ביהמ"ש: פושט רגל מחויב לגלות כמה הוא משלם לעורך דינו, ובאמצעות מי

השופט כתב בהחלטתו כי "כשם שמי שנמצא בהליך פשיטת רגל צריך לנהוג בצניעות בכל הקשור להוצאות מחיה, כך הוא חייב לנהוג בצניעות ובסבירות אף ביחס לעלות ייצוגו המשפטי"

אפרת נוימן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עו"ד גיורא רובננקו
עו"ד גיורא רובננקוצילום: אייל טואג

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע באחרונה כי חייב בהליך פשיטת רגל חייב להמציא למנהל המיוחד שמונה לו את הסכם שכר הטרחה שלו עם עורך הדין שלו ובנוסף את זהות הגורם שמשלם אותו.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

לפי קביעת המחוזי, במקרה שבו שכר הטרחה אינו פרופורציונלי להכנסה של החייב — והדבר פוגע בתשלום לנושים שלו — בית המשפט אף עשוי להגביל את התשלום לעורך הדין שלו.

מדובר במקרה שבו ניתן צו כינוס נכסים לבקשתה של חייבת, הוטל עליה תשלום חודשי של 150 שקל — ומונה מנהל מיוחד לנכסיה. המנהל המיוחד שמונה בתיק, עו״ד גיורא רובננקו, הגיש בקשה לקבל העתק מההסכם של שכר הטרחה שחתמה מול עורך דינה, וכן ביקש לידיו את זהות הגורם המשלם ואת אופן התשלום.

עורך הדין סירב לבקשה, וטען כי תשלומי שכר הטרחה משולמים על ידי צד שלישי וכי הסכם שכר הטרחה חוסה תחת חיסיון עורך דין־לקוח. לדבריו, מסירת המידע מהווה עבירה אתית ומנוגדת לעמדת ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין.

המנהל המיוחד לנכסים עתר על מנת לקבל צו מבית המשפט בטענה כי החייבת ויתרה על סודיות עם כניסתה להליך ולכן עליה למסור את המידע. השופט נפתלי שילה ציין כי החייבת ביקשה צו כינוס וחתמה על כתב ויתור סודיות, ולכן עליה למסור מידע הנוגע להכנסותיה ולהוצאותיה לבעל התפקיד.

השופט שילה קבע בתחילת החודש כי "חובת הגילוי של החייב — במיוחד שעה שהוא יוזם את ההליך ומבקש להיות מוכרז פושט רגל — מהותית, יסודית ורחבה".

השופט ציין כי החייבת ביקשה צו כינוס וחתמה על כתב ויתור סודיות — ולכן עליה למסור מידע מקיף ומלא בנוגע להכנסותיה והוצאותיה לבעל התפקיד שמונה. הוא דחה את הטענה כי על הסכם שכר הטרחה והחשבוניות חל חיסיון עו"ד־לקוח.

השופט הוסיף כי לגבי שאלת גובה שכר הטרחה אשר משלמת החייבת לעורך הדיה שלה, קיימת השפעה על יכולתה לשלם תשלום חודשי לנושיה — וכי לא ניתן לקבל סיטואציה שבה במהלך החודשים הארוכים שבהם החייבת נמצאת בהליך של פשיטת הרגל — היא משלמת לעורך דינה שכר טרחה שהוא גבוה הרבה יותר ממה שהיא משלמת מדי חודש לקופת הנושים.

"אין ספק כי זכותו של חייב להיות מיוצג בהליך פשיטת רגל, אך צריך לבחון אם שכר הטרחה שמשלם החייב לעורך הדין עומד בפרופורציה סבירה להיקף הכנסות החייב והיקף חובותיו", כתב השופט שילה בפסק הדין.

לדברי השופט, "במקרים שאינם מאוד נדירים עולה מתוך הדו"חות הכלכליים שהחייבים מגישים כי הם משלמים לעתים סכום של 1,000 שקל לחודש עבור שכר טרחת עורך הין שלהם, וזאת לתקופה של 24 חודשים — בעוד התשלום לנושיהם נמוך יותר — ועומד על סכום של כמה מאות שקלים בחודש בלבד".

השופט הוסיף כי "לפעמים מתברר כי שיעור בלתי מבוטל מההכנסה החודשית של החייב משמשת לתשלום שכר טרחה לעורך דינו, בעוד שלקופת פושט הרגל, המיועדת לנושים, משולם מדי חודש תשלום פעוט. מצב זה בלתי־הגיוני ופוגע קשות בהוגנות ההליך".

לדברי השופט, ככל שמדובר בתשלום של שכר טרחה אשר אינו פרופורציונלי להכנסתו וליכולתו הכלכלית והדבר פוגע בתשלום החודשי לנושים על בעל התפקיד להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט ו"אין מן הנמנע שבית המשפט יגביל את הסכום שהוא יכול לשלם לעורך דינו בתקופת ההליך".

השופט סיכם זאת בכך ש"כשם שמי שנמצא בהליך פשיטת רגל צריך לנהוג בצניעות בכל הקשור להוצאות מחיה, כך הוא חייב לנהוג בצניעות ובסבירות אף ביחס לעלות ייצוגו המשפטי".

אפרת נוימן

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום