לאחר עשור ללא פיקוח: בית המשפט הטיל צו עיקול על נכסי פורקס פלייס בסך 6 מיליון שקל - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לאחר עשור ללא פיקוח: בית המשפט הטיל צו עיקול על נכסי פורקס פלייס בסך 6 מיליון שקל

צעד ראשון נגד חברות הפורקס שפועלות ללא פיקוח כבר יותר מעשור ■ העיקולים הוטלו בעקבות תביעה שהגיש תושב הצפון, שהפסיד 5.4 מיליון שקל תוך 3 חודשים ■ בתביעה נטען כי החברה פעלה מול הלקוח כל העת במרמה: "פורקס פלייס לקחה את כספי המשקיע"

66תגובות

בסוף השבוע שעבר הורה שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, חגי ברנר, על עיקולים בסכום של 5.7 מיליון שקל מחשבון חברת פורקס פלייס. מדובר בצעד החריג ביותר שבוצע עד כה בענף המתנהל ללא אכיפה או רגולציה.

העיקולים הוטלו בעקבות תביעה שהגיש תושב הצפון מג'ד שייך לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בין היתר נגד חברת הפורקס פורקס פלייס, נגד בעלי השליטה בה, יאיר אברמוב, בני אברמוב ושמעון כהן, מנהל חדר העסקות דניאל כהן ואף נגד חברת פורקס אחזקות, המשמשת כסניף של החברה באזור הצפון. התביעה הוגשה באמצעות עוה"ד אסף ברם ועוז סאסי ממשרד ברם דחוח ושות'. טרם הוגש כתב הגנה.

בכתב התביעה נטען כי חברת פורקס פלייס התרשלה בניהול כספיו של שייך: "הנתבעים לא מעבירים את עסקותיו לביצוע, הם לוקחים את כספו מיד לאחר שהפקיד אותו ומחלקים ביניהם", נכתב בתביעה. כמו כן, טוען שייך, פורקס פלייס פעלו מולו כל העת במרמה, תוך כוונה לגזול את כספו.

חברות הפורקס מעניקות למשקיע פלטפורמה אינטרנטית המאפשרת לו לסחור במט"ח דרך המחשב בבית. ענף הפורקס צמח במהירות בשנים האחרונות, ומגלגל כיום מיליארדי דולרים בחודש. בענף פעילות כעשר חברות, שחלקן שייכות לאותם הבעלים. הענף נחשב לחוקי אך אינו מפוקח, והקמת חברת פורקס אינה דורשת רישיונות או בדיקות כלשהן - שבר שעשוי להסביר את ההפסדים הכבדים בענף, ואת הסטטיסטיקה העגומה שלפיה כמעט כל המשקיעים בו רושמים הפסדים במסחר.

לפי התביעה נפגש שייך באוקטובר 2009 עם אחד מסוכני החברה בצפון, והסוכן סיפר לשייך כי מדובר בחברה רצינית להשקעות במט"ח. הסוכן הזמין את שייך לפגישה עם מנהלי החברה בחיפה, זאב חמד וגל סגל. בפגישה הובהר נאמר לשייך כי רווחי פורקס פלייס נובעים רק מעמלות הקנייה והמכירה של הלקוח. כמו כן הוסבר לו כי פורקס פלייס מעוניינת שהוא ירוויח בהשקעותיו, כדי שתוכל לזכות בעמלות.

בעקבות הפגישה השקיע שייך באוקטובר 2009 סכום של 5.4 מיליון שקל בפורקס פלייס, שאותם הפסיד בתוך שלושה חודשים. בדיעבד, טוען שייך בכתב התביעה, התברר לו כי הדברים שנאמרו לו לא היו אמת: "בפועל פורקס פלייס אינה מתכסה על עסקות לקוחותיה, או למצער עושה זאת באופן סלקטיבי. לכן, המשמעות היא שפורקס מהווה צד נגדי לעסקות מול הלקוח, והפסדי הלקוח הם רווחיה. פורקס אחזקות תוגמלה על ידי פורקס פלייס באחוזים נכבדים מהפסדי הלקוח, וכך גם תוגמלו עובדיה".

ניגוד העניינים שבו פועלת פורקס פלייס, לפי כתב התביעה, הוא טיעון משמעותי בדיון של שייך: "בדיעבד התברר שפורקס פלייס קיבלה את הכסף, אולם לא רשמה אותו על שמו של שייך ולא ביצעה פעילות מסחר בשמו. למעשה, מיד לאחר שהפקיד את הכספים הם שימשו את פורקס פלייס למטרות שונות, אך לא למסחר". עוד נכתב: "מיד בסמוך להתגבשות הנזקים הודה אחד העובדים כי עובדים נוספים מתוגמלים בשיטת ה-Net, כלומר על הפקדת כספו ומחיקתו... לא יעלה על הדעת כי עובדי פורקס פלייס יסייעו לתובע לנהל את השקעותיו, באמצעות מצגים, הסברים, ייעוץ והכוונה, בו בזמן שפורקס פלייס ועובדיה מתוגמלים מהפסדיו. הרי האינטרס שלהם הוא לגרום ללקוח להפסדים ובכך להשיא את רווחיהם. בפורקס פלייס ראו בתיקו של שייך 'פרויקט מיוחד', ולכן פעלו למחוק אותו אף יותר מאשר בתיקים אחרים".

מפורקס פלייס נמסר: "קיבלנו את התביעה ואנחנו לומדים אותה. על פניו מדובר במיחזור תלונה של לקוח שכבר פנה לחברה לפני כשנה, ובהסכמת הלקוח נדחו טענותיו. התשובות יינתנו בבית המשפט".

טענתו העיקרית של שייך באשר לאופן ההתנהלות של פורקס פלייס אינה חדשה, ונחשבת לבעיה הגדולה ביותר בענף: חברות הפורקס אמורות לחשב באופן מיידי את החשיפה שלהן לכל מטבע, ולנהל אותה מול בנק או גוף פיננסי גדול שמנהל פעילות מט"חית. יש חברות פורקס שבוחרות שלא להתכסות ונמנעות מגידור הסיכונים. מהלך כזה מגדיל את פוטנציאל הרווח שלהן, אך יוצר כר פורה לניגוד עניינים מול הלקוחות שלהן. אם חברת המט"ח לא מתכסה על העסקה, כלומר לא מבצעת עסקה בשוק המט"ח שתניב לה רווח זהה לרווח שגרף המשקיע, כל פעולה שהמשקיע יבצע תהיה מול חברת הפורקס. כך, אם הפוזיציה שפתח המשקיע מצליחה וגורפת רווחים, מי שצריכה לשלם לו היא חברת הפורקס. מאחר שהחברה לא התכסתה, היא נאלצת לשלם למשקיע את הרווח מכיסה - כך שהרווח של המשקיע הוא ההפסד של חברת הפורקס ולהפך. במצב כזה, לחברות הפורקס אינטרס לגרום לכך שהמשקיע יפסיד.

בצילום: אסף ברם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#