ביהמ"ש בביקורת על מיכאל שראל: "נתן חוות דעת ללא ידע, ניסיון והבנה נדרשים" - משפט - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביהמ"ש בביקורת על מיכאל שראל: "נתן חוות דעת ללא ידע, ניסיון והבנה נדרשים"

בבקשה לתביעה ייצוגית נטען כי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי גובים בעת ביצוע עסקות מט"ח עמלה שלא כדין ■ השופט יהודה פרגו קבע כי מדובר בתביעות של מיליארדים שהוגשו כלאחר יד וללא ביסוס משפטי או עובדתי

28תגובות
מיכאל שראל
דודו בכר

השופט יהודה פרגו מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה באחרונה בקשה לתביעה ייצוגית שהגישו שמונה תובעים נגד שורה של בנקים וחברות כרטיסי אשראי. בפסק דין של כ-160 עמודים נמתחה ביקורת חריפה וחוזרת, הן על מגיש התביעה, עו"ד דביר לנגר והן על מי שחוות דעתו תמכה בטענות, ד"ר מיכאל שראל. שראל היה הכלכלן הראשי של משרד האוצר והתפטר במארס 2014, בעקבות הצעתו של שר האוצר דאז יאיר לפיד לאפס את המע"מ על דירות חדשות לזוגות צעירים.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

מדובר בארבע תביעות שעסקו באותו הנושא - ואוחדו. הטענה של התובעים היתה כי בעת ביצוע עסקות מט"ח, הבנקים וחברות האשראי גובים בגין שירותי ההמרה עמלת הפרשי שער – הנובעת מכך שהם מוכרים את המט"ח במחיר גבוה מהשער הבין-בנקאי, וזאת שלא כדין וללא פירוט.

השופט ציין כי לנגר ניסה לעשות שוב ושוב "מקצה שיפורים" ולתקן את הבקשות, גם אחרי שכבר תוקנו. לגבי שראל, אשר העיד מטעם התובעים, קבע השופט כי הוא חסר ידע, ניסיון והבנה מספקת לגבי התנהלות המסחר במטבע חוץ, המסחר הבין בנקאי והתנהלות חדר עסקאות.

מנגד, הזכיר השופט לחיוב את שורת העדים והמומחים מצד הנתבעים, ואת חוות הדעת "המקיפות והמעמיקות" שצירפו לכתבתי הטענות שלהם, אותן כתבו של בארי טאף, פרופ' דן גלאי, פרופ' אבנר קלעי ורו"ח יוסי בהיר. בחוות דעת אלו, לדבי השופט, מודגשות "הנחות היסוד והמסקנות השגויות לחלוטין של כל אחת מהטענות שבבסיס התביעות. ניתן ללמוד מהן עד כמה עו"ד דביר לנגר וד"ר מיכאל שראל חסרי ידע, ניסיון  והבנה מספקת את המסחר במט"ח".

בפתיחת פסק הדין כתב השופט פרגו כי מדובר במקרה בולט של בקשות "שהוגשו כלאחר יד וללא כל בסיס עובדתי ומשפטי. קשה לי להבין כיצד הוגשו בקשות בהיקף כה גדול – תביעות בסכום של מיליארדים – נגד 14 בנקים, חברות אשראי ומנהליהן, המפקח על הבנקים, נגיד בנק ישראל והממונה על ההגבלים העסקיים, ללא בדיקה מעמיקה של העובדות וההוראות המחייבות, וזאת עם מומחים עתירי ידע וניסיון בהתנהלות המסחר במטבע חוץ". בהמשך נמחקו המנכ"לים, המפקח על הבנקים, נגיד בנק ישראל והממונה על ההגבלים העסקיים מהבקשה.

בפסק הדין נקבע, כי הבנקים וחברות כרטיסי האשראי פועלים כדין ומוסרים ללקוחות את המידע המחויב והנחוץ להם, וכי אין להם חובה לגלות ללקוחות את הרווח או מרווח הסיכון והרווח. "הנחת היסוד של עו"ד דביר לנגר וד"ר מיכאל שראל, ש'הפרשי השער' הם 'עמלה' – היא הנחה שגויה לחלוטין", קבע.

השופט קיבל את הסברי הבנקים, לפיהם הבנקים הגדולים בישראל לא משמשים כמתווכים בעסקות מט"ח אלא כ'עושי שוק'. בהתאם, 'המרווחים' השונים שקיימים במסחר במט"ח, במחירים החלים בשוק הבין-בנקאי ובמחירים בין הבנקים ללקוחות, אינם מהווים עמלה, אלא משקללים, בין השאר, את הסיכון שיש לבנקים במסגרת המסחר במט"ח ואת שיעור הרווחיות לו הם שואפים. "אין זהות, וגם לא יכולה להיות זהות, בין שער החליפין (קנייה ומכירה) המוצעים על ידי הבנק ללקוחותיו לבין השערים החלים בעסקאותיו בשוק הבין בנקאי. לא חלה כל חובה על הבנק לגלות ללקוחותיו את רווחיו או את מרווח הסיכון  והרווח שלו, ואין לו גם כל משמעות או השפעה על עסקת מכר מסוימת של מט"ח ללקוח".

לבסוף  הוא קבע שלהתנהלות של התובעים צריך להיות ביטוי בפסיקת ההוצאות. "הגם שכבר עם הגשת כתבי התשובה, התצהירים וחוות דעת המומחים, העמידו המשיבים את המבקשים על הנחות היסוד השגויות שלהם באשר להתנהלות המסחר במטבע חוץ  והמסחר הבין בנקאי ובחדר העסקות, עמדו המבקשים על כך שההליך יסתיים בפסק דין".

לפיכך חייב השופט כל תובע לשלם לכל אחד מהנתבעים 30 אלף שקל - ובסך הכל כ-400 אלף שקל. הוא ציין כי לא קבע סכום הוצאות גבוה יותר, למרות ההוצאות הגבוהות של הנתבעים, בהתחשב בכך שרוב התובעים הם אנשים פרטיים חסרי ידע והבנה בהתנהלות המסחר במטבע חוץ, שנתנו אמון בלנגר ושראל וסברו שיש להם את הידע והניסיון המתאימים.

את בנק הפועלים ייצגו עוה"ד פיני רובין ועופר פליישר ממשרד גורניצקי ושות', הבנקים  לאומי, מזרחי ואגוד יוצגו על ידי עוה"ד שרון לובצקי הס ושחר הרון ממשרד נשיץ ברנדס ושות' (שעברו לאחרונה למשרד עמית פולק מטלון), את בנק דיסקונט ובנק מרכנתיל ייצגו עוה"ד יעל מושקוביץ ואורן פכטהולד ממשרד וקסלר ברגמן ושות', את הבנק הבינלאומי ייצגו עוה"ד פנינה מור-גלוזמן וברוריה שריר הראל ממשרד ב. לוינבוק ושות', ואת בנק יהב ייצגו עוה"ד יאיר שילה ונטליה סטרחוב ממשרד קמחי פלד פוזנר שילה ושות'. את ישראכרט ייצג משרד אגמון ואת לאומי קארד עורכי הדין יחיאל כשר ודנה אלמלח-כהן ממשרד תדמור ושות', פרופ' יובל לוי ושות'.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#