גן עדן לרמאים או צדק חברתי? כל מה שצריך לדעת על המהפכה בפשיטת רגל - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גן עדן לרמאים או צדק חברתי? כל מה שצריך לדעת על המהפכה בפשיטת רגל

הכנסת אישרה שלשום את חוק חדלות פירעון ■ המהפכות העיקריות שמבשר החוק: פשיטות רגל אישיות ינוהלו על ידי הכנ"ר וההוצאה לפועל, בית המשפט יחליט אם תאגיד ילך לפירוק או לשיקום, ודירקטורים שלא יקדמו הסדר חוב בזמן יישאו באחריות אישית

8תגובות
נוחי דנקנר
מור שאולי

"מה אומר הדין כאשר תאגיד קורס והופך לחדל פירעון?", שאל איש אקדמיה ישראלי ידוע בתחום התאגידים בבדיחות, והשיב: "אני לא יודע, כי התחום של חדלות פירעון נמצא תמיד בסוף רשימת הקריאה שאני נותן לסטודנטים ומעולם לא הגעתי ללמד אותו". זו תמצית הסיפור של חדלות הפירעון בישראל.

דיני החברות זכו במשך שנים לעבודת חקיקה אינטנסיבית, בעוד דיני חדלות הפירעון של יחידים וחברות נשארו בחצר האחורית. לחצר הזאת התפרצו כמה שופטים דומיננטיים, שהפכו לאלה שקבעו את הכללים, ובראשם השופטים בראש מחלקת הפירוקים והקפאות ההליכים בבית המשפט המחוזי בתל אביב בעבר — ורדה אלשיך, וכיום הנשיא איתן אורנשטיין. מכיוון שחברות קורסות מהר, רק מעט מההחלטות בעניינים האלה הגיעו לערעור בבית המשפט העליון, שבו כיהן הנשיא ד"ר אשר גרוניס, בעצמו מומחה לחדלות פירעון.

חוק חדלות פירעון — שאושר שלשום בערב בכנסת לאחר שנים של עבודה במשרד המשפטים ועשרות ישיבות של ועדת החוקה של הכנסת — הוא הישג מרשים של עבודת חקיקה מצד הדרג המקצועי של משרד המשפטים. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט, ויד ימינו, עו"ד ספי זינגר, הפכו את החוק למעין מפעל חיים. הם רתמו את תמיכתה של שרת המשפטים איילת שקד, גייסו והתייעצו עם אנשי אקדמיה, ניווטו בין לחצים של בנק ישראל ולוביסטים של הבנקים מצד אחד לארגונים חברתיים הדואגים לרווחת הצרכן והחייב מצד שני, ובין שופטים מצד אחד לעורכי דין מצד שני — והביאו לאישור חוק המשנה סדרי עולם.

מספר עצום של תיקים יירד מבתי המשפט

אפשר לפרק את החוק החדש לשני חלקים עיקריים. האחד עוסק בפשיטת רגל של יחידים. במישור הזה מנסה החוק להבנות תהליך לשיקום מהיר של חייבים והחזרתם למעגל החיים הכלכליים. בתוך כך, החוק חותר לשנות את האיזונים בין הנושים ומגדיל את חלקם בעוגת הכספים שיידרש החייב להשיב לנושיו.

עד כה, הניסיון של נושים חלשים ולא מובטחים להשיג אפילו פירורי עוגה על חשבון נושים מנוסים ומגובים בעורכי דין, כמו הבנקים, עלה בתוהו. אין פלא שהבנקים וגופי אשראי אחרים יוצגו בדיונים בהצעת החוק בוועדת החוקה באמצעות שורה ארוכה ומרשימה של משפטנים ולוביסטים. מבחינתם, הצעת החוק היתה מהלך מסוכן של משרד המשפטים להזיז את הגבינה.

עיקרי חוק חדלות פירעון צפוי להיכנס לתוקף בעוד כשנה וחצי

המהפכה העיקרית בתחום פשיטות הרגל האישיות היא שרובן ינוהלו על ידי כונס הנכסים הרשמי ורשות האכיפה והגבייה (בעבר "ההוצאה לפועל"). פשיטות הרגל סתמו עד כה את בתי המשפט. כ–20 שופטים מחוזיים עסקו בתחומים אלה ברחבי הארץ. מעתה יוענקו סמכויות מעין שיפוטיות לרשמים באגף הכונס במשרד המשפטים, ושם יבוצעו חקירות בדבר יכולת החזר החובות של חייבים.הפטר לחייבים יינתן ברשות האכיפה והגבייה, ורק עניינים מורכבים יגיעו להידון בפני בית משפט השלום.

בבתי המשפט המחוזיים יעסקו מעתה רק בפירוק ושיקום חברות. לא ביחידים. במשרד המשפטים מעריכים כי המהלך יוציא היקף עצום של תיקים מבתי המשפט. אין פלא שהרשות השופטת תמכה במהלך.

המגמה העיקרית של התהליך היא להוציא ממעגל הייאוש פושטי רגל שממילא אינם מסוגלים לשלם את החוב, להעניק להם הפטר לאחר ששילמו כל מה שיש ביכולתם להשיב לנושים, ולאפשר להם להתחיל דרך חדשה. מבקרי החוק טוענים כי החוק מעודד רמאים להציג עצמם כחסרי יכולת. הבנקים טוענים כי פרמיית הסיכון למתן אשראי במשק תעלה בגלל החוק. מנגד, ארגונים חברתיים טוענים כי הליכי חקירת היכולת וההגבלות על חייבים עדיין מחמירים מדי.

במשרד המשפטים מעריכים כי שיעור הרמאים אינו מסתכם ביותר מ–2% מכלל פושטי הרגל. בפועל, אין נתונים מדויקים. רוב סעיפי החוק ייכנסו לתוקף רק בעוד כשנה וחצי, ובפרק הזמן הזה ניתן יהיה לראות אם נדרשים בו תיקונים תוך כדי תנועה.

בכיר במשרד המשפטים הסביר את חשיבותו של החוק בכך שהמשק עבר בשנים האחרונות להסתמכות הולכת וגוברת על מתן אשראי צרכני. על רקע זה נדרשת הסדרה של היחסים בין ציבור הצרכנים, שעלולים להידרדר ולהפוך לחייבים במהירות רבה, לבין נותני האשראי, שהם בעלי ניסיון. דוגמה טובה למגמה הזאת ניתנה בשבוע שעבר, כאשר השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל אביב העמיד את בנק הפועלים במקום האחרון בסדר הנושים, לאחר שהבנק העניק הלוואת "אשראי ברגע" לבן 24, שהיה ממילא שקוע בחובות, מבלי לבדוק את יכולת ההחזר ובאופן שהגדיל את הסיכון להידרדרותו לפשיטת רגל.

בעולם שבו האשראי הצרכני זמין וזול, ואי־עמידה בהחזר אינה מעשה מכוון, אלא תוצאה של מציאות כלכלית הפכפכה, החוק מנסה להסיר את תווית הגנאי הציבורית שדבקה בפושטי רגל זעירים כאלה. לא כל פושט רגל הוא נוטל סיכונים כרוני כמו אליעזר פישמן.

איך מחלקים את העוגה?

הזדמנות לעורכי הדין הצעירים

החוק מסדיר מחדש גם את חדלות הפירעון של תאגידים. בית המשפט יהיה זה שיחליט אם תאגיד שהגיע לפתחו יזכה להקפאת הליכים וניסיון לשיקום או יפורק. החוק מסדיר את השאלה איזה נושה יוכל להוביל את החברה לבית המשפט, כדי ליצור ודאות מבחינת קברניטי החברה ובעליה. נושה שחובו צפוי לעמוד לפירעון בטווח של שישה חודשים יוכל לעשות זאת. נושה שחובו עתיד להתממש רק בעוד זמן רב יותר ויבקש להכניס את החברה להליך של חדלות פירעון, יצטרך לדרוש זכות כזו בתנאי האשראי שיעמיד לחברה, אחרת לא יוכל לעשות זאת. הכללים יחולו רק על אשראי חדש שיינתן לאחר קבלת החוק ולא על אשראי שניתן בעבר מבלי להביא שינויים אלה בחשבון.

המשנה ליועמ"ש, עו"ד אבי ליכט
אמיל סלמן

כיצד מבקש החוק להבטיח שחברה לא תנוהל תוך לקיחת סיכונים מופרזים כשבעליה צופה סיכון של חדלות פירעון? החוק מאפשר לחברה להיכנס למשא ומתן מוגן עם נושיה כדי להסדיר מחדש את חובותיה במצב שבו מסתמן סיכון לחדלות פירעון. כדי להבטיח שזה אכן יקרה, החוק חושף את מנהלי החברה והדירקטורים לסנקציות אישיות, אפילו אם רק נמנעו מכניסה למשא ומתן מוגן בשעה שהדבר מתחייב. בגלל המאפיינים הייחודיים של ההליך הזה, החוק הגביל אותו בשלב הנוכחי לחברות ציבוריות בלבד.

מנגד, גם לנושים יש אחריות. גופים מוסדיים שמנהלים אשראי לתאגידים בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים יחויבו לבחון אם קיים סיכון להידרדרות של חברה לחדלות פירעון. אם נדלקת נורה אדומה, הגוף המוסדי נדרש לקיים מעקב אחר מצב החברה באופן אקטיבי.

ספי זינגר
אוליבייה פיטוסי

במשרד המשפטים מאמינים שהשוק הפיננסי והמשפטי המתוחכם בישראל ימצא את הדרך לאכוף ביעילות את הכללים החדשים. כדי לסייע בפיתוח השוק קובע החוק החדש כי תוקם ועדה שתגבש מאגר עורכי דין לפי רמת מומחיות, וכי בתי המשפט ימנו נאמנים ומפרקים מתוך רשימה זו. עורכי הדין הוותיקים בתחום אינם מתלהבים מהוועדה הזאת. "שוק שמנוהל על ידי ועדה נראה בסוף כמו גמל", אמר השבוע עורך דין ותיק שאינו מאמין כי המאגר יצליח להעשיר את מגוון עורכי הדין בנישת חדלות הפירעון. למרות הציניות, המאגר אמור לשים קץ לטענות על מינויים תכופים מדי של עורכי דין המקורבים לשופטים מסוימים או זוכים לאמונם באופן שחוסם לכאורה כניסה לשוק של עורכי דין צעירים יותר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#