הטוקבקיסט המשמיץ, נעמה נגד העירייה והפיצויים ליורשי הרוג בתאונת דרכים

אילו זכויות יש לטוקבקיסטים, לאזרחים שחייבים כסף לרשויות, ללקוחות שפותחים חשבון בנק, או ליורשיו של אדם שנהרג בתאונת דרכים? ■ שישה מתוך עשרת פסקי הדין הפופולריים ביותר ב-2010 עסקו בסוגיות הנוגעות לאזרח הקטן ■ אלה הפסיקות שעניינו במיוחד את הקהילייה המשפטית בשנה החולפת - לפי נתוני המאגר המשפטי נבו

נורית רוט
עידו באום
הילה רז
שני מזרחי
נורית רוט
עידו באום
הילה רז
שני מזרחי

1. רמי מור נגד ברק אי.טי.סי

הזכות להשמיץ בטוקבק אנונימי

"אחד שיודע" ו"אחד שמבין" יכולים להמשיך להשמיץ את מי שרק יחפצו, בחסות האנונימיות של מערכת הטוקבקים באתרי האינטרנט. פסק הדין התקדימי הכריע בשאלה אם אדם המבקש לתבוע טוקבקיסט אנונימי יוכל לכפות על ספק אינטרנט לחשוף את פרטי גולש משמיץ. לשאלה זו ניתנו תשובות סותרות בשורה של פסקי דין מחוזיים.

העליון קבע, בדעת רוב של השופטים אליעזר ריבלין ואדמונר לוי, כנגד דעתו החולקת של השופט אליקים רובינשטיין, שאין כיום פרוצדורה המאפשרת לכפות על ספק למסור פרטי גולש אנונימי, ולכן לא ניתן לתבוע טוקבקיסטים אנונימיים עד שהמחוקק יסדיר את העניין. השופט ריבלין ציין כי "השמירה על האנונימיות משרתת תכליות חשובות בהקשר של חופש הביטוי. האנונימיות היא לעתים תנאי לעצם האפשרות והנכונות להתבטא, ולעתים היא גם חלק מהמסר הגלום בביטוי". רובינשטיין התריע כנגד זאת מפני האפשרות ששמו הטוב של אדם יהיה הפקר. בימים אלה מונחת בפני הכנסת הצעת חוק שנועדה לסגור את הפירצה.

איור: מרינה זלוצ'ין

2. נעמה נסייר נגד עיריית נצרת עילית

ככה לא גובים חוב לעירייה

איך הגיע הערעור של נעמה נסייר נגד עיריית נצרת עילית למקום השני המכובד ברשימת פסקי הדין הפופולריים? פסק הדין עוסק בסוגיה משפטית צרה למדי - התיישנות הליכי גבייה מינהלית של רשויות: הליכים שבהם חוב, בדרך כלל לרשות מקומית, נגבה ישירות מהחייב בהליך ללא הגשת תביעה בבית משפט. במבט שני, נדמה שיש בפסק הדין אמירה רחבה יותר על יחסי המדינה ורשויותיה מול האזרח הקטן.

כל אחד מאתנו עלול למצוא עצמו בנעליו של נסייר, כשהמדינה נוקטת עיקולים והליכי גבייה דרקוניים בשל חוב של כמה מאות שקלים, והוא נותר ללא טענת הגנה. בפסק הדין קבע העליון כי "אין זה ראוי כי בחירת הרשות לפעול למיצוי תביעתה בדרך של גבייה מינהלית תכתיב את האפשרויות הפתוחות בפני הנישום להתגונן". במלים אחרות, המחוקק אמנם נתן עדיפות לרשויות המקומיות בגביית חובות, אך אל להן לנצל את מעמדן כדי לשלול מהאזרח את זכויותיו הבסיסיות.

צילום: טלי מאייר

3. בנק לאומי נגד היועץ המשפטי לממשלה

חוזה אחיד זה קצת מטריד

מי מאתנו לא פתח לפחות פעם אחת בחייו חשבון בנק ומצא עצמו עומד חסר אונים מול חוזה מלא בסעיפים משפטיים לא מובנים, שכתובים באותיות של טל ומטר. פסק הדין שהגיע למקום השלישי ברשימת פסקי הדין הפופולריים של העליון, עסק בערעור של בנק לאומי על פסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים, שקבע כי 28 מסעיפי החוזה לפתיחת חשבון של הבנק הם תנאים מקפחים, והורה על ביטולם או תיקונם.

בחוזה אחיד בין לקוח קטן לבנק גדול עלול הבנק לנצל את כוחו העודף כדי להכתיב את תנאי החוזה, ולכן מוטל על בית המשפט להגן על הלקוח ולבטל סעיפים שלא היה מסכים להם. בית המשפט העליון אישר את מרבית קביעות בית הדין, וקבע כי החוזה של בנק לאומי הוא חוזה אחיד לאספקת שירות חיוני, "ואין לך כמעט בית, משפחה או עסק במדינה שאינו נזקק לשירותים אלה". חשיבות פסק הדין היא בכך שהוא מגן על הלקוח הפשוט מול מערכת הבנקאות והפיננסים, שכן רבים מהסעיפים שהוגדרו בו כתנאים מקפחים שיש לבטלם, נכללים גם בטפסים ובחוזים של בנקים אחרים בישראל. הקביעות בפסק הדין מחייבות את כל הבנקים ולא רק את לאומי.

איור: הילית שפר

4. בית החולים כרמל-חיפה נגד עדן מלול

כלי עוצמתי נגד חברות מזהמות

בצעד נדיר, החליט העליון לאחר חמש שנים, בדיון נוסף בהליך אזרחי ובהרכב של תשעה שופטים, לשנות פסק דין קודם ולסגת מההלכה שנקבעה בו. הסיפור עצוב: עדן מלול נולדה כפגה בניתוח קיסרי ונגרם לה שיתוק של 100%. הוריה תבעו את בית החולים, אך לא ניתן היה להוכיח ברמת ההסתברות בתביעה אזרחית (כלומר 51%) שהשיתוק נבע מרשלנותו. בלשון המשפט, הבעיה מכונה "עמימות סיבתית".

ב-2005 הורה בית המשפט העליון באופן מהפכני כי מלול תפוצה על התרשלות בית החולים לפי חלקו היחסי באחריות, שנקבע על 20%. השנה הפך העליון את ההחלטה בדיון הנוסף ודחה את השימוש ב"אחריות יחסית". עם זאת, השופט אליעזר ריבלין הביע נכונות להחיל אחריות יחסית כשמזיק גורם נזקים לקבוצה גדולה, שאף אחד בה לא מוכיח קשר סיבתי ברמה של 51%, במקרים של הטיה עקבית ביכולת להוכיח קשר סיבתי. מתי זה יכול לקרות? ריבלין מדגים: "גורם המפיץ זיהום סביבתי עלול ליצור סיכונים בריאותיים כלפי ציבור רחב". ריבלין מעמיד כלי רב עוצמה נגד מזהמים ויצרנים, שעד היום הצליחו לנפנף תובעים שכשלו בהוכחת קשר סיבתי.

צילום: גטי אימג'ס. למצולם אין קשר לכתבה

5. בלמורל השקעות נגד ירון כהן

המחלוקת הלוהטת על פרשנות חוזים

איך אפשר בלי הוויכוח הלוהט בתחום האזרחי בבית המשפט העליון בשנים האחרונות. בשתי מלים: פרשנות חוזים. במלה אחת: אפרופים (פסק דין מנחה בענייני חוזים). הסוגיה הנפיצה עלתה שוב במסגרת ערעור של חברת בלמורל השקעות נגד ירון כהן על פסק דינו של השופט נסים ישעיה, מיולי 2007. הערעור הוא טכני למדי, בשאלה אם בלמורל זכאית ליתרת התמורה בעסקה לרכישת נכס ברעננה.

השופט יורם דנציגר ציין: "סבור אני כי מקום שבו לשון החוזה ברורה, חזקה עליה כי היא משקפת את אומד דעת הצדדים, ולכן יש להעניק לה משקל מכריע בפרשנותו ולתת לחוזה את המשמעות הפשוטה והברורה העולה מלשונו". השופט אליעזר ריבלין עקץ בתגובה, וטען כלפי דנציגר כי "הידרשותו החוזרת ונשנית לעניין זה קשורה כנראה לאותה רוח שנשבה מהרטוריקה של הלכת אפרופים, ושהובילה לדעת חלק מהעוסקים בתחום להרחבת יתר של גדרי שיקול הדעת השיפוטי בתחום פרשנות החוזה". הוא המשיך ועקץ את דנציגר, ש"הביע את עמדתו בסוגיה זו גם בפסקי דין קודמים, ובתגובה ציינו כמה שופטים כי אין שינוי בהלכה".

איור: דובי קייך

6. אורי שגיא נגד כפר ביאליק

מלחמתו של האלוף במילואים

הסכסוך בין האלוף (במיל') אורי שגיא לשכניו ביישוב כפר ביאליק, שליד לקריית ביאליק, בנוגע למיזמי נדל"ן שלא יצאו לפועל, נמשך יותר מעשור. הימצאותו ברשימה מצביעה על חשיבות תחום הנדל"ן בהידיינות המשפטית ומחסור של פסיקה רלוונטית בתחום האגודות השיתופיות.

פסק הדין דחה את טענות שגיא כלפי חברי ועד האגודה, בנוגע לאי קידום מיזמי נדל"ן שהיו יכולים להיטיב עם החברים. מיזמי הנדל"ן התבססו על החלטות מינהל מקרקעי ישראל, שאיפשרו ליישובים חקלאיים להעביר למדינה קרקעות חקלאיות ולקבל פיצוי מלא לאחר הפיכתן לקרקעות למגורים. ההחלטות בוטלו בעקבות בג"ץ הקשת המזרחית מ-2002. שגיא טען שקודם לביטול ההחלטות, הוא פעל לקידום מיזמי נדל"ן בכפר, אך חברי הוועד גרמו לכך שהם לא יצאו לפועל ובכך נגרם לו נזק. הוא תבע גם את חברי הוועד באופן אישי. המחוזי דחה את טענות שגיא, והוא עירער לעליון. השופט סלים ג'ובראן דן באחריות האישית של נושאי משרה באגודה שיתופית. הוא קבע שפעולת חברי הוועד היתה סבירה ואין להטיל עליהם אחריות אישית.

צילום: לימור אדרי

7. אסום חברה קבלנית נגד מועצה אזורית שדות נגב

מדליית זהב לזוכה במקום השני

כל מי שהגיע פעם למקום השני ברשימת זוכים חולם שזה שקטף את המקום הראשון ייפסל מסיבה כלשהי. החברה הקבלנית אסום הגשימה את החלום - וזכייתה מעוררת עניין בקרב עורכי הדין ותורמת לפופולריות של פסק הדין.

המועצה האזורית שדות נגב פירסמה מכרז לבניית בית ספר ממוגן בקיבוץ סעד, שבו זכתה חברת הבנייה תורג'מן. בעקבות הזכייה הוגשו שתי עתירות והיא בוטלה. ערעורה של החברה הקבלנית אסום - שהגיעה למקום השני - התקבל, והיא הוכרזה על ידי שופטי העליון כזוכה. השופטת אסתר חיות, שכתבה את פסק הדין, פסלה את זכיית תורג'מן מאחר שהחברה צירפה להצעתה אישור קבלן מוכר שלא היה בתוקף בעת הצעת ההגשה. רק שלושה ימים לאחר פתיחת המעטפות שלחה תורג'מן למועצה האזורית תעודת קבלן מוכר תקפה. "הכשרת הצעה שלא קיימה את תנאי הסף במועד, אף אם היא מקיימת אותם לאחר שחלף המועד האחרון להגשת ההצעות, מעניקה יתרון לא הוגן למציע. היא שקולה לשינוי לא שוויוני של תנאי הסף במכרז בדיעבד, באופן שאין מדובר עוד ביציאה מ'קו זינוק' משותף כנדרש", קבעה חיות בפסק דינה.

צילום: לימור אדרי

8. פלוני נגד מדינת ישראל

בג"ץ הסיר את הרטייה מעל העין

פלוני נעצר בחשד לעבירות ביטחון בסוף 2007. מעצרו הוארך שלא בפניו, מתוקף הוראת שעה שלפיה ניתן להאריך מעצר חשודים בעבירות ביטחון ללא נוכחותם בדיון, ואף ניתן למנוע מהם פגישה עם עו"ד. הוא הגיש ערר על החלטות בית משפט שלום והמחוזי כמה פעמים, עד שהערר הגיע לעליון. לטענתו, נפגעו זכויותיו החוקתיות. פסק הדין בערר ניתן בפברואר, זמן רב לאחר שעניינו נהפך ללא רלוונטי.

שלוש שנים לאחר שהעניין התייתר, החליט העליון לבטל את הוראת השעה. תכלית ההוראה, הם קבעו, ראויה. אך האמצעי להשגת המטרה אינו פחות ראוי: "משמעות ההוראות הנוגעות לשלבי חקירה ראשוניים של חשודים בעבירות ביטחון עלולה להיות איון (העלמת, נ"ר) האפשרות לביקורת אפקטיבית מינימלית על שמירת זכויות העצור. הן שמות רטייה על עינו הפקוחה של בית המשפט - המבקשת לפרוץ מבעד לעיניה העצומות של אלת הצדק - וכך נפגם חלק וחיוני מחוקתיות המעצר לצורך חקירה".

צילום: אייל ורשבסקי ובאובאו

9. מדינת ישראל נגד חברת השקעות דיסקונט

אחרי 15 שנה: סוף לפרשת דסק"ש

לאחר 15 שנה הסתיימה פרשת דסק"ש בפסק הדין של השופטת איילה פרוקצ'יה, שהוא מניפסט בעניין חובת חברות בורסאיות לגלות את כל המידע המהותי בדיווחים למשקיעים. בפסק הדין הפך העליון פעם נוספת זיכוי של המחוזי בתל אביב בתיק ני"ע. מעט מדי תיקי ני"ע מוכרעים בעליון, ולכן כל הלכה היוצאת מפיו היא דרמטית.

דיסקונט השקעות, בראשות המנכ"ל דב תדמור, עשתה כל שביכולתה בתחילת שנות ה-90 כדי לשמר ברשותה את "התרנגולת מטילת ביצי הזהב" - ישקר. דסק"ש היתה חייבת לצרף את דו"חות ישקר לדו"חותיה הכספיים המוגשים לבורסה, לרשם החברות ולרשות ני"ע. דסק"ש ניסתה לרצות את הבעלים - משפחת ורטהיימר, שהתנגדה לכך, על ידי פתרון יצירתי: דו"חות ישקר נמסרו לרשות ני"ע בלבד, אך לא לרשם החברות ולבורסה - כי שם היו נחשפים לציבור. המחוזי זיכה את ראשי דסק"ש, בנימוק שלא היתה להם כוונה פלילית. השופטת פרוקצ'יה קבעה כי ראשי דסק"ש ידעו היטב שמסירת הדו"חות החלקית אינה חוקית.

צילום: אמיל סלמן

10. הכשרת הישוב נגד עיזבון אטיאס דוד ז"ל

איך מחלקים פיצויים ליורשי הרוג בתאונת דרכים

אדם נהרג בתאונת דרכים. חברת הביטוח נדרשת לשלם ליורשיו. כיצד יחולקו הכספים? תביעת יורשיו של רו"ח דוד אטיאס, שנהרג בתאונה, העניקה לבית המשפט העליון הזדמנות לדיון מפורט באופן חלוקת הפיצויים וחישובם, ולהבהרת טעויות בדרכי החישוב שנפסקו בעבר.

בית המשפט המחוזי פסק לעיזבון המנוח פיצוי בגובה ההכנסה הפוטנציאלית של אטיאס, והפחית מסכום זה את דמי המזונות ששילם אטיאס לשני ילדיו מנישואים קודמים. בית המשפט העליון פסק כי אין לנכות את דמי המזונות מסכום פיצוי העיזבון, מסיבה פשוטה: "דמי המזונות, כמו גם סכום התמיכה באלמנתו ובבנם המשותף, הם כולם שימושים שונים שהמנוח היה עושה בכספי הכנסותיו". עם זאת, קבע בית המשפט שיש לבצע קיזוז מתאים בין תביעת הילדים לתביעת העיזבון.

צילום: אלי הרשקוביץ. למכונית אין קשר לפרשה

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ