כדי לחמוק מאחריות להפסדים בלירה הטורקית, הפועלים מודה שפישמן פשט רגל כבר ב-2006 - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כדי לחמוק מאחריות להפסדים בלירה הטורקית, הפועלים מודה שפישמן פשט רגל כבר ב-2006

הסיקור התקשורתי על ההימור הכושל של אליעזר פישמן על הלירה הטורקית ב–2006 ייבחן בביהמ"ש - לאחר שהבנק ונושאי המשרה הנתבעים טענו שמצבו היה ידוע לכל ולכן ההתיישנות החלה אז ■ עו"ד פיני רובין: "אנחנו קהילה שקוראת את העיתונות הכלכלית מדי יום"

28תגובות
אליעזר פישמן בבית המשפט
עופר וקנין

השופטת רות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב הבהירה בדיון שנערך ביום חמישי כי התביעה שהוגשה נגד בנק הפועלים, ומתייחסת בין היתר לאשראי שהבנק נתן לפישמן בפרשת הלירה הטורקית — רחוקה מלהסתיים.

מדובר בבקשה לתביעה נגזרת שהגיש בספטמבר 2017 בעל מניות בבנק הפועלים, משה אהרוני, נגד הבנק ו–19 נושאי משרה לשעבר בו — חברי ועדת האשראי ב–2006, יו"רים ומנכ"לים במשך התקופה — ובהם שלמה נחמה, דני דנקנר, יאיר סרוסי, פנינה דבורין, אמרי טוב, שמעון גל, עידו דיסנצ'יק, צבי זיו, אמיר ברנע ואירית איזקסון.

בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד תומר ברם, טוען אהרוני למחדלים מצד נושאי המשרה, שהתחילו ב–2005 לפחות ונמשכו גם בתקופה שקדמה לבקשה לפשיטת רגל נגד פישמן, שהוגשה באוגוסט 2016 על ידי רשות המסים. לפני עשרה חודשים פישמן הוכרז פושט רגל, ועו"ד יוסי בנקל מונה למנהל מיוחד לנכסיו. הליכי פשיטת הרגל עדיין מתנהלים.

רונן דחתה את הבקשה של הפועלים למחוק על הסף את הטענה המתייחסת לאשראי הלירה הטורקית, שלפיה נושאי המשרה התרשלו בכך שאיפשרו את מתן האשראי מבלי שווידאו את יכולת ההחזר.

האם בעלי המניות של הפועלים

לטענת המשיבים, שיוצגו בדיון על ידי עורכי הדין פיני רובין (בנק הפועלים) וצבי אגמון (שאר הנתבעים), חלה התיישנות על הטענות הנוגעות לאשראי שניתן ב–2006. אהרוני טען מנגד כי לפי סעיף 8 לחוק ההתיישנות, חלה כאן "התיישנות שלא מדעת", שכן פרטי המקרה לא היו ידועים עד לחשיפתם בעקבות הליכי פשיטת הרגל שננקטו נגד פישמן. אהרוני הוסיף כי הבנק או גורם רשמי אחר מעולם לא דיווחו על הימורי פישמן על הלירה הטורקית, ופרסום בתקשורת של מידע לא מאומת שמקורו אינו ברור אינו יכול לבסס ידיעה לעניין חוק ההתיישנות.

לעומת זאת, הנתבעים טענו כי הפרסומים בתקשורת שהיו ב–2006 מבססים ידיעה על הימורי המט"ח של פישמן, ולכן בעלי מניות יכלו לדעת כבר אז על הטענות ויכלו להניע כבר אז הליך משפטי בסוגיה. המשמעות היא לטענת הנתבעים כי מרוץ ההתיישנות ביחס לעילה זאת החל ב–2006 ולכן התיישן.

הפרסומים שהם התייחסו אליהם היו של TheMarker, שהיה היחיד שסיקר באותה עת בהרחבה את הפרשה. הם הזכירו כמה כתבות שבאחת מהן צוין כי ההסתבכות של פישמן מעסיקה בשבוע האחרון (בעת פרסום הכתבה) את המגזר העסקי כולו. "הכתבות האלה הן רק מעט מזעיר מהסיקור התקשורתי הנרחב של הפרשה בזמן אמת", נכתב.

גיליון TheMarker מ–25 במאי 2006 . סיקור נרחב של הפרשה
ללא קרדיט

רונן קבעה ביום חמישי כי כדי לבחון את סוגיית ההתיישנות יהיה צורך לבחון כמה שאלות, ובהן מתי התגבשה עילת התביעה ואם התובע עמד בנטל להוכיח כי לא היתה לגורמים הרלוונטיים הידיעה הנדרשת לצורך סעיף 8 לחוק ההתיישנות. היא הוסיפה שגם הטענה של הבנק כי האירוע משך תשומת לב רבה וסיקור נרחב היא עמדה שלא הוכחה, ויש גם לבחון אם היו התייחסויות נוספות בעיתונות לכתבות שהוזכרו.

"אנשים יגלגלו עיניים"

הבנק לא ביקש למחוק על הסף סעיפים בעניין נזקים אחרים שנטען בבקשה כי נגרמו לו כתוצאה מאי־נקיטת הליכי גבייה נגד קבוצת פישמן, היעדר ערבויות של בני המשפחה כלפי הבנק ונזקים שנגרמו לפי הטענה ממתן אשראי חדש.

כבר בתחילת הדיון ביום חמישי אמרה השופטת רונן לעורכי הדין רובין ואגמון כי היא מציעה להם למשוך את הבקשה לסילוק על הסף של עילת אשראי הלירה הטורקית. השניים נראו מופתעים. "שאנחנו נחזור בנו?" אמר רובין. השופטת הסבירה כי קיימות בבקשה מחלוקות עובדתיות שיש לבדוק, ומכיוון שהבקשה בכל מקרה אינה מייתרת את כל הדיון בתביעה, ניתן יהיה לטעון ולברר אותן בזמן הראוי.

"אנחנו מתייחסים ברצינות לבקשות שאנחנו מגישים ואנחנו לא עובדים בשיטת מצליח", אמר רובין, וביקש לקיים דיון כדי שהשופטת תקבל החלטה (שעליה הבנק עשוי לערער).

רובין אמר כי הנזק לבנק נעשה כבר ב–2005–2006 וכבר אז פישמן נהפך לחדל פירעון. הוא הוסיף כי כדי שתחול ההתיישנות די בידיעת המקרה, בקצה חוט, בחשד — ואין צורך לדעת את הפרטים המלאים.

"אנחנו קהילה שקוראת את העיתונות הכלכלית מדי יום, לפחות שלושה עיתונים. עיתונות מספקת כדי לצקת את החשד הנחוץ לביעורו של סעיף 8", אמר רובין. הוא הוסיף שזאת גם המדיניות המשפטית הראויה, שאם לא כן, גם במקרים אחרים "אנשים יגלגלו עיניים ויגידו שהעיתונות לא מספקת כדי לייצר ידיעה שמקעקעת את סעיף 8".

אגמון הוסיף כי הרציונלים של התיישנות חייבים לבוא לידי ביטוי, שאם לא כן "יהיה צורך להביא עדויות על מה שקרה לפני 12 ו–13 שנה, ולזה נועד חוק ההתיישנות".

בקשה קודמת לגילוי מסמכים נדחתה

מעניין לראות את הטענות של בנק הפועלים כעת - שלפיהן כבר ב–2006 הנזק נגרם לבנק וסיפור הלירה הטורקית היה ידוע לאור הפרסומים בתקשורת - לעומת הדרך שבה הוצגו הדברים בהליך שקדם להגשת התביעה הנגזרת.

במאי 2016 הגיש אהרוני באמצעות עו"ד ברם בקשה מקדמית לגילוי מסמכים נגד הבנק (הליך מקדים להגשת תביעה נגזרת), וטען כי יש תשתית ראייתית לכך שהבנק לא התנהל כראוי מול פישמן. הבקשה הוגשה כמה חודשים לפני שרשות המסים הגישה בקשה לפשיטת רגל נגד פישמן, והיא הסתמכה על המידע שהיה ידוע בנוגע לממדים העצומים של חובותיו של פישמן לבנק הפועלים ועל העובדה שהבנק לא נקט כל הליך משפטי נגדו.

השופט מגן אלטוביה מהמחלקה הכלכלית במחוזי בתל אביב חייב את הבנק לתת לאהרוני את כל המסמכים הרלוונטיים למתן האשראי — אך ההכרעה התהפכה בעליון. השופט דוד מינץ קבע כי הבקשה לגילוי המסמכים אינה עומדת בדרישת "התשתית הראייתית הראשונית" הקבועה בחוק כתנאי לגילוי מסמכים.

באותו הליך טען הבנק, באמצעות רובין, כי הפרסומים בתקשורת, שאותם כינה "גזירי עיתונים", לא יכולים לשמש תשתית ראייתית לצורך הליך של תביעה נגזרת ואין בכוחן לבסס עילת תביעה, גם לא ברמה ראשונית. "כבר נקבע בפסיקה מפורשות כי כתבות עיתונאיות אינן יכולות לשמש תשתית ראייתית הדרושה לצורך הליך נגזרתי", טען.

כעת מנכס הבנק את הפרסומים בתקשורת מ–2006 לטיעון שלו, ואומר כי הם מספיקים כדי לקבוע כי כבר אז היתה לבעלי המניות ידיעה על מתן האשראי לפישמן לצורך הימור על הלירה הטורקית — ולכן הם היו יכולים לתבוע באותה עת, והמשמעות היא שחלה התיישנות.

לאחר שהשופטת דחתה את הבקשה - ובכפוף לאפשרות ערעור לבית המשפט העליון - תמשיך הבקשה לתביעה הנגזרת להתנהל גם בעילת אשראי הלירה הטורקית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#