תיק השוחד השלישי: אנשי סודו של נתניהו נעצרו, רה"מ ייחקר

החשד: נתניהו פעל להעניק לבזק רגולציה נוחה בעת שהיה שר התקשורת - בתמורה לסיקור אוהד לו ולרעייתו בוואלה, שבבעלות בזק ■ נתניהו: "זו עוד חקירת סרק"

שני המקורבים, היום בבית המשפט
שני המקורבים, היום בבית המשפט

שניים מאנשי סודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נשלחו הערב (ראשון) למעצר עד יום חמישי, לאחר שנעצרו הבוקר במסגרת חקירת תיק 4000. בנוסף אליהם, הוארך בחמישה ימים מעצרם של בכיר בבזק ושתי דמויות מסביבתו הקרובה, שנעצרו הבוקר אף הם, יחד עם שני בכירים נוספים בחברה שיישארו במעצר עד יום רביעי. ראש הממשלה עצמו צפוי להיחקר בפרשה.

לאחד משני אנשי הסוד מיוחסות עבירות של לקיחת שוחד ושיבוש הליכי חקירה. מקורבו השני של רה"מ חשוד בלקיחת שוחד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים, עבירות על חוק ניירות ערך ושיבושי הליכי חקירה.

הבכיר בבזק חשוד במתן שוחד, בהלבנת הון, בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בעבירות ניירות ערך ובעבירות מנהלים ועובדים בתאגיד. בכירה נוספת בבזק שנעצרה היום, ומעצרה הוארך בארבעה ימים, חשודה בעבירות ניירות ערך, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים, וחשודה שהייתה מעורבת ביחד עם אחרים במתן טובות הנאה שלא כדין.

ההתפתחות הדרמטית בפרשת בזק  החלה הבוקר, כשחוקרים פשטו על ביתם של חמישה חשודים, ובהם בכירים בקבוצת בזק ושני מקורבים לראש הממשלה, בנימין נתניהו. אחד המקורבים הוא יועץ תקשורת בכיר.

תיק 4000: עיקרי הפרשה

נתניהו ונאמנו שלמה פילבר עיכבו רפורמה שהיתה פוגעת בבזק, שבשליטת אלוביץ'

החשד: האתר וואלה, שבבעלות אלוביץ', הטה את הסיקור לטובת נתניהו תמורת הטבות לבזק

גילויים חדשים:

עד המפתח צפוי להיות מנכ"ל וואלה, אילן ישועה, שפיקח על הסיקור באתר
ישועה סיפר שרעייתו של אלוביץ' לחצה עליו להיטיב עם נתניהו
החקירה נתמכת בשפע עדויות והתכתבויות בין המעורבים

החמישה נלקחו לחקירה, ומאוחר יותר האריכה השופטת רונית פוזננסקי כץ מבית משפט השלום בתל אביב את מעצרם בחמישה ימים, עד יום חמישי הקרוב. החמישה חשודים בעבירות שוחד. כמו כן, היום הוארך מעצרם של שני בכירים נוספים בבזק.

הבוקר אישר בית משפט את בקשתן של רשויות החקירה, והוציא צו איסור פרסום ל–48 שעות על כל פרטי החקירה. בשעות אחר הצהריים ביקשו הרשויות להאריך את הצו בכמה ימים נוספים.

מטעמו של ראש הממשלה נמסר בתגובה: "זו עוד חקירת סרק בלחץ התקשורת. מסע הציד התקשורתי נמשך במלוא עוזו. אחרי שיצא האוויר מתיקי 1000 ו–2000, ואחרי שמתברר כי אין בכלל אוויר בתיק 3000, התקשורת יצרה לחץ כביר ליצור בלון חדש - תיק 4000, שגם ממנו יצא כל האוויר. משרד המשפטים הבהיר בדו"ח מבקר המדינה ביחס לבזק: 'ראש הממשלה לא קיבל החלטות שנויות במחלוקת... לא היתה החלטה שהיטיבה עם בזק באופן ספציפי שאפשר היה להצביע עליה כהחלטה שעשויה להיות שנויה במחלוקת, וככזאת שעשויה להיות נעוצה בפגם של ניגוד עניינים'. לכן זו בועה מלאכותית שגם היא תתפוצץ".

גם המשטרה חוקרת

שאול אלוביץ'
בעלי בזק, שאול אלוביץ'צילום: אייל טואג

הפרשה, שהתחילה בדו"ח מבקר, נהפכה לחקירת ניירות ערך פלילית - וכעת נמצאת בטיפול משותף של הרשות ויחידת להב 433 של המשטרה. העובדה שהמשטרה צורפה לחקירה מעידה כביכול על סוג העבירות ועל בכירות הנחקרים.

החקירה במה שאפשר לכנות "תיק 4000" עוסקת בארבע תת־פרשות. בשתיים מהן כבר המליצה רשות ניירות ערך להעמיד לדין בכירים בקבוצת בזק ואת מנכ"ל משרד התקשורת המורחק, שלמה פילבר. שתי פרשות אלה עוסקות בעסקה שבה רכשה בזק את מלוא הבעלות בחברות הטלוויזיה בלווין yes מידי קבוצת יורוקום בשבשליטת שאול אלוביץ', ובחשד לקשרים מושחתים בין בכירים בבזק לפילבר.

כמו כן, עוסקת החקירה עתה בחשד כי משרד התקשורת העניק רגולציה נוחה לבזק תמורת סיקור אוהד לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולרעייתו, שרה נתניהו, באתר וואלה, שבבעלות בזק. החקירה עוסקת בתת־פרשה נוספת הנוגעת לחשד לעבירות פליליות חמורות, ונמצאת בטיפול המשטרה. על תת־פרשה זו חל צו איסור הפרסום שהוצא היום.

בידי המשטרה יש תכתובות בין יועץ המקורב לנתניהו לבין מקורבת מאוד לאלוביץ' — שבהן תועד לכאורה מנגנון של סיוע לבזק בתמורה להטיית סיקור באתר וואלה. לפי ערוץ 10, מקורבי נתניהו חשודים בסיוע למציאת רוכש לוואלה, וכן בכך שסייעו לאלוביץ' כשהעניקו לו אישור למכור 5% ממניות בזק בבורסה. לפי הדיווח בערוץ 10, נתניהו צפוי להיחקר בפרשה.

בכירים בוואלה מסרו עדות בפרשה החדשה

היועצת המשפטית של מטה החברה, לינור יוכלמן
היועצת המשפטית של מטה החברה, לינור יוכלמןצילום: עופר וקנין

בזק פירסמה הודעה לבורסה היום ב–9:00, שבה דיווחה על מעצריהם של "נושאי משרה בכירים בקבוצת בזק". שעתיים לאחר מכן פירסמה בזק הודעה נוספת לבורסה, הפעם על העברתה מתפקידה של חשודה מרכזית בתיק בזק, היועצת המשפטית של מטה החברה, לינור יוכלמן, בעקבות ביקורת פנים. לפי ההודעה, "בינואר 2018 ביצעה החברה בדיקה באמצעות המבקר הפנימי ומנהל אגף ביטחון ותפקידים מיוחדים בחברה, שממנה עלה החשד שהעובדת (יוכלמן) האזינה לדיונים שהתקיימו בחדר הישיבות של דירקטוריון החברה, שאסור היה לה להיות חשופה אליהם. הבדיקה נערכה ביחס לתקופה שלאחר 1 בנובמבר 2017 (אז הודיעה רשות ניירות ערך על העברת התיק לפרקליטות מיסוי וכלכלה, עם המלצות להעמדה לדין של בכירי בזק, ובהם אלוביץ'; א"ז וי"ג)".

יוכלמן נחשבה לעיניים והאוזניים של בעלי בזק, שאול אלוביץ', בישיבות שבהן הוא היה מנוע מלהשתתף עקב ניגוד עניינים שבו היה מצוי בהקשר של מכירת yes לבזק. עורכי דינה של יוכלמן מסרו כי "לבקשת בזק, נערכה ליוכלמן בדיקת פוליגרף מטעם החברה. בבדיקה נמצא כי כל תשובותיה היו אמת. בנסיבות אלה, ההחלטה נראית תמוהה על פניה".

היום פורסם כי מנכ"ל וואלה, אילן ישועה, ועורך וואלה לשעבר, ינון מגל, מסרו עדות בפרשה החדשה. על פי ההתפתחויות, אפשר להעריך כי פרשת בזק, או תיק 4000, דומה מאוד לתיק 2000 - שהחשודים המרכזיים בו הם נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס. בתיק 2000, המשטרה כינתה את החשדות "מערכת יחסים שוחדית". כפי הנראה, נתניהו פעל לכאורה כדי להעניק לבזק רגולציה מקלה בכהונתו כשר תקשורת או באמצעות שליחו פילבר - בתמורה לסיקור אוהד בוואלה.

"פילבר הפך את עמדת משרד התקשורת"

בכהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת, פעל פילבר לעיכוב התחרות בשוק התקשורת הקווית, דבר שהיטיב עם בזק. הוא פעל לדחיית פתיחת הטלפוניה של בזק לתחרות ומכירת קווים למתחרות, רפורמה שלא הושלמה עד היום - שלוש שנים לאחר התאריך הקובע להתחלתה. נוסף על כך, פעל פילבר לעיכוב פתיחת התשתיות הפיזיות של בזק להנחת תשתיות סיבים בידי המתחרות.

התשתיות הקוויות הן מכונת המזומנים העיקרית של בזק, המניבה מהן 82% מהרווח התפעולי שלה (נכון לתשעת החודשים הראשונים של 2017). בזק פעלה נגד הרפורמות בתשתית הקווית בין היתר באמצעות שורת עתירות לבג"ץ.

מטה בזק בתל אביב
מטה בזק בתל אביבצילום: AMIR COHEN/רויטרס

סוגיה נוספת ואף חשובה יותר היתה פעילותו של פילבר לביטול ההפרדה המבנית בבזק, ובראשה עסקה למיזוג בין בזק ל–yes. סוגיה זו היתה חשובה במיוחד לאלוביץ, שכן yes היתה אחזקה פרטית שלו, והתמורה ממכירתה - בשווי מאות מיליוני שקלים - זרמה ישירות לכיסו. מבקר המדינה כתב בעניין זה כי "מנכ"ל משרד התקשורת הודיע כבר לבזק במכתב ששלח לפני פרסום שימוע (הליך הכרחי בכל רפורמה בתקשורת; א"ז), כי הוא מקדם את ביטול ההפרדה התאגידית בבזק, בהסתמך על התחייבות מעורפלת של בזק".

תחקיר TheMarker מ-9 בנובמבר 2017 הראה כיצד פילבר פעל נמרצות לאשר את מיזוג בין בזק ל-yes, בניגוד לעמדה המקצועית במשרד ובדיוק בלוח הזמנים שהיטיב עם אלוביץ'.

רשות ניירות ערך כתבה עוד לפני כשנתיים כי עד שמונה פילבר לתפקיד המנכ"ל, עמדת המשרד היתה הפוכה: "ב-19 במארס, במסגרת פגישה בין מנכ"ל yes למנכ"ל משרד התקשורת דאז, אבי ברגר, הובהר לחברה כי המשרד אינו רואה מניעה באישור המיזוג, אך שוקל אם יש צורך להתנות את המיזוג בתנאים נוספים על אלה שקבע הממונה על ההגבליים העסקיים". העמדה המקצועית היתה שאפשר להחזיק את המיזוג כקלף לעידוד יתר הרפורמות התחרותיות שנוגעות לבזק. אבל במאי 2015 נתניהו פיטר את ברגר, מינה את פילבר - והתנאים נעלמו.

מבקר המדינה מנה נושאים רבים שפילבר טיפל בהם וקשורים לבזק, תחת ניגוד עניינים כביכול שהיה נתון בו השר נתניהו, בשל יחסיו עם אלוביץ', ובהם: הליכי פיקוח על בזק (קנסות על הפרות); מיזוג פלאפון עם אלון סלולר; ואישור שינוי החזקות ב–yes. הפרשה האחרונה היא חשובה ביותר, גם מפני שהיא קריטית לכיסו של אלוביץ' (ולא רק לבזק כחברה) וגם מכיוון שההחלטה בעניינה נעשתה בתקופת נתניהו כשר, תחת ניגוד עניינים לא מדווח, ולפני שנתניהו מינה את צחי הנגבי לשר בפועל.

מנכ"ל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר
מנכ"ל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילברצילום: אמיל סלמן

בתשובתו לנציבות שירות המדינה טען פילבר כי כל מעשיו היו למען האינטרס הציבורי. מטעמו נמסר אז כי "מהלכי פילבר נועדו אך ורק לקדם את שוק התקשורת, להתגבר על הכשלים המבניים וההיסטוריים שלו, לסגור פערים טכנולוגיים, להבטיח את ההשקעות הנדרשות בסיבים אופטיים ולהצעיד את השוק לעשור הבא".

פילבר נימק את מגעיו הרבים עם בזק והנטייה לטובתה, ומטעמו נמסר כי "הוא עשה כן באמצעות הכלי האפקטיבי הכמעט יחיד שניתן בידו, 'אסדרה הסכמית', שבמסגרתה עשוי גוף מפוקח לזכות בהקלות בתנאי הרישיון כנגד התחייבויות שונות שהוא לוקח על עצמו, כגון התחייבות להשקעה בתשתית".

בתשובתו למבקר המדינה, אלוביץ' הכחיש שיחות מקצועיות עם נתניהו. "אלוביץ' לא דן עם ראש הממשלה בנושאים המצויים תחת אחריותו של משרד התקשורת ושל השר העומד בראשו, ולא קיים עמו שיחות עם הנוגעות לנושאים שבהם היה מעורב ראש הממשלה בתפקידו כשר התקשורת", נמסר אז מטעמו.

עסקה במיליארד שקל במקום ב-200 מיליון

פרשת בזק נפתחה ביוני האחרון, ובמסגרתה נחקרו באזהרה בכירים רבים בקבוצה. המרכזי שבהם הוא בעל השליטה. לאחר תחילת החקירה פינה את תפקידו לטובת יו"ר זמני, דוד גרנות. כמו כן, חשודים בפרשה בנו של אלוביץ', אור אלוביץ', המכהן כדירקטור בחברות בקבוצה; אשתו של הבן, אורנה פלד־אלוביץ', שגם היא חברה בדירקטוריון בזק; מנכ"ל החברה הבת yes, רון אילון; סמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן; הדירקטור עמיקם שורר; ויוכלמן.

בנובמבר, חמישה חודשים אחרי פתיחת החקירה, הודיעה רשות ניירות ערך על העברת התיק לפרקליטות מיסוי וכלכלה, עם המלצות להעמדה לדין של בכירי בזק, ובהם שאול אלוביץ'. העסקה שהביאה לפתיחת החקירה נחתמה כבר במארס 2015, ובה השלימה בזק, שהחזיקה אז 50.4% ממניות yes, את רכישת יתרת המניות מידי יורוקום, חברה פרטית שבבעלות אלוביץ'.

העסקה נחתמה בשווי של מיליארד שקל - 680 מיליון שקל במזומן ועוד 370 מיליון שקל בכפוף לביצועי החברה הנרכשת. סכום העסקה היה גבוה באופן ניכר ביחס להערכת השווי שביצעה מריל לינץ', שאמדה את שווי yes ב–200–300 מיליון שקל. לפי ממצאי החקירה, דיווחי החברה בדבר עמידה ביעדים הושגו לאחר שורה ארוכה ושיטתית של פעולות מלאכותיות במערך התשלומים, הרכישות וההשקעות של החברה. לפי החשד, כל תכליתן של פעולה אלה היתה להעשיר את קופתו של אלוביץ'.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו
ראש הממשלה, בנימין נתניהוצילום: אוליבייה פיטוסי

שבועות ספורים אחרי פתיחתה, הסתעפה החקירה לעסקה נוספת למתן שירותי תקשורת לוויינית בין חברת חלל תקשורת ל–yes. במסמך שהגישה רשות ניירות ערך לבית המשפט באותם ימים נכתב כי החוקרים גילו שתי תת־פרשות שונות, שבמרכזן עומדים חשדות להפעלת נושאי משרה ששימשו לטענת הרשות כחפרפרות בבזק וגם במשרד התקשורת.

לפי החשד, מי שהדליף את המידע על התהליכים הרגולטוריים במשרד התקשורת הוא פילבר. פילבר חשוד כי נהג להעביר לאנשי בזק מסמכים מסווגים, ניירות עמדה פנימיים, תכתובות ומסמכים מדיונים בין־משרדיים, ובהם כאלה שעדיין לא נידונו בפורומים המוסמכים. מקורות בבזק נהגו לעבור על המסמכים המודלפים, לתת את הערותיהם עליהם ולנסח אותם מחדש -כ כל זה בהתאם לצרכים האסטרטגיים, הטקטיים והעסקיים שלהם.

פילבר גם פעל במרץ לאשר את ביטול ההפרדה התאגידית בין בזק ל–yes, כך שיוכלו לפעול חשבונאית כחברה אחת, ותהיה הכרה בהפסדיה של yes למרות התנגדות אנשי המקצוע במשרד התקשורת, התנגדות מצד אגף התקציבים במשרד האוצר, וחרף הסתייגות של רשות ההגבלים העסקיים. גם מהלך זה, כביכול, נועד לסייע לאלוביץ' לקבל תמורה נוספת בעסקת המכירה של yes. בסיומה של החקירה הודיעה רשות ניירות ערך כי נמצאה תשתית ראייתית לכאורה לביצוע פעילות מרמה מתמשכת ומכוונת מצד פילבר, נושאי משרה ועובדים נוספים בבזק.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ