תיק הוניגמן יעבור מבית המשפט המחוזי בנצרת – למחוז תל אביב - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תיק הוניגמן יעבור מבית המשפט המחוזי בנצרת – למחוז תל אביב

כך הכריע הבוקר השופט עאטף עיילבוני מבית המשפט המחוזי בנצרת ■ ״המבחן להכרעה מהו מקום עסקיה העקרי של חברה הוא מבחן השכל הישר על יסוד שקלול מספר רב של גורמים ונתונים ולאו דווקא מבחן בודד זה או אחר״

3תגובות
מיכה הוניגמן (מימין) ויעקב הוניגמן בדיון בנושא הסמכות המקומית בבית המשפט המחוזי בנצרת אתמול
גיל אליהו

תיק הקפאת ההליכים של הונגמן יעבור לדיון בבית המשפט המחוזי בתל אביב. כך החליט הבוקר השופט עאטף עיילבוני מבית המשפט המחוזי בנצרת, שבו התקיים אתמול דיון בשאלת הסמכות.  

בעוד הבקשה להקפאת הליכים של החברה ושל בעלי המניות האחים יעקב ומיכה הוניגמן הוגשה על ידי החברה ואושרה בנצרת, טענו בבנק מזרחי טפחות באמצעות עורכי הדין אורי גאון, יניב אזרן ואסף קליין ממשרד ב. לוינבוק ושות' - בבקשה שהגישו ביום שלישי - כי יש להעביר את הדיון למחוזי בתל אביב. זאת, לטענתם, בשל היעדר סמכות מקומית של בית המשפט בנצרת. בבנק ציינו כי המשרד הרשום של החברה הוא בתל אביב, משם מנוהלים החברה ועסקיה, וכי זהו מקום מושבם של הנושים המובטחים.

המבחן לסמכות מקומית הוא משרדה הרשום של החברה שבעניינה נפתח ההליך או מקום העסקים העקרי שלה. הנאמנים, רו"ח בועז גזית ועורכת הדין קרן רייכבך-סגל, הגיבו אתמול לפני הדיון לבקשה זו, וטענו כי גם לבית המשפט בנצרת יש סמכות לדון בבקשה. זאת מאחר שמקום העסקים העיקרי של החברה, זה שבו היא מפיקה את עיקר הרווח התפעולי שלה, הוא במחוז נצרת. 

לבקשה של מזרחי טפחות להעברת הדיון הצטרפו במהלך הדיון אתמול גם חלק גדול מהנושים והספקים. גם נציגת הכנ"ר תמכה בכך בדיון אתמול, ואמרה שבאזור השיפוט נצרת יש רק 22 סניפים של הרשת, כשלעמדתה לשאלת הרווח אין רלוונטיות. עם זאת, היא הדגישה כי "אין שום כוונה שצווים שבית משפט זה נתן יתבטלו או שצו ההקפאה יתבטל. 

בסוגיה של סמכות השיפוט והאופן הראוי לפירוש הביטוי 'מקום עסקיה העיקרי' של חברה, לא קיימת פסיקה רחבה, ומכאן החשיבות העקרונית בהחלטתו של השופט עיילבוני. בפסק הדין ציין עיילבוני כי יש לשקלל את מכלול הנתונים והפרמטרים המוצגים ביחס לחברה - לפי מבחן השכל הישר. "אמור מעתה, המבחן להכרעה מהו מקום עסקיה העקרי של חברה הוא מבחן השכל הישר, על יסוד שקלול מספר רב של גורמים ונתונים ולאו דווקא על פי מבחן בודד זה  או אחר". 

לדבריו המבחן הרחב אמנם פוגע בעקרון הוודאות המשפטית, אך "לא במקרה בחר המחוקק למנות את מבחן משרדה הרשום של חברה כראשון מבין שני המבחנים", ולכן זו תהיה דרך המלך. רק במקרים יוצאים מהכלל, כאשר על פניו מקום העסקים העיקרי הוא במחוז אחר וקיים לכך ביסוס עובדתי – רק אז ניתן לפנות לחלופה השנייה, ולבחון את מקום עסקיה העיקרי של החברה. 

"לא מן הנמנע שיבואו לפני בית המשפט מקרים שבהם ניתן יהיה לקבוע כי לחברה מסוימת ישנם שני מקומות עסקים עקריים, באופן שיאפשר להקנות סמכות מקומית מקבילה לדון בהליך לשני בתי משפט שונים. מכל מקום, אין זה המקרה שלפנינו", כתב. 

בנסיבות של הונגימן, קבע השופט כי השקלול של הפרמטרים – הכתובת הרשומה, החנות הראשונה שנפתחה בתל אביב, פילוח העובדים לפי מחוזות, פריסת הסניפים, הרווחיות, מיקום המשרדים, מקום מגורי בעלי השליטה, מקום יצירת החובות, משרדי ההנהלה, כתובות הספקים והנושים העקריים – מוביל למסקנה כי עיקר העסקים של החברה הוא באזור השיפוט של בית המשפט המחוזי בתל אביב - והוא המוסמך לדון. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#