סיפור הכיסוי של נתניהו - שמאחוריו מסתתרת ההשחתה האמיתית - משפט - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סיפור הכיסוי של נתניהו - שמאחוריו מסתתרת ההשחתה האמיתית

הסיבה לכך שהסכם עד המדינה עם פילבר הוגדר כדרמטי היא שפילבר הוא המקף המחבר בין האינטרסים העסקיים שבשמם פעל נתניהו, להחלטות שקיבלו "הצוותים המקצועיים" שאותם הנהיג. המקף בין ההון לשלטון

133תגובות
ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת הממשלה, בשנה שעברה
אוליבייה פיטוסי

דקות לפני שהמשטרה הפתיעה את הציבור, ועמו את ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהודעה על חתימת הסכם עד מדינה עם מי שהיה איש אמונו ומנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר - עוד ניסה נתניהו למכור לציבור קו הגנה חדש בתיק 4000: כל ההחלטות בעניין בזק התקבלו על ידי צוותים מקצועיים.

עדכונים ראשונים ודיווחים מהירים - חפשו את הערוץ הסודי שלנו בטלגרם

ההסבר הזה הוא סיפור הכיסוי שמתחתיו מסתתרת ההשחתה השיטתית האמיתית של משרדי הממשלה בעידן נתניהו. הנה המדריך המקוצר להבנת מדעי הנדסת צוותים מקצועיים כך שיקבלו את ההחלטה הרצויה לראש הממשלה.

ראשית כל, מנה לך איש ביצוע "בראש שלך". למשל, ברגע שמינה עצמו נתניהו לשר התקשורת הודח המנכ"ל הקודם אבי ברגר ומונה במקומו שלמה פילבר. למה? כי המנכ"ל הוא איש אמונו של השר והמוציא לפועל של מדיניותו.

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר בהארכת מעצרו אתמול
מוטי מילרוד

ועכשיו – לפעולה. שני אתגרים עיקריים עומדים בפני שר המעוניין לקדם אג'נדה. האתגר האחד הוא לעכב ולבלום החלטות קודמות שסותרות את האג'נדה, והאתגר השני הוא להעביר החלטות התואמות את האג'נדה.

כדי לעצור את ביצוען של החלטות קודמות שאינן רצויות לך – מנה צוות מקצועי לבחינה מחודשת של ההחלטות. למה? כי הזמנים משתנים והנסיבות מתחלפות וצריך חוות דעת חדשות. בצוות רצוי לכלול פקידים שקידומם תלוי בהחלטת המנכ"ל או השר. אם אין ברירה והחוק מכתיב מינוי נציגי ציבור או מומחים חיצוניים לצוות, יש לחפש נציגי ציבור ומומחים שעמדתם המקצועית צפויה וידועה מראש. בדרך כלל לא קשה לאתר מומחים שדעתם מוכרת - כי חוקרים ואנשי אקדמיה מפרסמים את גישתם במחקרים לאורך השנים. הטכניקה לאיתור נציגי ציבור מעט יותר מורכבת. בשביל זה צריך יועצים אסטרטגיים. עיינו ערך: ניר חפץ ואלי קמיר (הסבר יבוא מיד).

במקרה של בזק, למשל, יותר משקידם נתניהו החלטות – הוא עיכב אותן. הפעולה הבולטת ביותר של נתניהו היתה העיכוב המתמשך בפתיחת שוק הטלפוניה הקווית לתחרות בניגוד להמלצות של צוותים מקצועיים בעבר.

תיק 4000 והאובססיה החולנית של נתניהו לתקשורת - האזינו ל"השבוע", הפודקאסט השבועי של הארץ: 

השבוע | פרק 17 | 20.2.2018 - דלג

כדי להעביר החלטות התואמות את האג'נדה של השר צריך להקים שוב צוותים מקצועיים. טכניקת הקמת הצוותים זהה לטכניקת הקמת הצוותים לקבורת החלטות קודמות. ההבדל העיקרי הוא במנטליות המקצועית הנדרשת מחברי הצוות. בצוותים לקבירת החלטות קודמות, רצוי לאתר חברי צוות עם קצב עבודה של חילזון, חיבה לנסיעות עבודה ארוכות בחו"ל וסיכוי לכך שיוזזו לתפקידים חדשים בעתיד כך שהם תלויים במקבלי ההחלטות מצד אחד - ומנגד מינוי עתידי שלהם יחייב החלפתם בצוות ויעכב את פעולת הצוות לתקופה ארוכה נוספת.

כדי לקדם החלטות, צריך אנשים שמחליטים מהר, יודעים לסלק התנגדויות, מנטליות דחפורית-שופלית בסגנון הצמד דוד ביטן ודוד אמסלם - יתרון.

המתואר כאן הוא אמנם השחתה של מערכות השלטון, השחתה שיטתית ומוסדית - אבל חוקית. לעומת זאת, מרגע שהאג'נדה וההחלטות שמקדם השר מכוחה מבוססים על הטבות שקיבל מאנשי עסקים, מתנות או ניגוד עניינים מושחת אחר שהשר נמצא בו - הופכת הפעילות שתוארה כאן לשחיתות שלטונית פלילית מהמדרגה הראשונה.

הסיבה לכך שהסכם עד המדינה עם פילבר הוגדר כדרמטי היא שפילבר הוא המקף המחבר בין האינטרסים העסקיים שבשמם פעל נתניהו, להחלטות שקיבלו "הצוותים המקצועיים" שאותם הנהיג. המקף בין ההון לשלטון.

"כמעט תאונה" לשלטון החוק

הסתעפות תיק 4000 לפרשת חפץ-גרסטל, שקיבלה במשטרה את מספר התיק הלא אטרקטיבי 1270, היא ביטוי נוסף של הטכניקה שתוארה כאן, בהעתקה לוועדות למינויים של בעלי תפקידים. החשד הוא כי אנשיו של נתניהו פעלו להבטיח שהמועמדים שביניהם תתלבט הוועדה למינוי היועץ המשפטי לממשלה יהיו אלה שגישתם לתיק שרה נתניהו מרוככת, או לכל הפחות כאלה שניתן יהיה לדבר על ליבם. כך ניתן להבין מדוע העדיפה בסופו של דבר לשכת ראש הממשלה להרחיק את הנשיאה בדימוס הילה גרסטל מהרשימה.

הילה גרסטל
אוליבייה פיטוסי

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות העידה אתמול כי גרסטל סיפרה לה – כחברה - רק באופן מעורפל על הפנייה שהעביר אליה יועץ התקשורת אלי קמיר, ללא שמות ופרטים מזהים ובמועד שבו מועמדותה של גרסטל כבר לא היתה רלוונטית. חיות לא היתה ממונה על גרסטל, ולכן גם עליה ממילא לא חלה החובה לדווח למשטרה. אם כי, לנוכח הזעזוע שהביעה גרסטל בפניה, נכון היה לעודד את גרסטל לדווח על השיחה לרשויות החקירה. בזמן אמת, גרסטל לא דיווחה לרשויות.

נניח לרגע לנתניהו, הטוען שלא ידע דבר. פנייתו של ניר חפץ לגרסטל באמצעות קמיר, ככל שאכן התרחשה, מקימה חשד לעבירה של נסיון לשחד את גרסטל.

מדובר גם בחשד לנסיון לשבש הליכי משפט. הסבר: חפץ פעל לפי החשד למען אינטרס של החשודה בפלילים, שרה נתניהו, כדי להכתיב את זהותו של התובע. המינוי ייעשה בתנאי שהמועמד יקבל את ההחלטה שלא להעמיד את שרה נתניהו לדין ובתנאי שיסגור את התיק נגדה.

ניר חפץ
מוטי מילרוד

למעשה, מעשי חפץ עלולים להיות שיבוש הליכי משפט אף אם לא התנה את התמיכה בגרסטל בכך שתסגור את תיק המעונות - אלא רק בירר את עמדתה. החשד העולה מחקירת המשטרה הוא כי לחפץ היתה יכולת להשפיע על מינוי היועץ המשפטי לממשלה, והשיקול שהדריך אותו בבחירת גלריית המועמדים שהגיעה לקו הגמר הוא מי מהם עשוי לסגור את תיק המעונות של לקוחתו שרה נתניהו. גרסטל נופתה החוצה, כי לא היתה מוכנה לשמוע על כך. החלק הזה של הסיפור הוא תעודת יושר מבחינתה.

עצם הפנייה של חשוד או מי מטעמו בנסיון לשחד את גורמי אכיפת החוק לא צריכה לפסול את החוקרים או את התובעים. השיטה שבה חשודים ונאשמים פועלים להשחיר את שמם של חוקרים, וצובעים כדי לפסול אותם ולהביא למינוי של חוקר או תובע נוח יותר - מוכרת.

לעומת זאת, העובדה שגרסטל לא דיווחה על המידע בזמן אמת היא שגיאה קשה. הציפייה מגרסטל היתה לדווח, גם אם לא חלה עליה חובה חוקית מובהקת לעשות זאת. גרסטל היתה יכולה לשרטט לעצמה את התסריט שבו היא מתמנית ליועצת משפטית לממשלה, ואל שולחנה מובא תיק המעונות. באותו רגע היא נזכרת שוב בהצעה שקיבלה דרך קמיר. ביושרתה היא מדווחת בגילוי מלא - באיחור - על דבר ההצעה. הגילוי היה מוביל לדילמה אמיתית וקשה בשאלה אם עצם הפנייה פוסלת אותה מליווי שוטף של החקירות בתיק, אם היתה יכולה גם לקבל בו החלטות ומה מראית העין הציבורית אם תחליט לסגור את התיק.

הניסיון לחבל בתיק המעונות נמנע בסופו של דבר, אבל בצה"ל היו מגדירים את האירוע "כמעט תאונה" לשלטון החוק. כמו בצבא, לכמעט תאונה צריך לייחס חומרה של תאונה, לתחקר את גורמיה ולהפיק לקחים.

הלקחים מתמקדים בחלקם של ה"מאכערים" במערכת המשפט. תחקיר "עובדה" על עבודת הוועדה למינוי שופטים בעידן שיתוף הפעולה בין שרת המשפטים איילת שקד וראש לשכת עורכי הדין אפי נוה מתכתב עם פרשת חפץ-גרסטל. התחקיר חשף כיצד נאלצים מועמדים לשפיטה לשאת חן בעיני מקבלי ההחלטות בוועדה למינוי שופטים, שחלק גדול מהם פוליטיקאים ושניים מהם עורכי דין. התלות וההתרפסות של המועמדים לשפיטה בכלל ולתפקידי שיפוט בכירים בפרט בפני מקבלי ההחלטות בלטה לעיני המצלמה. פרשת חפץ-גרסטל מוכיחה כי כאשר המצלמה יוצאת מהחדר ובני השיח מכבים את הטלפון הנייד ומוציאים ממנו את הסוללה – יש מי שלא יהסס לנסות לרקום עסקאות מושחתות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#