הדגלים האדומים שיגרמו לבנק לסגור לך את החשבון - משפט - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הדגלים האדומים שיגרמו לבנק לסגור לך את החשבון

חברת טויגה ובעל המניות בחברה האם, חיים טולדנו, תבעו את הבנק הבינלאומי בטענה כי חשבונותיהם נסגרו שלא כדין ■ בית המשפט לא קיבל את התביעה, וקבע כי החשדות בנוגע לפעילות הפיננסית של החברה וחוסר האמון שנוצר - חייבו גישה חשדנית של הבנק

18תגובות
איי הבתולה. אחד הדגלים האדומים היה התאגדות החברה האם במקום
AP

המוסדות הפיננסיים בישראל מחויבים לפעול לזיהוי ולאימות הזהות של הלקוחות ולדווח לרשויות במקרים שבהם הם חושדים כי ישנה פעילות של הלבנת הון או מימון טרור. פסק דין שניתן בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בתל אביב עוסק בחובות הבנקים בנושא של הלבנות הון ובשאלה מתי מותר לבנק לנקוט סנקציות כלפי בעלי החשבון.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

הבנק הבינלאומי סגר את החשבונות של חברת טויגה ושל הדירקטור חיים טולדנו. החברה וטולדנו תבעו את הבנק (התביעות אוחדו) וטענו כי ההחלטה לסגור את החשבונות אינה סבירה ואינה מבוססת, ולכן עליה להתבטל.

טויגה, שמגדירה את עצמה חברת תקשורת, פיתוח, תמיכה ושיווק ומספקת פלטפורמות למסחר במט"ח ובשוק ההון, היא חברה בת של חברת פרגון, שהתאגדה באיי הבתולה (וטולדנו הוא בעל מניות בה), ויש לה שתי חברות אחיות: טויגה מדיה ואקסגון.

השופטת לימור ביבי
אתר בתי המשפט

ביוני 2016 פנה טולדנו לבנק בבקשה לפתוח חשבון עבור החברה. הוא נענה, וחודש לאחר מכן הוא פתח חשבון נוסף, לעצמו. פחות משנה לאחר מכן, באפריל 2017, הבנק הודיע כי אינו מעוניין לנהל את שני החשבונות לאור אופי הפעילות בהם ולאור יחסי האי אמון שנוצרו עם טולדנו, מורשה החתימה ומבעלי המניות בחברה האם - ולכן יסגור את החשבון בתוך 30 יום.

החברה וטולדנו טענו בתביעותיהם, שהוגשו באמצעות משרד ברם סלוקי ועו"ד דמארי שריג, כי החברה מעסיקה יותר מ-100 עובדים וכי נתנה לבנק את המידע שהתבקש לפני פתיחת החשבון ופעלה מולו בשקיפות - ולכן מדובר בהחלטה שאינה סבירה. טולדנו גם טען כי הבנק הוא זה שפנה אליו והפציר בו להעביר את הפעילות הפיננסית אליו.

הבנקים בחזית המאבק

לפי חוק הבנקאות, הבנק מחויב לספק שירות, אבל על הפעילות שלו גם חולשות הוראות חקיקה, ובהן חובות שנקבעו בעניין איסור הלבנת הון. חובות אלה הוטלו על הבנקים בשל העובדה שפעילויות של הלבנת הון או מימון טרור מבוצעות במקרים רבים באמצעות מערכת הבנקאות, ולכן החובות מציבות את הבנקים בחזית המאבק, כמי שאמורים להצביע על פעילות חשודה. צו איסור הלבנת הון קובע, למשל, כי על הבנק לבצע - לפני שהוא פותח חשבון ללקוח וכן תוך כדי ניהול החשבון - פעולות מסוימות שנועדו לקבל את מרב הפרטים על הלקוח וללמוד את אופי הפעילות שלו באופן שיאפשר להצביע על "נורות אדומות" לפעילות חריגה. גם נקבעה פעולת דיווח על כל הפקדה או משיכה של מזומנים של יותר מ-50 אלף שקל וכן חובת דיווח על פעילות בלתי רגילה של מקבל השירות.

לכן, הבנק הבינלאומי, באמצעות עורכות הדין עינב נהרי־סנדלר וברוריה שריר־הראל ממשרד ב. לוינבוק ושות', הפנה "לשורת הדגלים האדומים שהתנופפו ומתנופפים מעל פעילות המבקשים ולקוחותיהם", וטען כי בהתאם לאותם דגלים יש לו חובה לנהוג בזהירות וחשדנות יתרה כלפי הפעילות הפיננסית של טויגה וטולדנו.

הדגלים האדומים הם, למשל, מקום ההתאגדות של החברה האם באיי הבתולה המוכרים כמקלט מס, כניסה של מאות אלפי דולרים לחשבונות התובעים שמקורם בחברות שהתאגדו כולן במדינות offshore הידועות כמקלטי מס, העברת כספים ממדינות או מחשבונות זרים במקומות השונים ממקום פעילותן או התאגדותן של החברות - וגם חקירה פלילית שמתנהלת בישראל נגד טולדנו בגין חשד לעבירות מס.

באוקטובר 2016 הותר לפרסום כי טולדנו חשוד בהעלמת הכנסות של מיליוני שקלים, שמקורן בחברות הרשומות במקלטי מס בחו"ל. זוהי חקירה של רשות המסים בעקבות החשיפה של מסמכי פנמה, שבה נחשפו מסמכים חסויים המכילים שמות של אלפי חברות, אנשי עסקים ופוליטיקאים ברחבי העולם, שהקימו מקלטי מס סודיים ב-30 השנים האחרונות. יחד עם טולדנו נעצר סער פילוסוף, מורשה החתימה השני בחשבון טויגה, ואף הוא בעל מניות בפרגון.

"ההליך המשפטי חיזק את החשדות"

איי הבתולה הבריטים
AP

השופטת לימור ביבי מבית המשפט המחוזי בתל אביב התייחסה לחובות שיש לבנקים הנוגעים לאיסורים בדבר הלבנת הון ובהם חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים ופעולות שעליו לבצע על מנת לאתר "נורות אדומות" לפעילות חריגה. היא מצאה במקרה הזה כי "קיומם של שלל הדגלים האמורים, היה בו כדי לחייב נקיטה בגישה זהירה קפדנית וחשדנית יותר באשר לחשבונות המבקשים". היא הוסיפה כי התובעים לא סיפקו לגבי החשדות שעולים מהדגלים האדומים את המסמכים שנדרשו על ידי הבנק על מנת להראות את התקינות והחוקיות של הכספים שמופקדים בחשבונות שלהם. בהקשר הזה היא ציינה כי לא הכמות רלוונטית אלא האיכות.

בנוגע לכך שהבנק ביקש להתייחס לטויגה וטולדנו כמקשה אחת היא ציינה כי בקשר ביניהם יש כדי ליצור סימביוזה לגיטימית בהקשר להחלטה לסגור את שני החשבונות לאור הצטברות האירועים הנוגעים לשניהם.

השופטת גם התייחסה לכך שהחברה וטולדנו התבקשו שוב ושוב להמציא מסמכים מגורמים מקצועיים של החברה כמו רואה חשבון או עורך דין המופנים אל הבנק ומפרטים כי החברה פועלת כדין בכלל ובנוגע לתשלום מסים בפרט. התובעים כשלו בהמצאת מסמכים "ובלב הבנק התעורר החשד כי מדובר במחדל בכוונת מכוון". בנוסף, היא ציינה כי מצגים שהוצגו על ידי החברה כשביקשה לפתוח את החשבון התבררו כלא מדויקים. השופטת הוסיפה כי "ההליך המשפטי חיזק עוד יותר את החשדות ולימד כי באשר לפעילות הפיננסית שלהם - רבים הנסתרים, התהיות והתמיהות על פני הגלוי לכאורה והמוצהר".

השופטת סיכמה זאת בכך כי "ההחלטה בדבר סגירת החשבון על ידי הבנק, בנסיבות כפי שהונחו, היא סירוב סביר למתן שירות ולכן היא עומדת במבחן הביקורת השיפוטית". לדבריה, בהתאם לפסיקה אמנם לא מספיק שלבנק יהיו חשדות ערטילאיים או טענות כלליות, אבל הוא גם לא מחויב לחקירה והוא נדרש לעמוד ברף הוכחה הנמוך ממאזן ההסתברויות. לדבריה, גם אם אין באמור בכדי לקבוע כי התובעים עוסקים בפעילות שאינה כדין או כרוכה בהלבנת הון, החשדות תומכים במשבר האמון שנוצר. זאת במיוחד לאור העובדה שמערכת יחסים בין הבנק לחברה לא היתה ארוכה והאמון ביניהם היה שביר ביותר.

טויגה וטולדנו חויבו בהוצאות של 50 אלף שקל, לאחר שנדחתה התביעה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#