אייל שמיר תובע 50 מיליון שקל מבריטיש-ישראל בטענה שלא שולמו לו דמי ייזום - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אייל שמיר תובע 50 מיליון שקל מבריטיש-ישראל בטענה שלא שולמו לו דמי ייזום

לטענת שמיר, הוא זה שיזם והוציא לפועל את המיזוג בין בריטיש ומליסרון אשר הושלם ב-2012 והובטחו לו דמי ייזום של 1.5% מהיקף העסקה - שהיתה בסופו של דבר בהיקף של כ-9 מיליארד שקל

6תגובות
ליאורה עופר, בעלת השליטה במליסרון
בריטיש ישראל

איש העסקים אייל שמיר טוען כי הוא זה שיזם ותיווך בעסקה שבה התמזגו חברות הנדל"ן בריטיש-ישראל ומליסרון לחברת הקניונים הגדולה בישראל. ב-2012 הושלם המיזוג בין החברות. לדבריו, הוא עמל עליה שנתיים – אך החברה הממוזגת הפנתה לו עורף והתכחשה לדמי הייזום שלהם הוא זכאי.

היום (ד') הוא הגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה כנגד בריטיש-ישראל, שהיא היום חברה פרטית בבעלות מלאה של מליסרון הציבורית, שבשליטת ליאורה עופר. התביעה היא בהיקף של 50 מיליון שקל, כשמדובר לדבריו בסכום שהוא לצורכי אגרה בלבד והסכום שמגיע לו הוא גבוה יותר.

שמיר הוא רואה חשבון, הבעלים של חברת מידאס ולשעבר סמנכ"ל פיתוח עסקי בפירמת BDO זיו האפט. הוא מציג את עצמו בכתב התביעה כ"יזם, איש עסקים מצליח ויועץ בעל מוניטין וניסיון רב המתמחה, בין היתר, בייזום ובהוצאתן לפועל של עסקות בהיקפים גדולים". לתקופה מסוימת הוא עבד אצל יצחק תשובה, וב-2008 יצא לדרך עצמאית. לדבריו, הוא פונה ביוזמתו לגורמים עסקיים, מציג בפניהם הזדמנויות עסקיות ולאחר מכן הוא מלווה את הצדדים לעסקה ומסייע להוציא אותה אל הפועל.

הקשר שלו עם בריטיש החל ב-2008, כשהוא יזם והוציא לפועל עסקת מיזוג בין החברה, שהיתה בשליטת ליאו נואי, לבין טמרס נדל"ן (ישראל) שבשליטת פויו זבלדוביץ', בהיקף של מאות מיליוני שקלים. לדבריו, לאחר השלמת העסקה שולמו לו כספים (כ-10 מיליון שקל) בהתאם לפשרה שהושגה בין הצדדים.

בתביעה נכתב כי: "שביעות רצונם של הצדדים מהעסקה המוצלחת למיזוג בריטיש-טמרס, שנערכה בשלהי 2008 ושתרמה לאיתנותה הפיננסית של הנתבעת ולחיזוק מיצובה העסקי, הביאו את התובע לרקום מהלך אסטרטגי. כך, הציע התובע לנתבעת לקדם עסקה נוספת שאותה הגה ויזם - גדולה ומשמעותית הרבה יותר, בהיקף של כ-9 מיליארד שקל - עסקה למיזוג בין הנתבעת - בריטיש-ישראל השקעות - לבין חברת מליסרון, שעסקה אף היא בתחום הקניונים".

לדבריו, בתחילת 2009 הוא פנה אל מנכ"ל בריטיש באותה העת, עמיר בירם, ותיאר לו את החזון שלו למיזוג עם מליסרון. לאחר שהוסמך לקדם אותה, הוא פעל במשך שנתיים להוציא אותה לפועל, וקיבל אור ירוק והסכמה לגבי התמורה. לדבריו, נקבע כי דמי הייזום שיקבל הם 1.5% מהיקף העסקה.

"בניצוחו של התובע, דנו הצדדים במהלך 2010-2009 על גיבוש מתווה המיזוג, כאשר כל אותה העת פועל התובע לקידום העסקה בסבלנות, בנחישות ובאופן אינטנסיבי, על מנת לגשר בין הצדדים ולערוך פעם אחר פעם התאמות ביחס לפערים השונים ולמתווה הנדון ביניהם", נכתב. 

המיזוג התבצע בשני שלבים, כשבשלב הראשון בוצעה עסקת מכירת מניות של בעלות השליטה בבריטיש באותה העת, למליסרון ולבעלת השליטה בה. על חלק זה, ולאחר ויכוחים, קיבל שמיר עמלה של כ-24 מיליון שקל.

עם זאת, לטענתו, על החלק השני של המיזוג עצמו לא שילמו לו. שמיר טוען כי בריטיש בחרה להפר ברגל גסה את התחייבותה לתשלום דמי הייזום בגין עסקת המיזוג.

התביעה הוגשה באמצעות עורך הדין בעז בן צור ממשרד בעז בן צור ושות', ובאמצעות עורכי הדין זוהר לנדה, אייל נחשון ועומר קידר ממשרד ברנע, ג'פה, לנדה ושות'.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#