פי סדרי העדיפויות שהם זכאים לו". לדבריה, "אנחנו בשיא כוח האדם שלנו מבחינת השופטים, אבל זה לא יביא את הפתרון". ביניש ציינה כי "בשנים האחרונות ניסינו לתת תשובות חלקיות כדי לשנות את התוצאה המתחייבת, אך אלה הם פתרונות על גבו של השופט ואין די בכך. דרושה הסתכלות אחרת". לדבריה, הרשות השופטת היא אמנם עצמאית בהחלטותיה, אך אינה עצמאית בצד האדמיניסטרטיבי ובתקציבים, "אנחנו תלויים ברשות המבצעת כדי לממש את הצרכים הבסיסיים של המערכת". לכן, סיכמה, "אנחנו לא יכולים להבטיח שנשיג את מה שהמדינה מצפה מאתנו בלא שינוי משמעותי בתפישה ובהקצאת המשאבים הדרושים כדי להקל על השופטים".

באשר לדבריו של נאמן על הצורך בהתייעלות מצד השופטים, אמרה ביניש, "שופטים אינם עובדים בבית חרושת, הם לא נשפטים לפי תפוקה, אבל מצד שני הם חייבים לתת מענה לפונים אליהם וזו הדילמה". לדבריה, קצב העבודה הנדרש כיום מהשופטים "הוא על חשבון המשפחה, החיים הפרטיים שלנו, והכי חשוב לנו - שלא יהיה על חשבון איכות השיפוט".

עברנו זעזוע שלא יתואר

השופט משה גל, מנהל בתי המשפט, פתח את דבריו במלים: "עברנו זעזוע שלא יתואר". נגד גל ונגד בכירים נוספים במערכת הושמעה בשבוע האחרון ביקורת מצד שופטים על האופן שבו התנהלו עם בן-עטר, שלא הצליח להתמודד עם עומס התיקים שבטיפולו.

גורם משפטי סיפר כי באחרונה זומן השופט לפגישה עם גל ועם נשיאת בית המשפט שבו כיהן, שולמית דותן, בה הוצע לו לפרוש מתפקידו מרצון, וניתן לו להבין כי אם לא יפרוש תוגש נגדו תלונה לנציב תלונות הציבור על השופטים. בתגובה לביקורת אמרה ביניש בשבוע שעבר כי מנהל בתי המשפט והנשיאה ליוו את השופט בן-עטר וניסו לסייע לו בהתמודדותו עם התפקיד השיפוטי.

לאחר מלות תנחומים למשפחה, אמר גל כי על המדינה להחליט החלטה אסטרטגית כי היא משנה את סדרי עדיפויותיה. "הממשלה צריכה להחליט מהו השירות המשפטי שצריך לתת לאזרחים. במדינה דמוקרטית למשפט יש עלויות. אם רוצים שהשירות המשפטי יהיה כמו בעולם המערבי, צריך להכפיל את המשאבים למערכת, וגם אז נהיה עדיין עם פיגורים ועם עומס". לדברי גל, על פי מודל השוואה סטטיסטי, לשופט שלום יש כיום כ-1,400 תיקים בשנה ולשופט מחוזי יש יותר מ-400 תיקים. "בשנים האחרונות העומס בפועל גדל באופן משמעותי. אם רוצים שינוי מהותי, וצריך שינוי כזה, יש לפעול בדרכים נוספות, המאמצים שהמערכת עושה עם המשאבים שלה אינם יכולים לפתור את הבעיה".

נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט אליעזר גולדברג, אמר כי "צריך לומר את האמת - יש סחבת בבית המשפט, שלא מעט נגרמת כתוצאה מעומס העבודה". לדבריו, העומס מתרכז בשני מוקדים עיקריים: בית המשפט העליון ובתי משפט השלום. "בבית משפט השלום צריך לדבר על שיפור השירות לציבור", אמר, שכן לדבריו, האזרח שמגיע לבתי המשפט בערכאות הנמוכות, אינו מקבל את המגיע לו בשל העומס.

באשר לעומס על השופטים, אמר גולדברג כי "יש לעשות הבחנה ברורה בין עיכוב במתן פסק דין הנובע מעומס עבודה וממהות התיק לבין עיכוב שאין לו הצדקה. כלומר בין טענה אמיתית על עומס עבודה לבין טענת סרק. אני שומע גם טענות סרק שאין להן דבר וחצי דבר עם עומס".

האוצר: הכפלנו את המשאבים

מנכ"ל האוצר, חיים שני, וסגן הממונה על התקציבים במשרד, רותם פלג, הדפו את הטענות נגד סדרי העדיפויות הבעייתיים של האוצר: "התקציב למערכת המשפט גדל באופן משמעותי, הוא לא בסדר עדיפויות נמוך", אמר שני. "הכפלנו את המשאבים ואת מספר השופטים, נוספו תקני עזר לשופטים, נוספו תקציבים לבינוי". סגן הממונה הוסיף ואמר כי לפי בדיקת האוצר, "בעשור הזה לא היה גידול משמעותי במספר התיקים. אנחנו נמצאים די קרוב למה שקיים בעולם המערבי". לדבריו, מדובר בנתון של כ-1,200-1,300 תיקים לשנה לשופט, בדומה למדינות אחרות.

השופטת ורדה אלשיך, יו"ר נציגות השופטים, שדיברה אחרי נציגי האוצר, דחתה את הנתונים ואמרה כי "בכל מדינות המערב העומס הוא חצי מאשר אצלנו, ושם גם בכל לשכה של שופט מפזזים עוזר משפטי, מתמחה, מזכירה וקלדנית - את זה אין לנו. אצלנו לא לכל שופט יש אפילו עוזר, ובטח לא מתמחה". היא הוסיפה כי הלחץ על השופטים נובע לא רק מעומס העבודה אלא גם מאופי התפקיד והדילמות הקשות שעמן מתמודד השופט.

"אי אפשר להזרים לשופט תיקים בלי גבול ואז לבוא בטענה על פיגורים", אמרה אלשיך, והציעה למנות ועדת מומחים שתקבע מהי מכסת התיקים הנכונה לשופט, על פי קנה מידה שנמדד במערב. עוד אמרה אלשיך כי "לשופט במערב יש ימים שהוא לא יושב באולם אלא בלשכתו וכותב החלטות", מצב שלדבריה אינו קיים בישראל. "לא ניתן לפתור את העומס על ידי כך שאומרים לשופטים: אתם יכולים לעבוד מהבית בלילה, כי תוכנת המחשב נט המשפט מאפשרת זאת. אין סיבה ששופטים יעבדו בלילות. יש לנו חיים ויש לנו משפחות, אי אפשר להגיד לנו תתמסרו 24 שעות 7 ימים בשבוע לתפקיד".

אלשיך גם אמרה שיש לדון בשכר השופטים ובתנאי עבודתם. לדבריה, למרות ההטבה שניתנה לשופטים בדמות יציאה לשבתון, השופטים בפועל אינם יכולים לצאת לשבתון, בשל עומס העבודה. העומס המירבי, אמרה, נמצא בבתי משפט השלום, אך שם לדבריה, גם שופטים שרוצים לפרוש לאחר 16 שנות עבודה, אינם יכולים לעשות זאת "עם פנסיה של 5,000 או 6,000 שקל לחודש", וכאשר המערכת אינה יכולה להציע להם תנאי פרישה נאותים.

"במערכת המשפט אין סולם קידום לשופטים. אם אין אופק, אין פנסיה ואין תנאים לעבודה - אז מה הפלא ששופט מתעייף?", הקשתה אלשיך והוסיפה: "אבל הוא לא יכול לפרוש. נוצר עומס במערכת ואז קוראים לזה סחבת. זהו עומס עם סחבת שאחד הוא תוצאה של השני".

מעבר לפתרונות שדורשים תוספת תקציב, ציינה אלשיך כי יש פתרונות נוספים, פחות יקרים, כמו עיבוי סביבת העבודה של השופט על ידי תוספת תקנים לעוזרים משפטיים, מתמחים, קלדניות ואפילו עזרים טכניים כמו פקס ומגרסה בלשכת השופט.

עוד הציעה אלשיך לאוצר, הצעה שנתמכה גם על ידי ביניש, לוותר על חברת הייעוץ הבינלאומית שהאוצר מתכוון לשכור במטרה לסייע לו למצוא פתרונות לייעול מערכת המשפט. "לא צריך חברה שתעלה מיליונים, תנו לנו את המיליונים האלה ואנחנו נעבוד אתם", אמרה.

שופט בית המשפט המחוזי, אבי זמיר, הוסיף בהמשך לדבריה של אלשיך, כי "לא נבחרנו לתפקיד כדי 'לתקתק' עבודה. אצלנו יש עומס כפול מאשר במדינות אחרות, כל עוד אין משאבים והתשתיות למערכת הן כפי שהן כיום, הציבור ייאלץ להמתין לקבלת שירות, כמו שהוא עומד בפקק כל יום".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא-רון, אמר כי "העומס והסחבת עולים כיום לחברה ולמשק עלויות עצומות, אולי זה עולה לנו יותר מתוספת התקנים המבוקשת". הוא הציע להקים ערכאת ערעור נוספת כדי להקל על העומס בבית המשפט העליון, וכן לקדם הליך של בוררות משפטית בפני עורכי דין, שיהווה תחליף להליכים בערכאה ראשונה המתנהלים בבתי משפט השלום.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#