תביעה נגד בזק: שולם מס מיותר של מאות מיליונים - משפט - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תביעה נגד בזק: שולם מס מיותר של מאות מיליונים

בתביעה נגזרת נטען כי נפלו פגמים בהסכם עם רשות המסים מ–2016 שבעקבותיו שילמה בזק מס בסך 462 מיליון שקל

2תגובות
שאול אלוביץ'
אייל טואג

השבוע הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה לתביעה נגזרת נגד נושאי משרה בחברת התקשורת בזק, בטענה כי ההסכם שאליו הגיעה החברה עם רשות המסים, ואשר לבעל השליטה בחברה היה בו עניין אישי — לא קיבל את האישורים הנדרשים על פי חוק מחברה ציבורית, והוא באופן מובהק בניגוד לטובת בזק.

מדובר בהסכם שנחתם על רקע מחלוקת בין בזק לבין רשות המסים בנוגע להכנסות מימון בגין הלוואות בעלים שהעמידה בזק ל–yes לאורך השנים. לנוכח מצבה הכספי הרעוע של yes, בזק טענה שלא היה מקום להכיר בהכנסות המימון שנצברו בגין הלוואות הבעלים כהכנסות חייבות במס אלא רק במועד קבלתן.

מנגד, עמדת רשות המסים היתה שיש להוסיף להכנסות החברה גם את הכנסות המימון, כתמונת ראי להוצאות שרשמה yes בגין הוצאות מימון אלה. ההסכם, שסיים את המחלוקת ועליו דיווחה החברה באוקטובר 2016, הוביל לתשלום מס בסכום של 462 מיליון שקל, וכן לתשלום של 198 מיליון שקל לבעלת השליטה.

לפי עמדת התובע, מדובר בהסכם שלא די בכך שלא עבר את האישורים שדורש החוק, אלא שהוא החלופה הגרועה ביותר משלל החלופות שעמדו בפני החברה באותה העת.

תביעה נגזרת היא תביעה שמוגשת בידי בעל מניות בחברה, בשם החברה, לאחר שהוא סבור כי נפגעו זכויותיה של החברה, אבל החברה אינה עומדת על זכויותיה. הבקשה הוגשה בידי שני בעלי מניות, חברת לייטקום ואברהם ברק (שכיהן בעבר ועד 2005 כדירקטור בבזק וב-yes), באמצעות עו"ד עידן איידן, נגד מי שהיו דירקטורים וחברי ועדת הביקורת ונגד בעלי השליטה בבזק (באמצעות יורוקום), האחים שאול ויוסי אלוביץ'.

עסקה חריגה

הטענה בבקשה היא גם לפגם פרוצדורלי וגם לפגם מהותי. בבקשה נכתב כי ההתקשרות של בזק בהסכם השומה עם רשות המסים היתה עסקה חריגה של חברה ציבורית שלבעלי השליטה יש בה עניין אישי. המשמעות מכך היא שההסכם חייב אישור משולש של ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית (סעיף 275(א) לחוק החברות). עם זאת, בפועל, ההתקשרות בהסכם השומה אושרה רק בידי ועדת הביקורת והדירקטוריון, אך לא אושרה בידי האסיפה הכללית כנדרש בחוק.

בנוסף, נטען כי לא רק זאת שהעסקה לא אושרה לפי הפרוצדורה הנדרשת, אלא שהיא מנוגדת לטובת החברה. "בזק היתה שרויה באי־ודאות לגבי עצם יכולתה לנצל את ההפסדים להעברה שנצברו ב–yes והוכרו בהסכם השומה אל מול ההכנסה החייבת במס של בזק, וממילא גם לגבי עיתוי ניצול ההפסדים (ככל שיתאפשרו). נכון למועד הגשת בקשה זו (כשנה וחצי לאחר ההתקשרות בהסכם השומה), טרם נוצל בידי בזק ולו שקל אחד מיתרת ההפסדים להעברה שנצברו ב–yes בגין הוצאות המימון — ואשר בגינם שילמה החברה סכומי עתק. למעשה, גם במועד הגשת בקשה זו, קיים ספק באשר לעיתוי מימוש הפסדים אלו, אם בכלל".

המבקשים צירפו לבקשה חוות דעת של רואה החשבון עמנואל אבנר, שקבע כי ההתקשרות של בזק עם רשות המסים לא היתה לטובת החברה, ולא מדובר בהחלטה עסקית רציונלית מבחינה כלכלית.

חוות הדעת התייחסה לשתי חלופות נוספות, ולפי הנטען טובות יותר, שהיו לחברה באותה העת. האחת היא הגשת ערעור מס על הדרישה של רשות המסים כי תשלם 495 מיליון שקל בעבור הכנסות המימון שנצברו בגין הלוואות הבעלים שהעניקה ל–yes. "לאור העובדה כי יורוקום תקשורת היתה מצויה במצב דה־פקטו של חדלות פירעון, עולה החשש כי זניחת החלופה לפנות לערכאות שיפוטיות, חרף עדיפותה הברורה, נעשתה מטעמים לא עניינים", נכתב בבקשה.

החלופה השנייה היא הצעת פשרה נוספת שהיתה על השולחן מרשות המסים, ולפיה בזק תשלם מס של 248 מיליון שקל (בגין מחצית מהכנסות המימון), ומנגד יוכרו לה לצורכי מס הפסדים שנצברו ב–yes בגין הוצאות מימון בסך 850 מיליון שקל (בכפוף לביטול ההפרדה המבנית). "ההתקשרות בהסכם השומה היתה החלופה הגרועה ביותר מבחינת החברה. מדובר בחלופה לא רציונלית לחלוטין מבחינה עסקית ומבחינה כלכלית־מימונית", נטען.

היקף הנזק

לפי חוות הדעת של המומחה, הנזק הנגרם, בהשוואה להסכם הפשרה הנוסף, הוא 65–219 מיליון שקל.

נגד בזק מתנהלים הליכים אזרחיים בבית המשפט הכלכלי בגין העסקה לרכישת yes, אך זוהי ככל הידוע התביעה הראשונה המתייחסת להסכם עם רשות המסים. בקיץ 2017 נפתחה בידי רשות ניירות ערך חקירה פלילית נגד בזק, ובנובמבר העבירה הרשות את החומרים לפרקליטות עם המלצה להעמיד לדין את בכירי בזק, ובהם אלוביץ' עצמו. לפי הרשות, הממצאים העלו שלוש פרשיות הנוגעות להתנהלות פלילית של גורמים בכירים בבזק, yes וחלל, וכן של כמה עובדי מדינה, ובהם מנכ"ל משרד התקשורת (שבשלב זה מושעה), שלמה פילבר, אשר היה קשור מתוקף תפקידו בממשקי עבודה מול בזק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#