אגסי ועופר: התביעה של מפרקי בטר פלייס מסכנת את הסטארט-אפים בישראל - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אגסי ועופר: התביעה של מפרקי בטר פלייס מסכנת את הסטארט-אפים בישראל

כמעט 5 שנים אחרי שקרסה חברת כלי הרכב החשמליים, הוכרע כי התביעה תתנהל בישראל ■ מפרקי החברה מעלים טענות קשות על רשלנות פיננסית ומחדלים ■ הנתבעים: "אם כתוצאה מאי־הצלחה יהיו הליכים משפטיים אישיים, קשה לראות גורם רציני שיסכים להשקיע במיזמים חדשים"

61תגובות
מייסד ומנכ"ל בטר פלייס, שי אגסי
AP

כמעט חמש שנים חלפו מאז שקרסה חברת בטר פלייס, שפיתחה כלי רכב חשמליים, והותירה אחריה אדמה חרוכה, לקוחות מאוכזבים וחובות של מאות מיליוני שקלים. בשנים שחלפו מאז, מנהלים מפרקי החברה תביעות משפטיות חובקות עולם בסכומים של מאות מיליוני שקלים נגד נושאי משרה ודירקטורים בחברה, ובהם אנשי העסקים שי אגסי — שהיה היזם, והמנכ"ל של הקבוצה, ועידן עופר — שהשקיע בחברה גם באופן אישי וגם באמצעות החברה לישראל.

במאי 2016 הגישו מפרקי בטר פלייס, עורכי הדין סיגל רוזן רכב ושאול קוטלר, באמצעות בא כוחם, עו"ד ד"ר קובי קפלנסקי, לבית המשפט המחוזי בלוד תביעה נגד נושאי משרה והדירקטורים בקבוצת החברות. בתביעה הם טענו כי אלה התרשלו בתהליך קבלת החלטות הרות גורל בקבוצה, נמנעו מהפעלת שיקול דעת עצמאי והפרו את חובת הזהירות המוטלת עליהם מתוקף תפקידם, ובכך יצרו חובות של מאות מיליוני שקלים כלפי לקוחות הקבוצה, ספקים, נותני שירות ועובדים.

מנגד, עופר, אגסי ויתר הנתבעים ביקשו מבית המשפט המחוזי בלוד בדצמבר לסלק את התביעה על הסף, וטענו כי היא מאיימת על ענף הסטארט־אפ בישראל. לטענתם, "אם התוצאה של אי־הצלחה של מיזם חדשני או חברת סטארט־אפ תהא לא רק הפסד הממון העצום שהושקע על ידי בעלי המניות, אלא גם נקיטה בהליכים משפטיים אישיים כנגד נושאי המשרה, שפעלו לטובת החברה ומונו, במישרין או בעקיפין, על ידי אותם בעלי מניות שהפסידו את כספם — קשה לראות גורם עסקי רציני שיסכים להשקיע במיזמים חדשים".

באחרונה פסק בית המשפט בדלוואר שבארה"ב כי בית המשפט בישראל יהיה הפורום המוסמך לניהול ההליכים המשפטיים. המשמעות היא שהתביעה בסך 200 מיליון שקל, שהגישו מפרקי החברה נגד יותר מ–20 גורמים בקבוצת החברות, תידון בבית המשפט בלוד. השופט שדן עד כה בהליכים המקדמיים בתיק הוא עופר גרוסקופף, אולם עם מינויו לבית המשפט העליון התביעה תועבר ככל הנראה לשופט אחר.

"התמוטטות כלכלית במפץ גדול"

בתביעה עולות טענות קשות של רשלנות פיננסית, מחדלים ומתן חוות דעת מקצועית רשלנית שאפיינו את הניהול התאגידי והכספי של הקבוצה ואת אופן קבלת ההחלטות של הנתבעים — ובהם מנכ"לים, מנהלים, דירקטורים, מנהלי כספים, נושאי משרה, ונותני שירות מקצועיים, וכן עורכי דין ורואי חשבון שנתנו שירותים לקבוצה.

המפרקים הגישו תביעה מקבילה גם לבית המשפט המחוזי בדלוואר, שכן החברה האם בקבוצה היתה רשומה שם. להגשת התביעות קדם הליך שנמשך חודשים ארוכים שכלל חקירות של נושאי משרה, צדדים שלישיים ויועצים מקצועיים, ובסופו התקבלה ההחלטה על הגשת התביעה.

לטענת המפרקים, הדירקטורים ונושאי המשרה כשלו ולא נתנו מענה ניהולי, תאגידי, פיננסי, אחראי, כפי שמחויב לנהוג כל מנהל, בעל משרה ודירקטור וכל יועץ מקצועי סביר. "מדובר במיטב אנשי העסקים והמנהלים בארץ ובחו"ל. אלה מיטב המוחות, בעלי קונצרנים, מנהלי חברות השקעה, מנהלים בכירים בבנקים, יזמים עם רקורד מוכח, בעלי תפקידים בכירים ביותר לשעבר בצבא, פירמות רואי חשבון עולמיות מהגדולות והטובות בעולם", נכתב בתביעה.

"דווקא על רקע זה, הניהול הפיננסי והתאגידי הרשלני כה צורם והסטייה ממתחם הזהירות הראוי כה בוטה. אין ולא היתה כל סיבה כי מיזם עסקי זה, שבו הושקעו כל כך הרבה כספים, ושהיו בו ועמדו בו לרשות הנתבעים כל כך הרבה כלי בקרה לניהול תאגידי פיננסי אחראי — ייסגר בקול מפץ כאוטי גדול ויותיר כאלף נושים".

לדברי המפרקים, הניהול הרשלני הזה כלל, בין היתר, ניהול כספי של חברת האם, שדרכה הוזרמו עיקר ההשקעות לכל חברות הקבוצה (מאות מיליוני דולר), ללא סמנכ"ל כספים, או עם CFO ללא כישורים מתאימים. כל זאת, למשך תקופה ארוכה, הותרת החברות ללא רזרבות כספיות מתאימות וללא כרית ביטחון וכיסוי התחייבויות כלפי הנושים, התעלמות מהתחייבויות שוטפות וארוכות טווח גדלות והולכות שצברו החברות תחת ניהולם. "כל אלה ועוד הביאו להתמוטטותה הכלכלית של הקבוצה במפץ גדול וללא יכולת לכסות התחייבויות עתק", הודגש בתביעה.

עידן עופר
Bloomberg

"בעלי הרכב עומדים מול שוקת שבורה"

בבקשתם לסילוק התביעה טענו עופר, אגסי ויתר הנתבעים כי תביעות מהסוג הזה אינן מוגשות — לא בישראל ולא בעולם. "עצם הגשתה של תביעה נגד נושאי משרה בחברת הזנק שהתפרקה בתואנות לרשלנות ונטילת סיכונים הוא "סטארט־אפ", במובן הרע של המלה", נכתב בבקשה משותפת לסילוק על הסף שהגישו הנתבעים.

לטענתם, "קשה גם להניח שיהיו מועמדים ראויים שיסכימו לכהן כנושאי משרה במיזמים מסוג זה. זו תהא גדיעה של הענף שעליו 'יושב' קטר הצמיחה של מדינת ישראל זה שנים. נכונים הדברים במקרה זה, שבו בעלי המניות הם שנשאו בעיקר ההפסד שנבע מהפסקת הפעילות (850 מיליון דולר)".

בכל הנוגע לעילות התביעה, טוענים הנתבעים כי המפרקים התיימרו לייחס להם רשלנות במילוי תפקידם כנושאי משרה, אולם מבחינתם, עומדת להם הגנת כלל שיקול הדעת העסקי. "מזה שנים ארוכות מוכרת עמדת הפסיקה, שלפיה בית המשפט אינו מחליף בדיעבד את שיקול דעתם של נושאי משרה בחברה, ואינו מתיימר לקבוע מהן ההחלטות העסקיות הטובות ביותר שיכלו נושאי המשרה בחברה לקבל בזמן אמת. כל עוד ניתן לייחס את ההחלטות שהתקבלו למטרה עסקית של התאגיד, בית המשפט לא יבחן את טיב שיקול הדעת או את ההחלטות לגופן", נכתב בבקשה.

מבחינת הנתבעים, לאורה של תפישה זו, ומשום שאין זה מתפקידו או ממומחיותו של בית המשפט לקבוע מהן הפעולות העסקיות הטובות ביותר עבור החברה, התפתח כלל שיקול הדעת העסקי. "הרציונל באימוצו של כלל שיקול הדעת העסקי בחברות הזנק כדוגמת בטר פלייס בולט שבעתיים", הם מדגישים. לדבריהם, "מדובר בחברות שהסיכון בפעילותן מובנה, שרק מיעוטן צולח את אתגרי הטכנולוגיה והשוק, והופך לחברות מצליחות. אי־ההצלחה של מיזמים חדשניים הוא חלק ממהלך העסקים הרגיל, וממילא הדבר ידוע כמובן לכלל השותפים העסקיים (המתוחכמים מאוד, יש לומר) שהתקשרו אתן, ושכיום הם הנושים העיקריים שלהן (לרבות רנו, אמדוקס ו–IBM)".

במקביל, פנו הנתבעים לפני כמה חודשים גם לבית המשפט בדלוואר בטענה כי על בית המשפט האמריקאי לדחות התביעה כנגדם על הסף. טענת הנתבעים היתה כי המפרקים הפרו את הרשות שנתן להם בית המשפט בדלוואר לפתוח בהליכים המשפטיים. ביולי 2017 התקיים הדיון בבקשת הנתבעים בדלוואר, ובאחרונה ניתן פסק הדין בדלוואר שדחה את בקשתם וקבע כי התביעה נגדם תמשיך להתברר בישראל.

לדברי עו"ד קפלנסקי, לאור הפעילות הכלכלית של החברות בישראל, בית המשפט בישראל הוא המתאים ביותר לנהל את התביעה נגד הדירקטורים ונושאי המשרה. לדבריו, "משפט הדירקטורים בעניין בטר פלייס הוא בעל חשיבות כלכלית למאות הנושים של הקבוצה וכן בעל חשיבות ציבורית בכל הנוגע לתהליכים רשלניים שהתגלו למפרקים במהלך חקירותיהם והטיפול בתיק".

קפלנסקי מסביר גם כי בית המשפט בדלוואר כתב בפסק הדין שלו כי הוא השתכנע שבתי המשפט בישראל ראויים ויתנו דעתם לדין הדלווארי ככל שידרשו לכך. "הקביעה של בית המשפט בדלוואר נכונה ואין לסלק על הסף תביעה בעלת אופי ציבורי כל כך חשוב. הנתבעים השאירו אחריהם חובות של מאות מיליוני שקלים וחשוב שבית המשפט בישראל יכריע בעניין וייתן מענה כספי לכל אותם בעלי כלי הרכב ונותני השירות שנפגעו מקריסת בטר פלייס ולפתע מצאו עצמם אל מול שוקת שבורה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#