יסמין גואטה
יסמין גואטה

מהו שכר הטרחה הראוי שיש לפסוק לעורכי דין שיזמו הגשת תביעה נגזרת בסכום עתק, והסתיימה לבסוף בפשרה בין הצדדים? האם שכר הטרחה לעורכי הדין אמור להיות נגזרת של הפיצוי או שיש לקבוע במקרים כאלה מנגנון אחר? בעמדה עקרונית שהגיש היום היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לבית המשפט העליון הוא מתווה את השיקולים שלפיהם על בית המשפט לפסוק שכר טרחה לעורכי הדין בתביעות נגזרות.

במרכז העמדה של היועץ המשפטי עומדת התביעה הנגזרת שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בעקבות פרשת העלמות המס ללקוחות האמריקאים. התביעה הזאת הסתיימה בהסכם פשרה שלפיו חברות הביטוח שביטחו את נושאי המשרה בבנק ישלמו ללאומי כ-350 מיליון שקל.

עם הגשת הסכם הפשרה, המליצו הצדדים לשופט בית המשפט הכלכלי בתל אביב חאלד כבוב לפסוק לעורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, שהגישו את התביעה הנגזרת, שכר טרחה של 12.5 מיליון שקל וגמול של 180 אלף שקל לתובע, בארי לנואל. כבוב קיבל את המלצת הצדדים בנוגע לתובע, אך בכל הנוגע לעורכי הדין חתך את שכר הטרחה בחצי - וקבע כי יקבלו שכר טרחה בסכום של 6.25 מיליון שקל בלבד.

עורכי הדין הגישו ערעור לבית המשפט העליון, שבו דרשו לקבל שכר טרחה גבוה יותר, אבל בעמדה עקרונית שהגיש היום מנדלבליט הוא הדגיש כי יש לדחות את הערעור, וציין כי אין מקום להתערבות בית המשפט העליון בסכומים שפסק בית המשפט המחוזי.

בעמדה, שהוגשה באמצעות עו"ד יואב שחם מהמחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה מסביר היועץ המשפטי כי יש ללמוד מהשיקולים בפסיקת שכר טרחה בתביעות ייצוגיות גם באשר לתביעות נגזרות. השיקולים לקביעת שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות הייצוגיות קבועים בחוק תובענות ייצוגיות ובפסיקה של בית המשפט העליון, אבל בכל הנוגע לתביעות נגזרות, חוק החברות אינו מפרט את השיקולים לפסיקת שכר הטרחה - ועד כה בית המשפט העליון עדיין לא נדרש לנושא.

היועץ המשפטי לממשלה עומד, בין היתר, על ההבדל העקרוני שבין פסיקת שכר טרחה והוצאות בהליכים אזרחיים רגילים - שבהם, ככלל, בית המשפט לא ייטה להתערב בהסכמות הצדדים - לבין פסיקתם בתובענות ייצוגיות ותביעות נגזרות. אז לדבריו, אין משקל גדול להסכמת הצדדים, ובית המשפט הוא שאמור לקבוע באופן בלעדי את שכר הטרחה והגמול שייפסק.

השופט חאלד כבוב
צילום: עמי שומן

"בית המשפט רשאי ואף נדרש לסטות מהמלצת הצדדים, ככל שהסכומים המומלצים אינם מוצדקים ואינם תואמים את האינטרס הציבורי, ובית המשפט אינו נדרש לקבל את הסכמת הצדדים לשכר הטרחה והגמול הנקבע על ידו, במסגרת אישור הסכם פשרה", נכתב בעמדה.

העמדה מתייחסת גם למקרים שבהם הפיצויים הם בסכומי עתק, ומתייחס גם לשאלת היחס בין שיטת האחוזים שנפסקה ב"הלכת רייכרט", לבין הצורך להתחשב בשלב הדיוני שבו הסתיים ההליך ומידת ההשקעה שנדרשה מהמייצגים בנסיבות התיק. היועץ המשפטי מדגיש כי סכום הפיצוי הגבוה שהושג לקבוצה אינו חזות הכל, על אף חשיבותו. לדבריו, יש להתייחס לשאלה אם גורמים נוספים תרמו לפשרה, ואין לייחס את התועלת של הפשרה רק לטובת המייצגים בהליכים (כמו הליכים פליליים או קנסות מינהליים).

עוד נכתב בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שבתיקים שבהם מדובר בפיצויים גבוהים לחברה או לקבוצה, יש להוסיף מדרגות נוספות לאחוזים שייפסקו לשכר הטרחה - כך, שככל שסכום הפיצוי גדל, שיעורי שכר הטרחה פוחתים, באופן מדורג. זאת מעבר למדרגות האחוזים שנקבעו בפסק דין רייכרט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker