"אין הבדל בין מנהל שמשתמש במידע פנים לבין מי ששודד קצבה מזקנה" - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אין הבדל בין מנהל שמשתמש במידע פנים לבין מי ששודד קצבה מזקנה"

בפאנל שנערך אתמול באוניברסיטת תל אביב התייחס השופט חאלד כבוב לשיקולים הכרוכים בהטלת עונש מאסר בעבירות מידע פנים, ולמהירות שבה מתנהלים כיום תיקים בבית המשפט הכלכלי ■ "כשאני שומע תיק שלוש פעמים בשבוע אני חי אותו, ויש לי יכולת לעבד את החומר"

30תגובות
חאלד כבוב
עמי שומן

"עומד מולך אדם שהוא נורמטיבי לחלוטין. הוא שירת את המדינה, יש לו ילדים ומשפחה ובאים להעיד לזכותו אנשים רבים — ואתה נדרש להכריע אם לשלוח אותו למאסר. זאת החלטה לא קלה כלל ועיקר", כך תיאר השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב תחושות של שופט כשהוא גוזר מאסר על נאשם בתיקים של עבירות על דיני ניירות ערך.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

"אני אף פעם לא נותן את גזר הדין במקום. הרבה פעמים אני מתחבט ומתלבט, וישן על זה, ומשנה את דעתי", הוסיף כבוב. "הטלת מאסר על אנשים נורמטיביים היא לא משימה קלה, ויש הרבה התחבטויות". כבוב אמר את הדברים בפאנל בנושא מגמות באכיפת דיני ניירות ערך בכנס בנושא שוק ההון ואכיפה כלכלית שנערך אתמול בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.

בספטמבר 2012 נשלח אפרים קדץ, סמנכ"ל הכספים של חברת אלספק הנדסה, למאסר בפועל על עבירת שימוש במידע פנים. כבוב גזר עליו עשרה חודשי מאסר, ובכך נהפך לשופט הראשון בישראל שגזר עונש מאסר בפועל על עבירה מסוג זה. קדץ עירער לבית המשפט העליון וטען כי זו היתה מעידה חד פעמית וכי אין הצדקה להעלות את רף הענישה דווקא על גבו — אך הערעור לא הועיל לו. בית המשפט העליון, מפי השופטת דפנה ברק־ארז, הותיר את העונש בתוקף. המשנה לנשיא דאז, מרים נאור, גם חידדה: "מי שיעבור בעתיד עבירות של שימוש במידע פנים, מוטב שיידע כי הוא צפוי לעונשי מאסר בפועל — עונשים חמורים בהרבה מזה שהוטל הפעם על קדץ".

"עבריין בדיני ני"ע שונה מעבריין קלאסי"

אולם בית המשפט המחוזי בתל אביב
אילן אסייג

כבוב אמר אתמול כי בעבר הוא שאל את עצמו פעם אחר פעם במה שונה סמנכ"ל כספים או דירקטור או מנהל שהשתמש במידע פנים ממי שמבצע שוד של זקנה שבדיוק קיבלה את הקצבה החודשית מהבנק או משוד בנק — מקרים שבהם לא היה מהסס בית המשפט להעניש במאסר. "נתקלתי בפסקי דין שניתנו במשך עשרות שנים, של אנשים שניצלו את המידע העודף שהיה להם, ואף פעם לא היתה ענישה של מאסר בפועל, אלא מקסימום עבודות שירות", אמר. "שאלתי את עצמי מה ההבדל בין השוד של אותה זקנה לבין אותו סמנכ"ל כספים או מנהל או דירקטור שעשה שימוש במידע פנים מכוח העמדה ויחסי האמון שהיו לו — ושהוא ניצל באופן ציני על מנת למלא את כיסו. חשבתי שאין מקום לעשות הבחנה, ולא מגיע לאחד פרס על פני אחרים".

כבוב התייחס לעונש שהשית על קדץ ואמר כי התקשורת היתה בחלקה ביקורתית כשהחליט לגזור עליו עשרה חודשי מאסר. "באותו תיק הגעתי למסקנה שאין מנוס מענישה כזאת, ושלשוק ההון יש חשיבות בכלכלה", אמר. "כל החסכונות שלנו נמצאים בשוק ההון. זה כסף של כולנו. אם לא ניתן את הדעת לצורך להבטיח את עקרונות השקיפות ויחסי האמון, המחיר שכולנו נשלם יהיה כבד מאוד. אחרת אנשים לא ישקיעו בשוק ההון בישראל אלא במדינות עם אכיפה אפקטיבית".

כבוב התייחס להתייעלות של ההליכים — אם בעבר היו תיקים נמשכים במקרים מסוימים גם עשור ויותר, כיום התהליכים הרבה יותר קצרים ובתוך שנים ספורות כבר יש הכרעה, גם אם התיק מגיע בערעור לבית המשפט העליון. "מערכת המשפט מצאה שהכרחי לייעד שופטים ולפנות להם קצת יומנים ולקבוע כלל שמשפטים נשמעים מיום ליום", אמר. "יש אצלי למשל תיק שאמור להישמע לפני בעוד כחודש. אז כבר פותחים יומנים בתחילת שנה וקובעים מאפריל, אחרי פסח, ועד יוני ישיבות שלושה ימים בשבוע, בימים ראשון, שלישי וחמישי. כשאני שומע תיק שלוש פעמים בשבוע אני חי אותו. יש לי יכולת לעבד את החומר ולהשאיר אותו בתודעה מדי שבוע ומדי ישיבה ולכתוב את הרשמים שלי. זה לא דומה למצב ששמעתי את התיק יום אחד ואז אחרי שבועיים ואז אחרי חודש, ובינתיים התנהלו לפני תיקים רבים אחרים — וזה המצב שהיה נהוג".

יעילות ההליכים משנה לדבריו גם את השיקולים בתחום העבריינות הכלכלית. "עבריין בדיני ניירות ערך שונה מעבריינות פלילית קלאסית. בעבריינות כלכלית, אני הרבה פעמים נתקל במקרים בהם הרציונל הוא לא בצע כסף אלא רצון לשמר זכות או שליטה של אותו גורם במיזם חייו. הרבה פעמים כשהוא נקלע למצוקה או למצב קשה, תזרימי או לא תזרימי, הברירה לפניו היא אם לקחת סיכון ולבצע מעשה שהוא על גבול המותר. בעבר הוא אמר שאולי כדאי לקחת את הסיכון, כי גם אם המהלך ייכשל אז ההליכים נגדו יארכו עשור עד עשור וחצי עד שיידרש לתת את הדין, ומי יודע מה יקרה עד אז. היום עצם העובדה שהמערכת יכולה לקחת תיקים ולסיים את שמיעתם גם בעליון תוך פרק זמן סביר, זה משנה את נקודת האיזון במקבילית הכוחות".

יהודית תירוש־גרוס
עופר וקנין

"תפיסת רכוש לחשודים הורסת משפחות"

בפאנל השתתפו גם אהוד קמר, פרופסור לדיני תאגידים מאוניברסיטת תל אביב, שדיבר על הגבול בין אכיפה פלילית ואזרחית, שלעתים מיטשטש; עו"ד מיכל רוזן־עוזר, שותפה במשרד עורכי הדין חן, יערי, רוזן־עוזר, שמייצגת בימים אלה את איריס אלוביץ' בתיק 4000; ועו"ד יהודית תירוש־גרוס, ראש מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), המלווה את תיק 4000.

נושא נוסף שעלה לדיון היה תפיסות הרכוש מצד גופי החקירה כבר כשמתחילה החקירה הפלילית ועוד הרבה לפני שמוגש כתב אישום. לפני חודש, עם מעצרם של איריס ושאול אלוביץ', עיקלה המשטרה את כל רכושם בשווי עשרות מיליוני שקלים. בשבוע שעבר ביקשו בני הזוג מבית המשפט להורות למשטרה לשחרר חלק מהרכוש. המשטרה חשפה את הנכסים שנתפסו, ובני הזוג מבקשים כעת מבית המשפט להורות למשטרה לשחרר חלק מנכסיהם.

מיכל רוזן־עוזר
עופר וקנין

רוזן־עוזר אמרה כי מדובר בהגזמה ופגיעה שאינה מידתית בזכויות החשודים בשלב מקדמי כל כך. "הם נמצאים במצב שאין להם כסף ללכת למכולת, ממש ככה. לא תמיד מבינים שבדרך גם יכול להיות שנהרסו ונגמרו חיים של אנשים, עד שהם הגיעו ליום שבו הכספים שוחררו. לפעמים מדובר בתקופה ארוכה מאוד כשכל הרכוש שלהם תפוס, וזה הורס משפחות, עסקים נסגרים, ויש סיפורים ושמות מאחורי הסיפורים האלה, וזה סיפור מכמיר לב".

על כך השיבה תירוש־גרוס כי הרשויות ערות לכך שמדובר בהליך מאוד מקדמי ובשלב שעוד עומדת לחשוד חזקת החפות, אך יש גם צורך בהרתעה דרך הכיס. היא הוסיפה כי הם תופסים את מה שנחשד כפרי העבירה. בתגובה לכך נשמעו קריאות מהקהל, של סניגורים בעיקר, שהתרעמו על הדברים.

תירוש־גרוס הוסיפה: "אנחנו תופסים את מה שנוכל בסוף היום לחלט, ולפי הפסיקה הקיימת אי־אפשר לתפוס יותר מכך, ואנחנו תופסים את מה שלפי החשד צמח לעבריין כתוצאה מהעבירות. אם לא נתפוס שום דבר, יש סיכוי רב שגם לא יהיה בסוף מה לחלט. אנחנו ערים להכבדה שהדבר מייצר, והרבה פעמים, כמעט בדרך כלל, אנחנו מגיעים בשלבים מאוד ראשוניים להסכמות עם חשודים על תפיסה של חלק מהסכומים, שחרור חשבונות מסוימים, גם בתאגידים — כדי לאפשר להם להתנהל. אני לא חושבת שמישהו מהיושבים בחדר רוצה שאם בסוף היום בית המשפט ירשיע אדם — הוא יישאר עם הפירות שהוא השיג מביצוע העבירה. כדי שלא נגיע לתוצאה הזאת, אנחנו תופסים בתחילת ההליך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#