למרות חצי מיליון דולר בחשבונו בחו"ל: נסגר תיק השוחד נגד שלמה נס

פרשת סימנס-חברת החשמל הסתיימה באחרונה בהרשעת שורה של בכירים לשעבר בחברת החשמל, בהרשעת סימנס ישראל ובתשלום קנס מצידה ומצד החברה העולמית ■ נס: "4 שנים של עוגמת נפגש ועינוי דין הסתיימו בסגירת תיק שלא היה מקום לפתוח אותו כלל"

יסמין גואטה
יסמין גואטה
עו"ד שלמה נס
עו"ד שלמה נסצילום: עופר וקנין
יסמין גואטה
יסמין גואטה

ארבע שנים אחרי פתיחתה של חקירת רשות ניירות ערך נגד עו"ד שלמה נס — הוחלט באחרונה בפרקליטות מיסוי וכלכלה על סגירת התיק הפלילי נגדו, בעילה של חוסר ראיות מספיקות. נס, מעורכי הדין הבולטים בתחום הפירוקים ופשיטות רגל, נחשד בביצוע עבירות שחיתות במסגרת פרשת השוחד ששילמה חברת הענק הגרמנית סימנס לבכירים בחברת החשמל לישראל בתמורה להטיית מכרזי רכש שפירסמה במהלך העשור הקודם.

חקירת פרשת סימנס נוהלה על ידי רשות ניירות ערך במשך שנים ארוכות, ובמהלכה התברר כי סימנס העבירה ב–2002–2005 מיליוני דולרים לחשבונותיהם של בכירים בחברת החשמל ומקורבים לחברה באמצעות חשבונות של אנשי קש בחו"ל, ובעיקר בשווייץ. הודעת הפרקליטות מביאה את ההליכים המשפטיים בפרשת סימנס לסיומם.

החשדות נגד נס התבססו על סכום של חצי מיליון דולר שנמצא בחשבון בנק שלו בחו"ל. הסכום הועבר אליו ב–2002, כעשור לאחר ששימש כיו"ר דירקטוריון חברת החשמל. אחת מנורות האזהרה שהטרידו את החוקרים היתה שהסכום הזה הועבר לנס מתוך חשבון הבנק שסימנס ייעדה לתשלומי השוחד בישראל.

נס כיהן בתחילת שנות ה–90 כדירקטור בחברת החשמל, ואף כיו"ר הדירקטוריון לתקופה קצרה, אך בעת העברת הכספים לא מילא תפקיד כלשהו בחברה. מי שדווקא כיהנה כדירקטורית בחברת החשמל בתקופה זו היא אחותו של נס, עו"ד רחל דון יחיא. דון יחיא נחקרה בפרשה, וגם בעניינה הוחלט בסופו של דבר על סגירת התיק.

במקרה של נס התיק נסגר מחוסר ראיות — הפרקליטות לא הצליחה לגבש די ראיות שיכולות לבסס את החשד. ובכל זאת, נותר סימן שאלה גדול מעל הכסף שנחת בחשבון שלו. החשבון נוהל בשווייץ על שם סטיבן נס. בחקירה הראשונה שלו ברשות ניירות ערך, הכחיש נס כי החשבון שייך לו וכי הכסף הועבר אליו. הכחשותיו של נס אילצו את החוקרים לבצע חיקורי דין ברחבי העולם כדי לאתר את בעליו של החשבון, שבסופו של דבר התברר כי אכן הוא שייך לנס. בהמשך נס סירב לשתף פעולה עם החוקרים.

כדי להוכיח עבירת שוחד במשפט הפלילי, על מקבל השוחד להיות עובד ציבור, וכן יש להוכיח את רכיב התמורה — כלומר, שמקבל השוחד ביצע מעשה כלשהו תמורת המתת שקיבל בעת שהיה עובד ציבור.

בפרקליטות אומרים כעת כי לאחר בחינת חומרי החקירה שנאס­פו בעניינו של נס, הוחלט כי לא נמצאו די ראיות, ברמה הנדרשת במשפט הפלילי, להוכחת עבירה של קבלת שוחד. זאת, מכיוון שנס חדל להיות עובד ציבור עשר שנים לפני מועד העברת הכסף, ב–2002. לפי הפרקליטות, לא היו אף די ראיות להוכחת תיווך בחושד או לקיחת שוחד בעבור עובד ציבור אחר — למשל, לא הוכח כי הכספים הו­עב­רו ממנו לעובד ציבור או שקיבל את הכספים כדי להשפיע על עובד ציבור אחר.

נס: "ארבע שנים של עינוי דין"

בתחקיר שפירסם גידי וייץ ב"הארץ" ב–2012, נחשף כי מנכ"ל סימנס ישראל לשעבר, אורן אהרונסון, שחתם על הסכם עד מדינה בפרשה, תרם לקמפיין הבחירות של לאה נס, רעייתו של שלמה נס, שהתמודדה על מקום בכנסת מטעם סיעת הליכוד. גיסו של אהרונסון, שלמה דניאל — שלפי החשד חשבונות הבנק שלו בהונג קונג ושווייץ שימשו תחנת מעבר לכספי השוחד, וחתם גם הוא על הסכם עד מדינה — תרם גם הוא ללאה נס. מטעמו של נס נמסר אז בתגובה לחשיפת התרומות כי אלה "נאספו כחוק, דווחו ונבדקו בהתאם".

קושי נוסף שהתעורר בחקירה היה כי העדויות של אהרונסון ועדי המדינה האחרים בפרשה לא קשרו את שלמה נס למעשי השוחד.

נס מסר בתגובה: "ארבע שנים של עוגמת נפגש ועינוי דין הסתיימו בסגירת תיק שלא היה מקום לפתוח אותו כלל. במשך שנים ארוכות נאסר עלי להתייחס לכותרות שאינן אמת. מותר לרשויות להתנצל, והתאכזבתי מכך שהן לא מצאו את הדרך לעשות זאת עד היום".

עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב סבאג ממשרד שינמן נגב ניב, שייצגו את נס, מסרו: "אנחנו שמחות על כך שרשות ניירות ערך החליטה לסגור את התיק. צר לנו שההליך נמשך זמן כה רב, וכואב לנו על הפגיעה המיותרת בנס. היום נס קיבל את חייו בחזרה".

סימנס נקנסה ב–160 מיליון שקל

פרשת השוחד של סימנס בחברת החשמל נוגעת לאישומים כבדים שלפיהם בין1999 ל–2005 יצרה סימנס ישראל קשרים עם בכירים בחברת החשמל, שבמסגרתם שילמה להם שוחד של מיליוני דולרים כדי שיתמכו בקידום האינטרסים של סימנס בהתקשרויותיה מול חברת החשמל.

ב–2006 העלתה חקירה שנוהלה על ידי רשות ניירות ערך כי סימנס שילמה שוחד של מיליוני שקלים לשופט לשעבר דן כהן, שכיהן כדירקטור בחברת החשמל, בתמורה לסיוע שהעניק לחברה במכרז ענקי לרכישת טורבינות. כמה חודשים לפני כן נמלט כהן לפרו, ושהה בה שבע שנים עד להסגרתו לישראל. הפרקליטות חתמה עם כהן על עסקת טיעון, שבה הודה בקבלת שוחד של מיליון יורו מסימנס תמורת קידום המכרז, ונגזרו עליו שש שנות מאסר. מי שמסר את הראיות נגד כהן היה מנכ"ל סימנס לשעבר, אהרונסון, שאמור היה לעמוד לדין בעבר באשמת נתינת השוחד, אך חתם על הסכם עד מדינה שחייב אותו לתת עדות נגד כהן.

ב–2014 נפתחה החקירה מחדש בעקבות חומרי חקירה חדשים שהגיעו לרשות, ומהם עלה כי עובדי ציבור בכירים נוספים בחברת החשמל קיבלו שוחד. במאי 2016 הגישה המדינה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד סימנס ישראל ונגד שישה בכירים לשעבר בחברת החשמל — דוד קון, יעקב (יאשה) חאין, יונה שוויצר, חיים ברנר, צבי אייל ודוד אלמקייס. הגשתם של כתבי האישום התאפשרה לאחר שהמדינה חתמה על הסכמי עד מדינה עם שלושה מנהלים בכירים לשעבר בסימנס ישראל שהיו המשחדים — אהרונסון, יצחק הירש וגונתר וייס.

במארס 2017 נחתם הסכם טיעון עם קון, חאין, שוויצר, ברנר ואייל, לאחר שהודו והורשעו בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון, ונגזרו עליהם קנסות ועונשי מאסר בפועל של שנתיים עד ארבע שנים. בנובמבר הודתה סימנס ישראל במסגרת הסדר טיעון, והורשעה בביצוע עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע. לפי הסדר הטיעון, סימנס ישראל תשלם קנס של 63 מיליון שקל לקופת המדינה.

ההסדר עם סימנס העולמית — ששילמה קנס של 160 מיליון שקל למדינה — כלל מינוי מפקח חיצוני, עו"ד אורי סלונים, על עסקיה של סימנס בישראל. מינוי מפקח חיצוני נועד לבקר את הטמעת תרבות הציות בחברה בכל הנוגע לעבירות שוחד. במהלך הדיון אתמול דיבר סלונים על פועלו בשנתיים האחרונות. הצדדים הסכימו כי תקופת המינוי שלו תארך בשנה נוספת.

לפי כתב האישום המתוקן, שבו הודתה והורשעה סימנס ישראל, החברה העבירה 9.5 מיליון דולר שהיו מיועדים לתשלומי שוחד לעובדים בכירים בחברת החשמל, ואולם בסופו של דבר רק חלק מהכסף הזה אותר בפועל. למרות סגירת הפרשה, יש עוד כמה מיליוני דולרים שנותרו בגדר נעלם ולא ידוע למי הם נותבו.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ