"אם ישראלים לא ישלמו שוחד, חברות ממדינות אחרות ידחקו אותם מאפריקה" - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם ישראלים לא ישלמו שוחד, חברות ממדינות אחרות ידחקו אותם מאפריקה"

חקירה פלילית שלישית נפתחה בתוך חודשיים נגד חברה ישראלית בגין שוחד בחו"ל: בכיר בחברת מספנות ישראל עוכב אתמול לחקירה בחשד לביצוע תשלומי שוחד לנציגי ממשל באפריקה, וחשוד נוסף נעצר לארבעה ימים ■ עורך דין שמייצג חשודים במתן שוחד בחו"ל: "תעשיות מקומיות ייעלמו בזמן שתרבות השוחד במדינות האלה תעלה ותפרח"

22תגובות

פחות מחודש חלף מאז שפשטה יחידת להב 433 של המשטרה על משרדי חברת שיכון ובינוי ועצרה בכירים בהווה ובעבר ואת רואה החשבון המבקר של החברה בחשד למתן שוחד לעובדי ציבור זרים באפריקה — וכבר מגיעה פרשה חדשה עם מאפיינים דומים. אתמול פשטו חוקרי יחידת להב 433 וחוקרי רשות המסים על משרדי חברת מספנות ישראל, ועיכבו לחקירה בכיר בחברה, בחשד לביצוע תשלומי שוחד לנציגי ממשל במדינות אפריקה, במטרה לאפשר עסקות ביטחוניות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. הבכיר שוחרר אתמול למעצר בית של חמישה ימים.

בנוסף, עוכבו לחקירה שני חשודים נוספים, ומעצרו של אחד מהם הוארך אתמול בבית משפט השלום בראשון לציון בארבעה ימים.

מספנות ישראל מוחזקת בידי גולד הציבורית (25%), סמי קצב (25%), שלומי פוגל ויורשי שלמה שמלצר (50%). היא פועלת בארבעה תחומים: בניית ספינות קרב, תכנון, תיקונים, תחזוקה ושירותי תחזוקה לכלי שיט אזרחיים, צבאיים ואזרחיים; עבודות מתכת שקשורות לפרויקטים בתחום התשתיות; הפעלת נמל במפרץ חיפה; ויבוא וייצור תערובות על בסיס מלט לענף הבנייה והתשתיות באמצעות החברה הבת סימנט (70%). אתמול דיווחה גולד כי אחד מעובדי החברה הבת עוכב לחקירה בחשד למתן שוחד לעובד ציבור זר.

העבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר היא עבירה חדשה יחסית, שהוכנסה לחוק העונשין ב–2008. היא נוספה לחוק בעקבות התחייבות של מדינת ישראל לאמנת האו"ם נגד שחיתות ולאמנת הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD) בדבר המאבק בשוחד לעובדי ציבור זרים בעסקות בינלאומיות. הסעיף הרלוונטי הוא 291א' לחוק העונשין, והוא קובע כי מי שנותן שוחד לעובד ציבור זר תמורת פעולה הקשורה בתפקידו — דינו כדין נותן שוחד לעובד ציבור בישראל. העונש שקובע החוק הוא עד שבע שנות מאסר.

מתלונות על התנכלות לחקירת שחיתות

בחודשים האחרונים נראה כי חלה עלייה חדה במספר המעצרים שמבצעת המשטרה בחשדות לביצוע עבירות שוחד בחו"ל. במקרה של שיכון ובינוי, נבדקים חשדות להעברת תשלומי שוחד לנציגי ממשל זרים, בד בבד עם ביצוע עבירות נוספות. עם החשודים נמנה גם המנכ"ל לשעבר עופר קוטלר, שפרקליטיו הכחישו את החשדות נגדו.

סמי קצב (מימין), שלומי פוגל ואסי שמלצר, מבעלי השליטה במספנות ישראל
דודו בכר, אייל טואג ורפי דלויה

ממצאי חקירת המשטרה בפרשה של שיכון ובינוי העלו כי תשלומי השוחד יועדו לאפשר את ביצועם של מיזמי בנייה באפריקה בסך מאות מיליוני דולרים. במקרה הזה מדובר בחקירה שמתנהלת במקביל על ידי התובע הכללי של שווייץ ומשטרת ישראל. חלק מחומרי החקירה מתבססים על תביעה אזרחית שהגיש מנהל הכספים בקניה של החברה הנכדה, ושבה הוא טוען להתנכלות ולהתעמרות של שיכון ובינוי כלפיו, לאחר שחשף מעשי שחיתות חמורים שביצעו לכאורה מנהלי חברות בקבוצה במשך שנים רבות ובהיקף נרחב.

חודש לפני כן עוכבו לחקירה במשטרה בעלי השליטה בחברת הבנייה שפיר, בחשד למתן שוחד לעובד ציבור בפרויקט ספציפי שביצעה חברה נינה של שפיר הנדסה ברומניה לפני כמה שנים. זאת, לאחר שכבר לפני יותר משנה נפתחה בפרקליטות חקירה בעניין, בעקבות חקירה פלילית שנפתחה ברומניה נגד מנהל לשעבר בקבוצה.

החקירות האלה מצטרפות להסדר מותנה שעליו חתמה בינואר 2018 חברת טבע מול פרקליטות מיסוי וכלכלה, שבו הודתה כי שילמה שוחד לעובדי ציבור זרים. על פי ההסכם, טבע תשלם קנס של 75 מיליון שקל. תשלום זה ימצה את ההליכים הפליליים נגד החברה או כל חברה קשורה אליה.

גם במקרה של טבע, החקירה לא התחילה בישראל — אלא בארה"ב. לפי ממצאי החקירה שם, טבע שילמה תשלומים מושחתים לעובדי ציבור ברוסיה ואוקראינה, וכן ביצעה תשלומים לא נאותים במקסיקו, ובכך יצרה לעצמה רווח של לפחות 220 מיליון דולר.

ב–2016 חתמה טבע על הסדר מול רשויות המס בארה"ב. במסגרת ההסדר הזה שילמה קנס והחזר הכנסות של כ–500 מיליון דולר. בעקבות ממצאי החקירה בארה"ב, הוחלט גם בישראל לפתוח בחקירה פלילית. במקרה של טבע אמרו בפרקליטות כי ההחלטה לחתום על ההסדר התבססה בין היתר על כך שהחברה כבר שילמה סכומים ניכרים לרשויות אכיפת החוק בארה"ב.

"החוק חל על OECD, אבל לא על סין למשל"

כיצד משפיעות החקירות האלה על חברות ישראליות שפועלות ברחבי העולם? "לגל החקירות של פרשות שוחד לעובד ציבור זר, שאנו עדים לו בחודשים האחרונים, יש השפעה משמעותית מאוד על ההתנהלות של חברות ישראליות המבצעות פעילות בחו"ל", אומר עו"ד ירון ליפשס, שייצג את טבע בהליכים הפליליים ומייצג חשודים גם בשאר הפרשות שנחקרות בימים אלה. "המהלך שמבצעות רשויות האכיפה בהקשר הזה אולי מובן, ויש שיגידו שהוא גם ראוי להערכה. אבל צריך לזכור שמדובר בפעילות תעשייתית משמעותית ביותר שמבוצעת על ידי חברות ישראליות, שעלולה להיעלם לחלוטין".

לדבריו, החקירות האלה הכניסו לאור הזרקורים את האיסור של מתן שוחד בחו"ל. אמנם הדבר נאסר בחוק הישראלי כבר ב–2008, אבל עד לאחרונה כמעט לא היתה אכיפה בתחום. "האכיפה האינטנסיבית הזאת יוצרת, באופן טבעי, חששות רבים אצל החברות ואנשי העסקים הפעילים בחו"ל, בפרט במדינות העולם השלישי. החקירות האלה מנסות לקעקע פרקטיקה ארוכת שנים שרווחת במדינות אלה, כאשר במקרים רבים לא ניתן לבצע בהן עסקים בלעדיה", מדגיש ליפשס.

לדבריו, "ניקח לדוגמה את שיטת העבודה המקובלת של היעזרות בסוכן או מתווך, שמקבל דמי הצלחה עבור פרויקטים שהוא מביא לחברה. במדינות רבות באפריקה פשוט אי־אפשר לפעול בלי סוכן כזה, שבמרבית המקרים מקורב לגורמי ממשל. ואולם בהתאם לחוק הישראלי, שמחיל על אפריקה את כל הלכות השוחד מהמשפט הישראלי, גם כאשר מדובר רק ב'מאכער', שלא מעביר תשלומים לעובדי הציבור המקומיים, אלא רק פותח דלתות ומקיים קשרים הדוקים עם מקבלי ההחלטות — שכירת השירותים שלו והתשלום שמועבר אליו בגין הצלחה יכולים לעלות לכדי עסקת שוחד חמורה".

ליפשס מתייחס גם למשמעות הבינלאומית של האיסור לשוחד במדינות זרות: "זה יפה מאוד שארה"ב ו–OECD (ישראל בכלל זה) אוכפים את האיסור הזה, אבל הוא לא חל על השחקן החזק ביותר בשוק הזה כיום — חברות סיניות, שפועלות ללא כל מעצורים ובלי שהמגבלה הזאת חלה עליהן". לדבריו, ניקוי מדינות העולם השלישי מתרבות השוחד יכול להצליח רק אם יהיה מדובר באיסור בינלאומי וכולל. "האי־סימטריות הזאת באכיפה יוצרת מצב של תחרות בלתי הוגנת בין החברות המערביות והישראליות בכללן, לבין החברות הסיניות — שמובילה כבר כיום להשתלטות גוברת והולכת של חברות סיניות על תחומים שבעבר נשלטו על ידי חברות ישראליות".

נמל מספנות ישראל
אייל טואג

ומה בנוגע לעובדי הציבור במדינות הזרות, שדורשים ומקבלים את תשלומי השוחד? לדברי ליפשס, האיסור הישראלי לא משפיע על הדרישות שלהם לתשלום. הוא מזהיר כי "הם ממשיכים לדרוש תשלומים, והתיאבון שלהם רק גדל. לפיכך, התוצאה של מהלך האכיפה האינטנסיבי שאנחנו עדים לו יהיה שהחברות הישראליות אמנם יפסיקו לנקוט פרקטיקות אלה, אבל מכיוון שהחברות הלא מערביות ימשיכו לנהוג כך ומכיוון שעובדי הציבור במדינות העולם השלישי ימשיכו לדרוש שוחד, תשלומי השוחד יימשכו ויבוצעו על ידי חברות לא מערביות, שיזכו בפרויקטים החדשים ויסלקו מכל המדינות האלה את החברות הישראליות".

לדבריו, "חשוב להבין את הדברים ולראות את המציאות נכוחה. המהלך של איסור תשלום שוחד לעובדי ציבור זר הוא מהלך מוערך, אלא שבפועל, חברות אחרות ממדינות אחרות ימהרו לתפוס את נתח השוק הזה וידחקו את החברות הישראליות מאפריקה. התוצאה המצערת תהיה שענף יצוא משמעותי ביותר של התעשיות הישראליות יפסיק להתקיים, ובמקביל תשלומי השוחד יימשכו במלוא כוחם ותרבות השוחד באפריקה תפרח ותלבלב".

"קונספירציה שכוללת נשיא במדינה מושחתת"

אחד החשודים המפורסמים בעבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר הוא איש העסקים בני שטיינמץ, שנעצר לראשונה ב–19 בדצמבר 2016 בחשד שנתן שוחד של עשרות מיליוני דולרים לעובדי ציבור בכירים בגינאה. על פי המשטרה, שטיינמץ הרוויח בעקבות מתן השוחד סכומי עתק, שמגיעים ל–5 מיליארד דולר.

שטיינמץ טוען להגנתו כי מדובר בקונספירציה שנרקמה נגדו. ביוני 2017 הוא התייצב לדיון שהתקיים בעניינו בבית משפט השלום בראשון לציון. "עשו לי עוול גדול מאוד", אמר. הוא סיפר כי מדובר בחקירה שהתחילה בשווייץ כבר ב–2013. "כששמענו את הגישה של המשטרה הישראלית מיד אמרתי שאני מוכן לשתף פעולה, מוכן להביא אנשים, לבקש מאנשים להביא את כל האנשים. יש פה קונספירציה נגדנו שמורכבת מנשיא במדינה מושחתת, בתיווכו ובעזרתו הכספית והמנטלית של ג'ורג' סורוס", אמר בבית המשפט.

החקירה של שטיינמץ מתנהלת בשיתוף פעולה של רשויות האכיפה בארה"ב, שווייץ, גינאה וישראל. עם מעצרו הוטל על שטיינמץ צו עיכוב יציאה מהארץ, והוא נאלץ להפקיד את הדרכונים הישראלי והצרפתי שלו בידי המשטרה. בבית המשפט סיפר שטיינמץ על הנזקים שנגרמים לעסקיו בעקבות החקירה: "במשך 20 שנה כל שבוע או שבועיים נסעתי לחו"ל. נגרם לי נזק מטורף. העבודה שלי היא לתת ייעוץ, אני רגיל לנסוע בעולם, אני פוגש אנשים, לפעמים אני עובר ארבע מדינות בשבוע. נוסף לכל השיימינג שעשו לי במעצר הזה בארץ ובעולם". בקיץ הוא נעצר שוב (בשלב זה החקירה התפתחה גם למדינות אחרות), ובתקופה זו גם נערכו השלמות חקירה בחו"ל. עדיין לא פורסמה החלטה בעניינו.

עו"ד רונן רוזנבלום, שמייצג את שטיינמץ, מתייחס להשלכה של חקירות המשטרה על החשודים: "בשלב החקירה מוטלים תנאים דרקוניים ובלתי מידתיים על חירותם וקניינם של החשודים, שממש דקה לפני כן היו אנשי עסקים לגיטימיים שפעילותם חובקת עולם. בהקשר זה מצופה גם מהמשטרה או לפחות מבתי המשפט שידעו לשקלל קשיים אלה בשעה שמטילים צווי עיכוב יציאה מהארץ על אנשי עסקים, כאשר ברור לכל כי איסור יציאה מהארץ כמוהו שיתוק פעילות עסקית בחו"ל".

עופר קוטלר בבית המשפט ביום חמישי שעבר
אילן אסייג

רוזנבלום סבור כי זה לא מקרי שקיימת מגמה של עלייה בחקירות חדשות בעבירה של מתן שוחד לעובד ציבור זר והלבנת הון. "זה נעשה מטעמים שונים, בכללם החובה של מדינת ישראל 'לפרוע את השטר' מול התחייבותה לעולם להילחם בתופעה. בנוסף, בימים אלה בישראל מתקיימת ביקורת חשובה של ארגון FATF — הקובע סטנדרטים בינלאומיים מחייבים בתחום איסור הלבנת ההון ומימון הטרור וחברות בו 34 מדינות — שמטרתה לבחון את היעילות ומידת האפקטיביות של המדינה בהערכת הסיכונים לפשיעה והלבנת הון. לא מן הנמנע שקיים קשר בין הדברים", הוא אומר.

לדבריו, מכאן ועד להרשעה פלילית על ידי בית המשפט הדרך היא ארוכה. רוזנבלום מצביע על הקשיים הראייתיים במקרה של עבירה כזו: "בסופו של יום, מה שיקבע אם מדינת ישראל אפקטיבית במלחמה נגד הלבנת הון הוא רק פסק דין מרשיע של בתי המשפט. בהקשר הזה לא די בנימוקים האלה, שכן דווקא בסוג זה של עבירה שמתבצעת מעבר לים הקושי לתור אחר ראיות מבוססות קשה שבעתיים. גם אם אותרו כאלה — עדיין הדרך להביאם בפני בית משפט בישראל סבוכה ומפותלת. לקשיים ראייתיים אלה יש השפעה מכרעת על החלטת הפרקליטות בדבר הגשת כתב אישום או לא".

"החמרה בענישה צריכה להיות הדרגתית"

ואכן, בינתיים הוגש רק פעם אחת כתב אישום הוגש בעבירה הזאת — נגד חברת ניפ גלובל, שעוסקת בפיתוח פרויקטים שונים בתחום מרשם האוכלוסין והנפקת התעודות החכמות. במקרה הזה כתב האישום דווקא לא כלל את בכירי החברה: הבעלים ויו"ר החברה עמנואל ענתבי, המשנה למנכ"ל אמנון פאר, ומי ששימש באותה תקופה יועץ חיצוני של החברה בנושא פיתוח עסקי, ראובן כנפי.

ב–2010–2012 פעלה ניפ גלובל מול גופי ממשל שונים בממלכת לסוטו שבאפריקה, במטרה לקדם את זכייתה במכרז לביצוע פרויקט פיתוח והטמעת מערכת מרשם אוכלוסין, ביקורת גבולות ופיתוח תעודות אלקטרוניות שקשורות במרשם האוכלוסין במדינה. ב–2012 החברה חתמה על שני הסכמים עם ממשלת לסוטו למכירת מוצריה בשווי של כ–30 מיליון דולר. על פי כתב האישום, כדי להבטיח את האינטרסים הכלכליים שאותם קידמה בלסוטו, שכרה החברה את שירותיו של סוכן מקומי המקורב למי שכיהן כמנכ"ל משרד הפנים של לסוטו בעת הרלוונטית.

בראשית 2012 הגיעה החברה לסיכום עם המתווך והמנכ"ל, שלפיו המנכ"ל יקדם את האינטרסים שלה, ובתמורה יקבל שוחד מהחברה שיועבר אליו באמצעות הסוכן. בהתאם לסיכום זה, העבירה החברה למתווך כ–500 אלף דולר, כדי שיעביר מתוכו למנכ"ל סכום משמעותי, וכן כדי שיניע אותו לבחון את מוצרי החברה שפעלה במדינות אחרות באפריקה, ויאפשר לה הזדמנות לזכות במכרז. בתמורה להסכמה על מתן טובות ההנאה, פעל המנכ"ל לקידום האינטרסים של החברה.

התיק הזה אמנם הגיע לבית משפט, אבל הצדדים הגיעו להסדר טיעון שהוצג בבית המשפט, שבו טענו במשותף כי יושת על החברה עונש בסך 4.5 מיליון שקל. בהסדר הטיעון הודתה החברה במיוחס לה, והתחייבה לשתף פעולה באופן מלא עם גורמי אכיפת החוק בלסוטו, ובכלל זה גם מתן עדות בבית המשפט שם. בעקבות הודאתה של ניפ גלובל גזרה עליה השופטת דנה אמיר קנס וחילוט של 4.5 מיליון שקל.

במקרה זה ציינה השופטת כי הביאה בחשבון שמדובר במקרה הראשון שבו נאכפת העבירה, ולכן איפשרה שסכומי הקנס והחילוט בהסדר הטיעון יהיו נמוכים ביחס לתמורה המשמעותית (30 מיליון דולר) שלה היתה זכאית החברה כתוצאה מזכייתה במכרז וחתימתה על ההסכמים עם רשויות לסוטו. "ידוע כי על החמרה בענישה להיות הדרגתית", כתבה השופטת אמיר, "ובוודאי במקרה ראשון שבו מוגש כתב אישום בגין עבירה שהוספה לספר החוקים בשנים האחרונות".

"זו עבודה סיזיפית, אבל אוספים עוד מידע"

בהמשך להכנסת עבירה זו לחוק העונשין ב–2008 הוציא היועץ המשפטי לממשלה ב–2009 הנחיה בעניין. בהנחיה זו נקבע כי במסגרת השיקולים בדבר פתיחה בחקירה או העמדה לדין בעבירה זו לא יישקלו שיקולים הנוגעים לאינטרסים כלכליים־לאומיים, להשפעה פוטנציאלית על היחסים עם מדינה זרה, או לזהותו של האדם או התאגיד המעורב. עוד נקבע כי במסגרת הבדיקה ביחס לפתיחה בחקירה, תבחן המשטרה אם התשתית הראייתית הראשונית מצדיקה פתיחה בחקירה, ובין השאר תשקול את מהות החשד ואת מהימנות המידע שממנו נובע החשד.

לצורך ההתמודדות עם העבירה הזאת הוקם בפרקליטות צוות בין־משרדי שנפגש אחת לכמה שבועות. הצוות מאחד גורמים מגופי אכיפה שונים, ובהם הפרקליטות, המשטרה, הרשות לאיסור הלבנת הון ורשות המסים. הוא נועד לתת דחיפה רצינית לנושא זה. בדצמבר 2016 הסביר עו"ד ג'ואי אש, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, ל–TheMarker את החשיבות שהם רואים בפעולות של הצוות: "החלטנו לקחת את הדבר על עצמנו ולהשקיע מאמץ רב כדי לאכוף את זה, וזה לא פשוט", אמר אז.

אש גם הסביר גם איך זה עובד מאחורי הקלעים: "למשל, באופן היפותטי, מישהו שולח לנו כתבה ממדינה במזרח אירופה שאומרת ששר הפנים חשוד בקבלת שוחד מחברה ישראלית תמורת זכייה במכרז כלשהו. זה כל מה שיש לנו. בשפה שלנו הכתבה הזאת אינה מעוררת חשד סביר לביצוע עבירה. לכן, הצוות שלנו מתכנס וביחד חושבים איך אפשר לעבות את זה. המשטרה מפעילה את הקשרים שלה, המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה מפעילה את הקשרים שלה, ואנחנו מבקשים סיוע ממדינות שונות. זו עבודה קשה, די סיזיפית, אבל לאט־לאט אוספים עוד מידע".

עופר וקנין


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#