הפסיקה הדרמטית שתאפשר לגבות מס של מיליארדים על טיפים של מלצרים - משפט - TheMarker

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפסיקה הדרמטית שתאפשר לגבות מס של מיליארדים על טיפים של מלצרים

בית הדין הארצי לעבודה קבע: כספי הטיפ צריכים להיחשב כהכנסת המסעדה - המלצר ישלם מס בגינו, והמעסיק יחויב לשלם זכויות סוציאליות ■ ההסדר ייכנס לתוקף רק בינואר 2019 שכן הוא דורש היערכות מצד המעסיקים

220תגובות
מלצר מוזג יין
ללא קרדיט

בית הדין הארצי לעבודה קבע אתמול בהרכב מורחב של חמישה שופטים ושני נציגי ציבור הלכה חדשה לגבי טיפים שמקבלים מלצרים ועובדי מסעדות אחרים. עד כה נחשבו הטיפים הכנסה של העובד — אבל לא מאת מעסיקו. משמעות הדבר היתה שבדרך כלל עובדים לא שילמו מס על הכנסה זאת (מכיוון שלא היה ניכוי במקור). מצד שני, המעסיק לא שילם על ההכנסה מטיפים זכויות סוציאליות, והם לא נחשבו לשכר עבודה, למשל לעניין חוק שכר מינימום, ימי חופש ודמי אבטלה.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

נשיא בית הדין לעבודה, יגאל פליטמן, שהציג את פסק הדין בטקס הפרישה שלו, קבע אתמול כי לאור שתיקת המחוקק בעניין, אין מנוס מקביעת הלכה חדשה. "כספי התשר בענף המסעדנות צריכים להיחשב חלק מהכנסות המסעדה, וכל הכנסה של המלצר מתשר צריכה להיחשב הכנסת עבודה שלו מאת מעסיקו. זאת, גם אם התשר שולם ישירות למלצר; גם אם הוא לא עבר דרך הקופה; גם אם שולם באמצעי תשלום נפרד מזה שבאמצעותו שולמה הארוחה; וגם אם הוא לא נרשם בספרי המסעדה או ביומן השירות".

מבחינת העובדים, הטיפים ייהפכו לחלק בלתי־נפרד מהשכר שהם מקבלים מהמעסיק, והם יתחלקו על פני כל "עובדי שרשרת השירות" (ברמנים, עובדי מטבח ונותני שירותי אחרים). ברירת המחדל, בהיעדר קביעה מפורשת אחרת, תהיה שהמעסיק רשאי להשתמש בכספי התשר אך ורק לשם תשלום שכר עבודה לעובדי שרשרת השירות. במקרים מסוימים יהיה ניתן לקבוע אחרת בהסכם עם העובד.

פסק הדין המלא בעניין הטיפים של המלצרים - דלג

בית הדין לא דן בהשלכות המיסוייות של הפסיקה. מבחינת מס הכנסה, המשמעות האופרטיבית של פסק הדין היא שאם עד כה היה באחריות העובד לדווח על תשלומי מס אם אלה נדרשים, כעת תשלומי התשר עוברים לחזקת המעסיק, כולל גביית המס. אפשר להניח שברשות המסים חייכו אתמול בהנאה רבה שכן ידיהם היו כבולות לאור ההלכה שהתקיימה עד כה. לאחר שילמדו את הפסיקה, יקבעו ברשות המסים את השלכות המיסוי האופרטיביות ויגדירו אותן למעסיקים. פסק הדין חל על תשלום טיפ בענף המסעדנות בלבד — כלומר במסעדות, בתי קפה, ברים ופאבים — ולגבי כלל העובדים המהווים חלק מחוליות השירות.

"חוסר המעש של המחוקק חייב הסדרה"

השופט התייחס לאוזלת היד של המחוקק שלא פעל להסדיר את הנושא, למרות אמירות בנוגע לכך של בית המשפט העליון: "אנו ערים לכך שפסיקתנו משנה את ההלכה הקיימת, לרבות זו שנפסקה שלא על ידי בית דין זה. אלא שחוסר המעש של המחוקק במשך חמש שנים לשינוי הדין הבעייתי הקיים, והמציאות שחייבה אותנו לתת מענה ראוי לתביעות התשר הרבות, חייבו אותנו להסדיר סוגיה זו מכוח סמכותנו הכללית במקרים המתאימים ביצירת משפט מקובל".

פליטמן קבע כי ההסדר החדש, שדורש היערכות מצד גורמים רבים, לרבות המעסיקים בענף, ייכנס לתוקף רק בינואר 2019. זאת, גם "כדי לתת למחוקק שהות להסדיר את הנושא בדרך אחרת, אם יראה לנכון לעשות כן". הוא הוסיף: "הסדר סוגיית התשר נותן לדעתנו מענה הולם, שלם ומאוזן לבעייתיות ההלכה הקודמת, ככל שמדובר בענייני משפט העבודה והביטוח הלאומי שבתחומי סמכותנו".

מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן, אמר אתמול: "איגוד המסעדות פעל במשך השנים בסוגיית הטיפ מתוך כוונה לאפשר למלצרים להשתכר שכר גבוה ככל האפשר. אנחנו מקווים שהפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה לא תביא לפגיעה בשכרם. בימים הקרובים נלמד את משמעויות פסק הדין, ואם נמצא שיש בו כדי לפגוע בשכר המלצרים — יבחן האיגוד הגשת בג"ץ על פסק הדין של בית הדין".

הוא הוסיף כי האיגוד מקווה שרשות המסים לא תעמיד דרישה לתשלום מס (מע"מ) בגין ההכנסות של העובדים מהתשר, "שכן אין מדובר בהכנסה רגילה של העסק, אלא הכנסה 'צבועה' לטובת צוות העובדים במסעדה.קיזוז המע"מ יפגע קשות בשכר המלצרים".

מלצרים במסעדה
דניאל צ'צ'יק

הפסיקה נוגעת ל–200 אלף עובדים בענף

ההחלטה ניתנה במסגרת שני תיקים שאוחדו, בעניין עומרי קיס ויחיאל בודה, למרות ההקשר המשפטי השונה. במקרה של קיס, נדונה ההחלטה של המוסד לביטוח לאומי לא לכלול בחישוב דמי האבטלה ששולמו למערער את סכומי התשר שקיבל מהלקוחות. במקרה של בודה, נבחנה השאלה אם יש לכלול את סכומי התשר לעניין חוק שכר מינימום. בשל חשיבות ההכרעה, להליכים צורפו גם היועץ המשפטי לממשלה, איגוד המסעדות וההסתדרות.

ההלכה שחלה עד כה, כפי שנקבעה ב–2013 בדיון נוסף בבג"ץ בהרכב מורחב של שבעה שופטים, היתה שתשר הוא הכנסת עבודה של המלצר, אך לא מאת מעסיקו. כלומר, המלצר צריך לשלם עליה מס (מה שבדרך כלל לא קרה), אבל המסעדה אינה מתייחסת אל התשר כאל הכנסה מבחינתה. בעליון נקבע כי למרות הקשיים שעולים מכך, יש להתיר את פתרון הסוגיה למחוקק.

נשיא בית המשפט העליון באותה העת, אשר גרוניס, קבע באותו דיון נוסף (שהוכרע ברוב של ארבעה שופטים מול שלושה) כי אין זה ראוי ליצור, בדרך שיפוטית, הסדר כולל חדש שיביא לרפורמה במעמדם של דמי התשר ובחובת הרישום שלהם. לדברי גרוניס, "שינוי ההלכה המבוקש על ידי היועץ המשפטי לממשלה מעורר שאלות שונות הנוגעות, בין היתר, למאפייניו הייחודים של ציבור המלצרים בישראל, לאפשרות אכיפת דיני המס והביטוח הלאומי על ציבור זה ועל מעסיקיו, וליסודות החברתיים והתרבותיים העומדים מלכתחילה ביסוד תשלום התשר. סבורני כי מבחינה מוסדית, שאלות מעין אלה מתאימות יותר להסדרה על ידי המחוקק מאשר לבירור שיפוטי ולהכרעה בדרך של חקיקה שיפוטית".

גרוניס הוסיף כי ההסדר מעורר שאלות של מדיניות כלכלית וחברתית, ולרשות המחוקקת יש עדיפות משמעותית על בית המשפט העליון ביכולת להגיע להסדר כולל שיביא בחשבון את כל השיקולים העקרוניים והמעשיים הרלוונטיים להסדרת מעמד הטיפים.

השופט פליטמן ציין כי ההלכה שנקבעה בעליון מעלה קשיים, מכיוון שהיא מפצלת באופן מלאכותי לשניים את הכנסת המלצר — לשכר שהוא מקבל ממעסיקו, לרבות טיפים העוברים דרך קופת המסעדה; ולשכר שהוא מקבל כתשר המשולם לו ישירות — וכל זאת כתמורה בגין אותה עבודה שאינה ניתנת לחלוקה. לדבריו, המצב המשפטי הנוכחי מכשיר הלכה למעשה העלמת מס בסכומים אדירים, המוערכים ב–2–1 מיליארד שקל בשנה, בגין כספי תשר הנחשבים שכר אך לא משולם עליהם מס.

שי ברמן, מנכ"ל איגוד
המסעדות
דניאל צ'צ'יק

הוא הדגיש את ההשלכות שיש לשאלת הטיפים על משפט העבודה, דיני ביטוח לאומי ודיני המס, כשמעבר להיבט הכספי העצום, היא נוגעת לזכויות של 200 אלף עובדים בענף המסעדנות ואלפי בתי עסק בענף.

"לאור הקשיים המשמעותיים ורחבי ההיקף הנובעים מהמצב המשפטי הנתון, ומאחר שהמחוקק מוסיף לעמוד בשתיקתו, אף שמאז מתן פסק הדין בבג"ץ כהן חלפו להן כמעט חמש שנים, ולא נראה עדיין אור בקצה המנהרה — לא ניתן לעמוד עוד מנגד כשמדובר בעניינים שבהם נדרשת הכרעה לאלתר, ואין מנוס מכך שבית דין זה ימלא את המוטל עליו על פי דין ויסדיר את הסוגיה, לפחות על היבטיה העיקריים, באמצעות הפסיקה".

לסיכום, הוא קבע כי סיווג התשר, הן לעניין דיני הביטוח הלאומי והן לעניין דיני העבודה, כהכנסת עבודה של עובדי שרשרת השירות מאת המעסיק — מבטיחים שעובד בשרשרת השירות יקבל שכר "אמיתי", יובטחו לו הזכויות הסוציאליות על בסיס השכר האמיתי ותובטח לו גמלת ביטוח לאומי על יסוד שכרו האמיתי.

"אנו ערים לכך שבעקבות פסק דין זה, ובהמשך בעקבות כניסתו של ההסדר לתוקף, עשויים להתרחש בענף המסעדנות שינויים כאלה ואחרים, שייתכן שיפגעו בחלק מבעלי המסעדות, עובדיהן או ציבור הסועדים. למרות זאת, אנו סבורים שההסדר האמור הוא נדרש ומתחייב על פי ערכי היסוד של שיטתנו המשפטית, ובסיכומו של דבר ייטיב עם הכלל", נכתב.

על פסק הדין חתומים גם הנשיאה הנכנסת, ורדה וירט־ליבנה, השופטים לאה גליקסמן, אילן איטח ורועי פוליאק ונציגי הציבור מיכל בירון בן גרא (עובדים) ויודפת הראל בוכריס (מעסיקים).

"המפסידים הם המלצרים והמסעדות"

ענף המסעדות והברים סוער בעקבות הפסיקה, והפועלים בו מנסים עדיין להבין מה יהיו משמעויות המיסוי החדש. עם זאת, הטענה המרכזית שעולה כרגע היא שהענף צפוי להיפגע מהפסיקה.

בעלי רשת בתי קפה אמר ל–TheMarker כי אמנם ניתנה לענף שהות להתאים עצמו לפסיקה, אך ללא הטיפים שיגיעו ישירות לכיסם של המלצרים — לא יהיו מספיק אנשים שירצו לעבוד בו. "מלצרים בשנות ה–20 לחייהם מעוניינים בכסף מהיר וזמין, שלרוב אינו דורש התחייבויות רבות". הוא הביע ספק כי הענף יצליח להיערך לשינוי בתוך פחות משנה.

טל שטרן, בעלי טוני וספה ויו"ר משותף של איגוד המסעדות, טוען כי עדיין צריך ללמוד את משמעות פסק הדין, מכיוון ששאלת המיסוי נותרה פתוחה לגבי המעסיקים. הוא אמר: "מה שמעניין אותי בתור מעסיק זה שהמלצרים שלי יהיו שמחים ומרוצים, ופסק הדין הזה יוביל להפך מכך, מכיוון שבשורה התחתונה הם ירוויחו פחות כסף למרות הזכויות הסוציאליות שיקבלו".

המסעדן נועם ריזי, בעלי המסעדות אדום ולבן בירושלים, אמר: "המלצרים הם חלק מהמסעדה. הם לומדים בה, וחשובים לנו, ואני כמובן רוצה שירוויחו יותר". הוא הלין על כך שהענף מתנהל, לדבריו, ללא "מבוגר אחראי": "אין בעל בית בכל הענף. בזמן שבית הדין לעבודה דואג לזווית אחת, רשויות המס דואגות לשנייה. מישהו צריך לדאוג גם לבעלי העסקים. כבר מזמן הבינו שבישראל לא מרוויחים כסף ממסעדות, וכעת ממשיכים להכביד על הענף עוד יותר.

"אם מלצר ייאלץ כעת לשלם על הטיפים שיקבל, הוא גם יצטרך לעבוד יותר כדי להגיע לאותם סכומים, ולכן לא יוכל להיות סטודנט במקביל. אני מעסיק 100 מלצרים, ו–85 מהם לומדים באוניברסיטה שלוש פעמים בשבוע. הם לא יכולים לעבוד יותר מזה". לדברי ריזי, ענף המזון הוא המעסיק הכי גדול בישראל אחרי המדינה, וחשיבותו לענף התיירות ברורה, ובכל זאת הוא נהפך לשק חבטות. "צריך להבין מי המפסיד פה — המלצרים והמסעדות", סיכם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם